תקוות 2025: מספר תושבי ישראל הגיע בסוף 2024 ל־10.027 מיליון, על אף ההגירה של 82,700 ישראלים לחו”ל בשנה זו. ישראל הגיעה לעשרה מיליון תושבים כשהיא הרבה יותר מודעת לעומק התהום והשנאה של שכנותיה לאחר הזעזוע הנורא של 7 באוקטובר 2023. אומנם ישראל, כיאה ליהודים מימים ימימה, מסוכסכת מתמיד – אך הפלא ופלא, למרות זאת היא גם חזקה כלכלית מרוב מדינות העולם, כולל המדינות המפותחות באירופה.
ישראל ניצבת מול עולם עוין המבקש לגמדה. היא נגררה למלחמת חרבות ברזל כשלא הייתה מוכנה, שסועה פנימית כפי שלא היה אולי מאז משבר "הסזון" ב־1944־1945, כאשר ארגון ההגנה רדף את ארגון האצ”ל שאנשיו פגעו בשלטון המנדט הבריטי, פוצצו מבני ממשל ופגעו בערבים עוינים - מה שלא היה לרוחם של ארגון ההגנה והסוכנות היהודית. באוקטובר 2023 ישראל מצאה עצמה לא רק ללא הגנה, אלא להפך: במקום לקבל סיוע עולמי ותמיכה חומרית ומוסרית על רקע הטבח הנורא שביצע חמאס בשם הפלסטינים, ישראל מצאה עצמה מותקפת ברוב מדינות העולם על ידי גורמים עוינים, ממומנים בעיקר על ידי כסף קטארי ואיראני, כמו גם האגף הפרוגרסיבי המטורלל במערב.
ככל שמתרחקים בשנים מהשואה, שוב הופך יותר ויותר לגיטימי לשנוא יהודים. בשיאה, השנאה הביאה להשמדת יהודי אירופה על ידי הנאצים. עתה השנאה התפשטה גם לארה"ב באופן גלוי. זו הפעם הראשונה שהשטנה לישראל נרשמת בהיקף כה גדול ובעידוד האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית בארה”ב, שמחא כפיים ועודד מפגינים באוניברסיטאות היוקרה (או ממה שנשאר מהן). בכל דור ודור אכן עומדים עלינו לכלותנו.
הפעם יהיה קשה לכלותנו בשל חוזקו של המשק הישראלי וחוזקו של העם היושב בציון, כולל גיבורים של ממש בחזית המלחמה ובקרב. ולא רק נלחמים, אלא גם ממשיכים להפעיל את המשק בו־זמנית. במערכה של יותר מ־15 חודשים נוטלים חלק 4.387 מיליון מועסקים, העובדים בעורף בחריצות. חלקם גם עוסקים במשימות מילואים.
חלקן של הנשים בהצלחה ברור, ושיעור ההשתתפות שלהן בכוח העבודה קרוב ל־60% לעומת 66% מהגברים - הישג אדיר לנשים המשכילות ופורצות הדרך בתחום העסקי, הכלכלי והצבאי. הנשים בישראל, העובדות והנשארות לטפל במשפחות כשבן הזוג במילואים, הן הכוח העולה שנוסף לעוצמתו של המשק.
ישראל ללא מנוחה, עם יעדים לנצח את העולם גם כלכלית וגם עסקית. יצוא השירותים במשך שנה עד לאוקטובר 2024 הסתכם ב־82.3 מיליארד דולר, על פי נתונים מנוכי עונתיות - ירידה של 1.74 מיליארד דולר בלבד לעומת שנה קודם לכן, למרות המלחמה הארורה. הירידה נובעת בעיקר מכך שיצוא שירותי התיירות נפל ב־4.3 מיליארד דולר, לשפל של 2.43 מיליארד דולר בלבד ב־12 החודשים האמורים. לעומת זאת, ראו זה פלא, יצוא השירותים העסקיים ממשיך לעלות, וזה גדל בתקופה האמורה ב־2 מיליארד דולר - ל־70 מיליארד דולר - בעיקר בזכות המשך העלייה ביצוא שירותי הייטק בשיעור של 2.4 מיליארד דולר - ל־55 מיליארד דולר, יותר ממיליארד דולר לשבוע בממוצע.
יצוא הסחורות ב־11 החודשים הראשונים של 2024 ירד ב־2 מיליארד דולר לעומת התקופה המקבילה שנה קודם לכן - ל־51.6 מיליארד דולר, שהם במונחים שנתיים בחישוב גס 64 מיליארד דולר. יש יתרון לכך שיצוא השירותים גבוה מיצוא הסחורות, מגמה שנמשכת בהתמדה מאז מהפכת ההייטק המדהימה של ישראל זה יותר משני עשורים: היתרון הסמוי הוא בכך שגם לעוינים בקרב שונאינו, ויש רבים ומתרבים, קשה להחרים שירותי הייטק ישראליים, שירותים בלתי נראים ובלתי מוחשיים, שממש קשה להחרים או לדחות. גם שונאי ישראל ואויבינו חייבים לעשות שימוש בטכנולוגית השירותים של ההייטק הישראלי, שהוא בין המובילים בעולם לאחר ארה”ב, בנוסף על שאר המצאות טכנולוגיות - בעיקר בתחומי הסייבר שלישראל יש בהם מעמד בינלאומי שהתפתח בשל צרכינו הביטחוניים.
השכר בכלל תעשיית ההייטק בישראל עלה נומינלית בשיעור של 4.7% ל־29,521 שקל בחודש. מספר משרות השכיר באוקטובר 2024 בענפי ההייטק היה 398,200 לעומת 395,600 באוקטובר 2023 - חודש אחרי פרוץ המלחמה. ועדיין יש פה ירידה של 1% לעומת חודש קודם לכן, ספטמבר 2023.
עיקר רוכשי שירותי ההייטק והאקזיטים מישראל הם חברות אמריקאיות. אלו חברות עסקיות שמבקשות למקסם את רווחיהן ואינן עסוקות בשאלות אידיאולוגיות כמו באירופה החשופה לאיום הרוסי. על פי נתונים זמניים של פירמת ראיית החשבון PWC, האקזיטים הישראליים בשנת 2024 היו בהיקף של 13.4 מיליארד דולר, לעומת 7.5 מיליארד דולר בשנת 2023. מדובר בעלייה נאה בתקופת מלחמה. ולא זו בלבד, לפנינו תקופת עדנה עם עלייתו המחודשת של הנשיא דונלד טראמפ לנשיאות ארה”ב, מה שיחזק עוד יותר את מעמדה של ישראל בארה”ב עם נגישות יותר גבוהה יותר של החברות הישראליות לשוק האמריקאי.
דווקא לאירופים ואחרים יהיו מחסומי כניסה לארה”ב בשל מדיניות המכסים של הנשיא הנכנס. למזלנו, התלות שלנו בסחר העולמי ירדה, שאם לא כן היינו בבעיה. היצוא לאירופה המקרטעת מהווה 34% מכלל היצוא הישראלי, לאסיה המתקשה בצמיחתה 20% ולארה”ב, המועדפת עלינו ופתוחה בפנינו, 34% מכלל היצוא, כמו לאירופה.
גם יצוא מוצרי טכנולוגיה עילית, הכלולים ביצוא הסחורות, נותר חזק בשנת 2024. ב־11 החודשים הראשונים של השנה ייצוא טכנולוגיה עילית עמד על 19.6 מיליארד דולר לעומת 19.7 מיליארד בתקופה המקבילה בשנת 2023. העלייה הייתה ביצוא מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי (15.2 מיליארד דולר לעומת 15 מיליארד בתקופה המקבילה ב־2023 - הישג בשנת מלחמה), יצוא תרופות 1.88 מיליארד דולר (1.94 מיליארד בתקופה המקבילה ב־2023). יצוא כלי טיס וציוד נלווה 2.5 מיליארד דולר (2.72 מיליארד דולר בתקופה המקבילה ב־2023).
הפעילות המשקית בישראל מביאה איתה המשך עלייה בשכר, שעלה בשנה האחרונה לחודש אוקטובר בשיעור ממוצע של 6.8% - עלייה ריאלית של 3.2%. מדובר בעלייה נאה שאין שני לה בעולם. גם הצפי מבטיח יותר. מאזן הנטו של החברות בישראל בחודש דצמבר האחרון היה חיובי בכל הענפים למעט מלונאות. כך ענף השירותים עם צפי בנובמבר עבור דצמבר לעלייה של 5.8% במספר המועסקים, עלייה במכירות בשיעור של 6.8% ועלייה בהיקף היצוא של 3.9%.
בתעשייה הצפי להזמנות מהשוק המקומי הוא עלייה של יותר מ־10%. היקף הזמנות ליצוא עלייה של 12.3%, עלייה בהיקף הייצור של 11.6% ועלייה של 6.6% במספר המועסקים. ענף הבינוי, שסובל ממחסור בעובדים, עם צפי לירידה בהיקף הפעילות בדצמבר ב־1.3%. היקף העבודות החדשות בענף הבינוי עם צפי לירידה של 5.5%, כל זה אינו מונע מתשובות הקבלנים לסקר של הלמ”ס כי יש עלייה במצב הכלכלי של החברה ב־12.4% בדצמבר לעומת נובמבר.
הנתונים החיוביים לא נעלמו מעיניו של הבנק המרכזי, שהעלה את תחזית הצמיחה לשנת 2025 ל־4% לעומת 3.8% בהערכה הקודמת שלו מאוקטובר האחרון. מעבר לכך, קיים צפי לצמיחה של 4.5% בשנת 2026. שיעור האבטלה צפוי השנה ובשנה הבאה להישאר נמוך, 3.1%, ההשקעות בנכסים קבועים יעלו השנה ב־8% ובשנה הבאה בעוד 15%. הכל יוביל לעלייה ברמת החיים: הצריכה הפרטית תעלה השנה בלא פחות מ־7.5% ועוד 5.5% בשנת 2026. גם נתוני המקרו ישתפרו. גירעון הממשלה יירד השנה ל־4.7% ובשנת 2026 ל־3.2% והחוב לתוצר יהיה השנה 69% ובשנת 2026 67%, הרבה יותר טוב מרוב מדינות העולם המערבי.
אלא שעלינו לזכור כי העול על הציבור יכבד, בגלל העלאה ריאלית אפקטיבית בשיעורי מס הכנסה וצמצום שירותים ומחיר שירותים על ידי המדינה. העודף בחשבון השוטף של ישראל היה בשנה האחרונה, נכון לספטמבר אשתקד, 24.8 מיליארד דולר, סכום השווה ל־4.8% מהתוצר, שמביא מטבע הדברים להתחזקותו של השקל. השקל התחזק מול הדולר מאז תחילת המלחמה ביותר מ־6%, בעוד הדולר נוסק בעולם מול שאר המטבעות.
בכלל, מתי שמעתם לאחרונה על התחזקות מטבע של מדינה שבה מתרחשת מלחמה כה קשה כמו בישראל כיום? ערב המלחמה השקל נסחר על 3.8624 שקל/דולר, והשבוע הוא נמשך לכיוון 3.62. התחזקות השקל, יחד עם הפחתה בהכנסה הריאלית של הציבור, יביאו בהכרח לירידה בשיעור האינפלציה בישראל בשנה הקרובה, החל מחודש פברואר ועם תום מכת המחירים בחודש ינואר.
בנק ישראל, בקוצר רואי, החליט להותיר את הריבית על כנה, 4.5%, מה שמחזק את השקל ופוגע בכושר התחרות של התעשייה המסורתית בשווקים הבינלאומיים. האינפלציה בישראל אינה אינפלציה של ביקושים לאחר קיצוץ חד בהכנסות נטו של הציבור מתחילת השנה, אלא אינפלציה יזומה, חד־פעמית מצד צורכי גיוס ההון על ידי הממשלה. לכן, היה מקום להפחית את הריבית, עבור מי שצופה מעבר לחודשים הקרובים. בנק ישראל צופה כי בממוצע תהיה בשנת 2025 אינפלציה של 2.6% ועוד 2.3% בשנת 2026. לכן, להערכת הבנק המרכזי הריבית תרד במהלך השנה הקרובה ל־4% עד 4.25%, מה שיקל על נוטלי המשכנתאות והנושאים בחובות.
אנו הולכים לשנה הרבה יותר טובה, על אף השנאה הפנימית ולמרות העוינות העולמית. אם תחזית זו תתממש, ואין סיבה שלא, חלק מהמהגרים מישראל ישובו לארץ אבותיהם, ולא רק בשל אהבת המולדת אלא בגלל שאירופה, קנדה, דרום־מזרח אסיה ויתר מדינות העולם נמצאות בקיפאון ובהאטה כלכלית - למעט ארה”ב, הודו וישראל. ואכן, בשנת המלחמה שבו לישראל אחרי שהות ארוכה בחו”ל 23,800 ישראלים והגיעו ארצה 32,800 עולים. יש תקווה.