ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (רביעי) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שתפגע בזכויותיהם הצרכניות של טסים ורוכשי כרטיסי טיסה, בניסיון להחזיר את חברות התעופה הזרות לישראל. החוק מציע, בין היתר, לפגוע בזכותם של הטסים לקבל פיצוי מחברת התעופה במקרה של ביטול, ולהעניק סל הטבות לחברות תעופה שיפעילו טיסות לצפון אמריקה.
מדובר למעשה בתיקון לחוק שירותי תעופה, המכונה "חוק טיבי". החוק, שנחקק ב-2012, הסדיר את זכותם של נוסעים לקבל פיצוי במקרה בו חל עיכוב או דחייה בטיסה. הפיצוי שחברת התעופה מחויבת בו יכול לבוא לידי ביטוי בפיצוי כספי, כרטיס טיסה חלופי, השבת התמורה או סיוע אחר – לבחירת הנוסע. במידה ולא תעניק פיצוי, החברה חושפת את עצמה לתביעה אזרחית שיכולה להגיע לסכום של עד 10,190 ש"ח ללא הוכחת נזק.
כעת, אושר החוק בוועדה – והוא יעלה להצבעה במליאה בקריאה שנייה ושלישית. אם יאושר סופית במליאה, יוכלו החברות לבטל ולדחות טיסות מבלי לתת על כך פיצוי לנוסע. החוק נידון בוועדה מספר פעמים בחודשים האחרונים, אך נבלם עקב החשש לפגיעה המוגזמת בעיני רבים בזכויות הטסים, וכן עקב הרווח שיוכלו לגרוף חברות התעופה הישראליות, שרשמו ברבעון האחרון רווחי שיא והואשמו בהעלאות מחירים מוגזמות.
פגיעה בזכויות הטסים – גם רטרואקטיבית
בנוסף, הוועדה אישרה היום הוראת שעה רטרואקטיבית, לתקופות בין 7 באוקטובר 2023 ועד 30 בנובמבר 2023, ולתקופות נוספות כמו 12-18 באפריל, בין השלישי לשמיני באוגוסט ובין הראשון לחמישי באוקטובר 2024. נוסעים שטיסתם בוטלה במהלך תקופות אלה לא יהיו זכאים לפיצוי הכספי.
לפי הודעת הוועדה, מי שטיסתו בוטלה מהראשון בדצמבר 2023 ועד 29 בפברואר 2024, וקיבל על כך הודעה של שלשוה ימים לפחות לפני מועד הטיסה – גם הוא לא יהיה זכאי לפיצוי. לכך ביקשה רשות התעופה האזרחית להוסיף גם את המועדים של המתקפה האיראנית הראשונה והשנייה, ואת הימים שאחרי חיסול הנייה. ראש אגף כלכלה ברת"א, ישי דון יחיא, ציין כי גם בתקופות הללו נמצא שהיו שינויים דרמטיים בביקושים.
מעכשיו – הכדור בידי שרת התחבורה
באשר לטיסות שיתקיימו בעתיד – מעתה והלאה תינתן לשרת התחבורה סמכות "להשהות חלק מהזכויות הצרכניות", ולצמצם את חובתן של החברות לספק סיוע בלינה עבור הנוסע, במקרה של ביטול טיסה לעד שני לילות, למעט במקרים של אובר-בוקינג.
בנוסף תוכל השרה לקבוע בצו כי לא תהייה זכאות לפיצוי כספי במקרה של ביטול, אם שוכנעה שיש פגיעה משמעותית ביכולת לתכנן את לוח הטיסות, או לחלופין לקבוע כי תקופת ההודעה מראש על ביטול טיסה או הקדמתה ביותר מ-8 שעות שבשלה נוסע לא יהיה זכאי לפיצוי תצומצם מ-14 ימים לפחות לעד 3 ימים בלבד.
במקרה כזה, חברת התעופה תצטרך להציע לנוסעים כרטיס טיסה חלופי ליעד הקרוב ביותר או מהיעד הקרוב ביותר. צו כזה תוכל השרה להחיל, במקרה של מצב חירום, על כל הטיסות או חלקן ולתקופה שלא תעלה על 60 ימים, כאשר תקופת שלילת הפיצוי לא תעלה על 45 ימים.
האוצר: נשתתף ב-50% מעלויות ההפסד של חברות שיוסיפו טיסות לצפון אמריקה
נציגת אגף התקציבים באוצר, ספיר איפרגן, ציינה בדיון בוועדה כי הפתרון שהתקבל בניסיון למשוך את חזרת החברות הזרות לארץ, נוגע גם בפתיחת טרמינל 1 החל מהאחד באפריל 2025. לפי הסיכום בין רשות שדות התעופה (רש"ת) לבין האוצר, הדבר "יאפשר סביבת עבודה נוחה יותר לחברות הלואו-קוסט".
נציגת האוצר הוסיפה כי על מנת לעודד תחרות בין חברות על טיסות לצפון אמריקה, ועל רקע העובדה שחזרת החברות האמריקאיות לא נראית באופק, הכוונה במשרד האוצר היא להשתתף ב-50% מהעלות במקרה של הפסד תפעולי שייגרם לחברות בגין ביטול טיסה לצפון אמריקה. לדבריה, ההשתתפות תינתן על בסיס שוויוני, לכל חברה שתוסיף לפחות שתי טיסות שבועיות ליעד מסוים.
לאחר ההצבעה שאישרה את התיקון, הודיע יו"ר הוועדה דוד ביטן כי יקדם את ההצעה לאישור סופי במליאה רק לאחר שתתקבל החלטת הממשלה עליה עדכנו נציגי האוצר, בעניין השיפוי על הטיסות לצפון אמריקה.