ברוב דחוק במיוחד של 59 תומכים אל מול 58 מתנגדים, עבר חוק הרווחים הכלואים – מעמודי התווך של צעדי המיסוי בתקציב המדינה לשנת 2025 ההתנגדות של השר בן גביר, חברי סיעתו וחברי הכנסת מאגודת ישראל מתחה את הקואליציה למשך שעות בהן לא היה ברור האם יושג רוב לחוק הקריטי למעבר התקציב.
החשש בקואליציה נבע מכך שללא מיסוי הרווחים הכלואים, כמעט שליש מהסכום שביקשו באוצר לגייס כחלק מצעדי ההתכנסות היה הולך לאיבוד. ללא 9.2 מיליארד השקלים הללו, הממשלה הייתה נאלצת לפנות למקורות מימון אחרים – לקצץ בצורה רוחבית במשרדי הממשלה, להטיל מיסוי על הכלים החד פעמיים והשתייה המתוקה, ועוד מגוון של צעדים שהיו מגבירים את כאב הראש שלה, ומקטינים את הסיכוי שתצליח להעביר את תקציב המדינה.
הסיבה לעיכוב החוק, שכמעט עלתה 9.2 מיליארד שקלים לממשלה, היא הניסיון חברי הכנסת המתנגדים להתנות את העברת התקציב בחוקים והליכים אחרים – בן גביר התנה בקידום הליך פיטורי היועמ"שית ובתשלום תוספת שכר לשוטרים, וחברי הכנסת החרדים מתנים את תמיכתם בתקציב בחוק ההשתמטות, שתקוע גם הוא, נכון לכתיבת שורות אלה.
אלא שבמחשבה שנייה, אחרי שמתאוששים מהטלטלה הקואליציונית, נשארים עם ההבנה הפשוטה: רגע לפני שנכנסות לתוקף גזרות כלכליות קשות שיכבידו על הציבור ובפרט על השכבות החלשות, רגע לפני שנשלם יותר בכל עסקה שנבצע, וההכנסות של כל העובדים יצטמצמו – האיומים באי העברת התקציב מגיעים אך ורק מהמניעים הפוליטיים הצפויים.
איש מהמתנגדים לא חשב לזעוק על העובדה שמשפחה ממוצעת תספוג פגיעה של 10,000 שקלים בשנה, אלא רק על "הצורך בפיטורי היועמ"שית והבטחה לחוק אי גיוס".
והיה גם הרגע הזה – בעיצומן של ההצבעות בכנסת, הוציא בנק ישראל הודעה בה טען כי בעיניו "קיימת חשיבות רבה לאישור מתווה המיסוי של הרווחים הצבורים. אישור של הצעת החוק יעביר מסר של אחריות פיסקלית ובכך להגביר את אמון השווקים במשק הישראלי".
"אי-אישור החוק עלול לדרוש חלופות כגון צעדי התאמה פרמננטיים אחרים, שעלולים להיות פחות מיטיבים עם הציבור והמשק, או לחלופין לגרור גידול נוסף ביחס החוב-תוצר", נכתב. כיוון מעניין ניסו בבנק, משל הייתה התנגדותם של בן גביר והח"כים מאגודת ישראל על רקע כלכלה ועל רקע דאגה לרווחתו של מעמד הביניים, שהפגיעה הכלכלית בו רק תעמיק מהיום.