ועדת העבודה והרווחה אישרה היום (רביעי) את הצעת החוק להעלאת דמי הביטוח הלאומי. מדובר למעשה בתיקון לחוק, שמהווה את אחד המהלכים החשובים ביותר למשרד האוצר בדרך לסגירת הגירעון בתקציב 2025, וצפוי להכניס למדינה כ-5 מיליארד שקלים.
התיקון לחוק שיעלה את דמי הביטוח אמור היה להיות מאושר עד סוף השנה שעברה, כלומר - בשבוע שעבר, על מנת שההעלאה תיכנס לתוקף ותחול על שנת 2025. אולם לאחר סערת חוק הרווחים הכלואים, והתנגדותם של בן גביר וחברי כנסת מאגודת ישראל - הוחלט לבסוף להצביע רק על חוק הרווחים הכלואים.
מה עמד מאחורי ההעלאה?
נזכיר כי העלאת דמי הביטוח הלאומי היא אחת הגזרות שיפגשו כל אזרח במדינה, ותקשה במיוחד על השכבות החלשות. זו אחת הגזרות החשובות ביותר לאוצר, שכן הרווח שהיא אמורה להניב לקופת המדינה עומד על 5 מיליארד.
ההחלטה להעלות את דמי הביטוח הגיעה לאחר שהושגה פשרה בין ראש הממשלה ושר האוצר מצד אחד לבין אריה דרעי בצד השני בדיוני התקציב - במסגרתה הוסכם לבטל את הקיצוץ שתוכנן להתבצע בקצבאות הביטוח הלאומי (למשל של ניצולי שואה, נכים וקשישים), ובמקום זאת להעלות את דמי הביטוח הכלליים.
בכמה יתייקרו דמי הביטוח הלאומי?
דמי הביטוח הלאומי יעלו באופן שיכביד גם על בעלי שכר נמוך, ועל השכבות הנמוכות במעגל העובד בישראל. בעלי משכורת של עד 7,500 ש״ח בחודש, יאלצו לשלם תוספת של 1.6% לדמי הביטוח, לפי חלוקה שתורגש היטב בתלוש השכר.
עצמאים ישלמו את עיקר המחיר, עם תוספת שנתית של 1,440 ש״ח בדמי הביטוח הלאומי. שכירים ישלמו תוספת של 1,440 ש״ח, שתחולק באופן שווה בין המעסיק לעובד. כלומר, שכירים ישלמו תוספת של 720 ש״ח בשנה – ומעסיקיהם 720 ש״ח נוספים. מובטלים ועצמאים שאינם עובדים ישלמו תוספת של עוד 540 ש״ח בשנה.
לעומתם, סטודנטים ואברכים ישלמו תוספת מצומצת יותר של 174 ש״ח בשנה. משמעות הדבר היא שאנשי שתי האוכלוסיות הללו ישלמו רק 14.5 ש״ח יותר מדי חודש עבור ביטוח לאומי, במקום 60 ש״ח שיתווספו לשכירים, ו-120 ש״ח לעצמאים בחודש.
ההעלאה תהיה בתוקף ל-4 שנים לכל היותר
לאחר סדרת דיונים בוועדת העבודה והרווחה, הושגה פשרה שתקל מעט על השכבות החלשות יותר: עובדים שמרווחים עד גובה מדרגת השכר הנמוכה, ישאו רק ב-40% מעלות התוספת. כך, עובד שמרוויח 7,522 ש"ח בחודש ישלם תוספת של 48 ש"ח בלבד, במקום 60 ש"ח על פי הנוסח המקורי, והמעסיק ישא ביתר העלות - 72 ש"ח.
כמו כן, תוקף העלאת דמי הביטוח הלאומי הוקצב לארבע שנים בלבד. בשנתיים הקרובות, תוגדר ההעלאה כהוראת שעה, ואם תבקש הממשלה להאריך את תוקפה בשנה נוספת, יידרש לכך אישור נוסף של הוועדה, כאשר היא תוכל לעשות זאת לכל היותר פעמיים (כלומר – 4 שנים בסך הכול).