כרבע שעה לאחר פרסום החלטת הריבית אמש (שני), תפס נגיד בנק ישראל, פרופ׳ אמיר ירון, את עמדתו ליד הפודיום - והשמיע בין התחזיות המאקרו-כלכליות ביקורת נוקבת כלפי הממשלה והמדיניות שהיא מקדמת כמעט בכל תחום כלכלי.
אלא שאמירה אחת של הנגיד צריכה למשוך את האוזן של כל צרכן בישראל. על המלצתה של ועדת נגל להגדיל משמעותית את תקציב הביטחון לעשור הקרוב, אמר כי "ככל שהממשלה תאשר הגדלה של תקציב הביטחון, היא תהיה חייבת להיות מלווה בצעדים מקזזים שיבטיחו תוואי יורד של יחס החוב לתוצר".
כזכור, הוועדה המליצה על הגדלה דרסטית של תקציב הביטחון, בסכום אדיר של 133 מיליארד שקלים בעשור הקרוב. אולם ההמלצה הזו ניתנה ללא מקור תקציבי ריאלי - ונשענת בעיקר על הרזרבות של שנת 2025 ו“הצמיחה הצפויה בשנים הקרובות".
בנאומו ובראיונות שהעניק לאחר מכן, ניכר היה כי הנגיד מוטרד מחוסר הביסוס התקציבי של הוועדה בראשות יעקב נגל. לאחר שטען כאמור כי הממשלה תהיה חייבת לנקוט בצעדים שיקזזו את הגדלת תקציב הביטחון, נשאל האם משמעות הדבר היא למעשה גזרות נוספות והעלאת מיסים. על כך ענה בפשטות - ״כן״.
הנורה שנדלקה אתמול צריכה להדאיג את כולנו כפי שהיא מדאיגה את הנגיד ירון. שבוע בלבד לתוך שנת 2025, ניתן לעיתים לשגות באשליה שהגזרות שנכנסו לתוקף מהוות ״החשבון הסופי״ שיגיע עקב מחירי המלחמה הגבוהים. אבל ממש לא כך הדבר - גם באוצר הזהירו מספר פעמים שהגדלה של תקציב הביטחון ללא מקור מימון יציב עלולה לעלות ביוקר לאזרח העובד.
רק בנובמבר האחרון, הזהיר הכלכלן הראשי באוצר שכל תוספת של 10 מיליארד ש״ח לתקציב הביטחון – תעלה למשק בית ממוצע כ־4,000 ש״ח בשנה. העלות הזו, לדברי הכלכלן הראשי, תבוא לידי ביטוי בהעלאת מיסים, צמצום שירותים ציבוריים ופגיעה בהכנסות משקי הבית.
הנגיד לא חסך בביקורת גם כלפי הממשלה, ועל סדרי העדיפויות לפיהם התנהלה בעת אישור התקציב. לאור הגזרות הרבות, "היה ראוי שהממשלה תפעל להקטנת מספר המשרדים ולצמצום כספים קואליציוניים", אמר הנגיד ירון - ובכך מתח ביקורת על שר האוצר והממשלה שחרף האמירות שהשמיעו על סגירת משרדים מיותרים - נמנעו מלעשות כן.
עוד הוא הזהיר מפני השלכות של חוק השתמטות שיאפשר את אי גיוסם של בני המגזר החרדי. לדבריו "יש לאי גיוסם עלות כלכלית משמעותית. תהיה עלות של כ-0.5% תוצר בשנה, שהם 10 מיליארד שקלים. כדי שחוק הגיוס יהיה אפקטיבי, הוא צריך לכלול היקפי גיוס משמעותיים. הרחבת מעגל המשרתים עשויה גם לתרום להשתלבותם בשוק העבודה ולצמצום הפערים הכלכליים״.