תעשיית ההייטק הישראלית הוכיחה את חוסנה ב-2024, כך מדווח מגזין פורבס. למרות הלחימה המתמשכת בכמה חזיתות, הצליחה התעשייה להתיישר עם מגמות ההשקעה העולמיות. "רוח היזמות הישראלית הבלתי ניתנת לדיכוי", כותב פורבס, "צפויה להוביל ל'בייבי בום' של חברות הזנק ב-2025". על פי הדוח, חלק ניכר מהחברות החדשות יתבססו על טכנולוגיות שצמחו מתוך המלחמה, וחלקן יוקמו על ידי יזמים מצליחים שיצאו מ"פרישה".

"נראה יצירה מואצת של חברות חדשות לאחר המלחמה, בהנחה שאנו אכן במגמת הרגעה", מסביר אבי חסון, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל, בשיחה עם פורבס. לדבריו, "יש סיבות טובות להאמין ש-2025 תהיה שנה חיובית למגזר הטכנולוגי ולהשקעות בו".

הסיבה לאופטימיות הזהירה, כך על פי פורבס, טמונה בביצועי הסקטור בשנה החולפת. הענף הישראלי הצליח להשתוות לסביבת ההשקעות המתונה בארה"ב, ואף להציג ביצועים טובים יותר מאירופה. יתרה מכך, חרף המלחמה, 2024 נרשמה כשנת שיא במיזוגים ורכישות בישראל. "חברות מובילות בעולם, כמו אנבידיה, הביעו את אמונן בטכנולוגיה הישראלית והשקיעו מאות מיליוני דולרים ברכישת סטארט-אפים מקומיים", מציין חסון.

גם חברות פרטיות הראו את אמונן בתעשייה הישראלית. פורבס מדגיש במיוחד את רכישת השליטה בחברת Priority Software על ידי קרן בלקסטון תמורת 800 מיליון דולר. Priority, המפיקה 80% מהכנסותיה מהשוק הישראלי, צפויה להשתמש בהשקעה זו להתרחבות לשווקים עולמיים.

מגמה נוספת שזיהה פורבס היא רכישת סטארט-אפים ישראליים על ידי חברות ישראליות, תופעה שהתגברה ב-2024. "זה מראה שכאשר חברות אלה חושבות על צמיחה, גיוון והתרחבות, הן רואות בישראל חלק מרכזי באסטרטגיית הצמיחה שלהן", אומר חסון.

תחום הבינה המלאכותית צפוי להמשיך למשוך השקעות משמעותיות ב-2025, עם יתרון ברור לישראל. נתון מפתיע שחושף פורבס מראה כי בין השנים 2014-2023, על כל ארבע רכישות של חברות בינה מלאכותית אמריקאיות, נרכשה חברה ישראלית אחת. "היתרון התחרותי של ישראל טמון בהתמקדות בפתרונות מעשיים של בינה מלאכותית בתחומים כמו סייבר, בריאות דיגיטלית וחקלאות", מסביר אריק קול, ראש תכנית הסטארט-אפים של אנבידיה ישראל.

סקטור טכנולוגיות הביטחון צפוי לצמוח במהירות בשנה הבאה, מונע על ידי מתחים גיאופוליטיים גלובליים. בישראל, כך מדווח פורבס, הצמיחה מונעת מצורך מיידי ומבסיס מוכח בשדה הקרב. מפת הטכנולוגיות הביטחוניות הראשונה של ישראל, שהושקה על ידי סטארט-אפ ניישן סנטרל, כללה למעלה מ-160 חברות, ועתידה להתרחב לכ-300 חברות בגרסתה המעודכנת.

גם בתחום הבריאות הדיגיטלית נרשמת תנופה משמעותית. "ראינו טכנולוגיות מרשימות בשדה הקרב ובבתי החולים, במיוחד בתחומי השיקום, הטראומה ובריאות הנפש", מספר חסון. דוגמה לכך היא פלטפורמת "ליב" שפותחה על ידי פסיכיאטרים במרכז הרפואי שיבא, המבוססת על בינה מלאכותית ומציעה ממשק אינטראקטיבי לטיפול נפשי.

המרכז הרפואי שיבא. השקעה בטכנולוגיית בינה מלאכותית (צילום: פלאש 90)
המרכז הרפואי שיבא. השקעה בטכנולוגיית בינה מלאכותית (צילום: פלאש 90)

"משקיעי הון סיכון נקטו בגישה זהירה בשנתיים האחרונות", מסכם חסון בראיון לפורבס, "אבל זה עומד להשתנות. השקעות הסיד צפויות לעלות מדרגה כי אי אפשר לשחק בהגנה שלוש שנים". דוגמה מובהקת לכך היא אלעד שולמן, שלאחר מכירת חברת הסייבר שלו ב-2019 ועיסוק בהשקעות אנג'ל, חזר ליזמות פעילה והקים את Lasso, המתמחה באבטחת סייבר לבינה מלאכותית.

"ענף ההייטק הוא למעשה תכנית העבודה של המדינה", מדגיש חסון בסיום הראיון לפורבס. "הוא לא רק הסיבה שהכלכלה הישראלית נכנסה למלחמה חזקה, אלא גם המקור העיקרי למימון תקציב הביטחון הגדל בעשור הקרוב ולשיקום הצפון והדרום לאחר המלחמה".