קרית שמונה הייתה ממוצבת כמעצמת פודטק. ראש העיר, אביחי שטרן, נפגש אישית עם כל אחד מהמנכ"לים של הסטארטאפים. אפילו באחד התיכונים הייתה מגמת פודטק. אבל המלחמה טרפה את הקלפים. כל התנופה הזו נעצרה, ואני לא רואה מתי היא חוזרת בזמן הקרוב", אומרת בגילוי לב שלי לוטן, מנכ"לית ומייסדת חברת "מדיום וול", המפתחת פתרונות לניקוי חלבונים עבור תעשיית המזון.
עד המלחמה פעלה החברה תחת חממת הפודטק Fresh Start בקרית שמונה, מעין אזור תעשייה מיוחד שאיגד עשרה סטארטאפים בתחום טכנולוגיית המזון ותמך בהם. בימים אלה פועלת החברה של לוטן מרמת ישי, ולדבריה, החזרה לקרית שמונה לא נראית באופק. "נכנסנו לחממה באוקטובר 2022", היא מספרת.
"במשך שנה הפעלנו את המעבדה בתוך החממה בקרית שמונה, קלטנו עובדות, בוגרות מכללת תל חי, ואז פרצה המלחמה. מיד פינו אותנו, ובעזרת אחת העובדות, שפונתה מהבית, הקמנו מעבדה זמנית במרתף בבית ההורים שלה בגבעת אלה. אחרי שלושה חודשים, כשהייתה הבנה שהמלחמה ממשיכה, עברנו למעבדת קבע ברמת ישי. לאחר ההסכם על הפסקת האש עם לבנון החממה כמובן הציעה לנו לחזור. היו בחממה יתרונות גדולים. היינו שם עם חברות נוספות, יכולנו להתייעץ, היה גם ציוד משותף, שחסך לנו הרבה כסף. גם לעובדים זה היה יותר נחמד".
אבל החלטתם לא לחזור.
"בין העובדים כיום יש כאלה שלא חוזרים לאזור ויש גם כאלה שגרים ברמת ישי. כמו כן, עברנו כבר פעמיים במהלך המלחמה, וזה כרוך בעלויות גבוהות. מדובר במכשירים כבדים ורגישים, זו לא הובלה רגילה. בנוסף, כל העברה כזאת זה עיכוב בעבודה. ומעל לכל, אנחנו ממש חוששים בעניין המצב בצפון, עדיין לא מרגישים בטוחים בזה. פורמלית, היישובים עצמם עדיין לא חזרו לתפקד. לכן אנחנו מרגישים שעוד לא הגיע הזמן לחזור צפונה, אם בכלל".
הגשמה של חזון
חברת "באונטיקה", שמפתחת חלבונים להארכת חיי מדף של מוצרי מזון, פעלה גם היא תחת החממה בקרית שמונה. דן שטיבל, מנכ"ל החברה, משתף בתחושותיו הדומות לאלה של לוטן: "עם פרוץ המלחמה, החברה עברה לאזור קיסריה. התמקמנו אצל כל מיני חברים שפתחו דלתות. באפריל עברנו לאזור תעשייה ציפורית ליד נוף הגליל, וביולי עברנו למקום אחר באותו אזור תעשייה. היו לנו שלושה מעברים במהלך המלחמה. זה משפיע על החברה בצורה מטורפת. המעברים האלה לא עושים טוב לציוד, למערכות, ואתה גם מאבד המון זמן, ששווה כסף. אבל היה חשוב לנו להמשיך קדימה".
חזרה לקרית שמונה אינה על הפרק?
"בעקבות המעברים בנינו את החברה סביב האזור שבו אנחנו ממוקמים כיום. יש לנו שותפים באזור, שאנחנו נעזרים בהם. גם לעובדים שלנו המיקום נוח. בחרנו מקום באמצע. יש לנו עובדים ממקומות שונים. מעבר רביעי הוא בלתי אפשרי עכשיו. זה פשוט יערער את החברה, במיוחד אחרי מה שעברנו. לצערי, לא נעתיק את פעילות החברה לקרית שמונה".
חממת הפודטק Fresh Start נוסדה במסגרת תוכנית החממות של הרשות לחדשנות, והמשקיעים בה הם חברות "תנובה" ו"טמפו", פלטפורמת גיוס המשקיעים הגלובלית OurCrowd וקרן ההשקעות הגלובלית Finistere המתמחה בתחום המזון והחקלאות.
"ערב המלחמה הייתה פריחה", משחזרת ד"ר תמי מירון, מנהלת טכנולוגיה ראשית בחממה. "בבתי ספר בקרית שמונה ובאזור הגליל לימדו תכנים של פודטק. היו גם תוכניות יזמות בנושא לילדים ולבני נוער, שאנחנו היינו ספונסרים שלהן. החזון של המדינה היה להקים אזור של אגרי־פודטק באזור. בצפון יש מגוון חקלאות, וכל שרשרת המזון – מהשדה ועד הצלחת – קיימת באזור. גם מכון המחקר מיגל ומכללת תל חי, וגופים נוספים, כמו 'מרגלית סטארט־אפ סיטי', פעלו בנושא, ורשויות מקומיות, מועצות אזוריות וקרנות פילנתרופיות סייעו למהלך. המון אנשים טובים הגיעו כדי לגרום לזה לקרות. כולנו שיתפנו פעולה".
חממת Fresh Start החלה לפעול לפני ארבע שנים. "היו לנו עשרה סטארטאפים בשלבים שונים", מירון מפרטת, "מהם שלוש חברות שבגרו את תקופת החממה, גייסו גיוסי המשך, הרחיבו את הפעילות ונשארו באזור קרית שמונה. זה נורא חשוב, ולא מובן מאליו. זו בעצם ההגשמה של החזון – שאנשים יישארו בצפון והתעשייה תתפתח".
עד המלחמה, עבדו בחברות שתחת החממה קרוב ל־100 איש, רובם הגדול מאזור הצפון. "עם פרוץ המלחמה נאלצנו להתפנות", מירון מספרת. "העובדה שרוב העובדים היו מאזור הצפון לא שימשה לטובתנו. העובדים התפזרו במקומות שונים בארץ, חלק מהאנשים גויסו למילואים או נשארו בכיתות הכוננות. הסטארטאפים התמקמו בסופו של דבר בכל חלקי הארץ".
מהי המשמעות מבחינתם?
"צריך לזכור שמדובר בחברות בשלבים המוקדמים. כל שינוי בכוח האדם ובמיקום גורר עיכוב משמעותי בהתקדמות החברה. חלק מהחברות שלנו עברו מאז תחילת המלחמה יותר משלושה מקומות. זה לא פשוט. צריך למצוא תשתיות מתאימות, ציוד. אלה חברות עם תקציב קטן וצנוע יחסית, ואם תחת החממה בקרית שמונה סיפקנו להן תשתיות של מעבדות, אז בעקבות המצב הן נאלצו לשכור את השירותים האלה וזה עולה להן פי שלושה ויותר ממה ששילמו תחת החממה. עזרנו להן בציוד ככל שיכולנו, אנחנו איתן בתוך האירוע כל הזמן. זה לא קל, אבל המטרה הייתה להמשיך את הפיתוח, להרחיב, כי אי אפשר לעצור. הסתובבתי בכל הארץ כדי להיות בקשר עם כולם. אגב, השנה הייתה בעולם ירידה של 50% בהשקעות בפודטק. למרות זאת, חלק מהחברות שלנו, גם במציאות של מלחמה שעיכבה את הפעילות שלהן בכמה חודשים, גייסו כספים והתקדמו משמעותית בפיתוח וגם בקשרים עם שותפים אסטרטגיים בעולם".
איך התייחסו בעולם בשנת המלחמה לחברות המגיעות מישראל?
"בתחילת המלחמה, בעיקר באירופה, נתקלנו בכל מיני גופים שהעדיפו לא לשתף פעולה עם החברות שלנו בגלל שאנחנו מישראל. באופן כללי אפשר לומר שמצד אחד גופים שונים רוצים מאוד לשתף פעולה, ואכן התחילו התקשרויות שונות, אבל מצד שני הגופים האלה לא רוצים לדבר על זה. מעדיפים לא להוציא את זה החוצה, מחשש שאם אנשים מסוימים שאמורים להיות חלק מהפרויקטים ידעו שזה קשור בישראל הם פשוט לא ישתפו פעולה".
בעיקר מבאס
נכון להיום, אף אחת מהחברות שפעלו תחת החממה בקרית שמונה לא חזרה אליה. אבל קברניטי החממה מביטים קדימה והם גם פועלים בנושא. "הוועד המנהל שלנו, המשקיעים, החליטו שחוזרים", מגלה מירון. "צוות החממה, המנכ"לית נגה סלע שלו, האנליסטית ד"ר הדס סיבוני בנימיני, אשת התקשורת השיווקית ספיר חשמונאי, ואני, חזרנו לקרית שמונה כדי להקים את החממה מהתחלה".
מה זה אומר בפועל?
"מורכב מאוד להחזיר כרגע את החברות לקרית שמונה. גם לפני המלחמה היה קשה למשוך יזמים וחברות לבוא ולפעול באזור. המדינה תהיה חייבת להיכנס לאירוע. חלק מהחברות שלנו לא קיבלו את הפיצויים המגיעים להן. המדינה תצטרך לתת מענקי שכנוע או תמרוץ כדי שאנשים ירצו לבוא ולהקים את המיזמים שלהם בקרית שמונה. בינתיים העיר עדיין שוממת. המטרה שלנו עכשיו היא להקים חברות חדשות, שיבואו לפעול ולצמוח בקרית שמונה. אנחנו מתחילים מאפס. קשה לי להגיד את זה, אבל זו המציאות".
ואת אופטימית?
"אנחנו יודעים איך לעשות את זה. כבר עשינו את זה באותו מקום בעבר. לפני המלחמה היו מגיעות אלינו משלחות מכל העולם כדי ללמוד איך בונים שותפות אזורית ואקוסיסטם. אנחנו מצפים לסיוע מהמדינה, מהפילנתרופיה, מכל מי שזה מעניין אותו. אני רוצה להאמין שבעתיד החממה תפרח שוב ושבעזרת טכנולוגיות חדישות נוכל לתרום לנושא ביטחון המזון בישראל. זה אחד האתגרים הגדולים של האנושות במאה ה־21".
כמה זמן יכול לקחת תהליך הבנייה מחדש?
"יזמות זו יצירה והיא דורשת המון אנרגיות וכוחות, שלאנשים אין כרגע. כולי תקווה שהשקט יימשך. אהיה מאוד מרוצה אם תוך חצי שנה יגיע המיזם הראשון לחממה בקרית שמונה, ואם בתום שנה יהיו שניים".
"אנחנו עובדים במשותף עם חממת Fresh Start, מקבלים ממנה תמיכה מלאה ומאוד רוצים לחזור לקרית שמונה ולהמשיך להוביל את הפודטק בישראל מהצפון", אומר מיכאל גורדון, מנכ"ל חברת "בלו טרי" המפתחת טכנולוגיה להפחתת סוכרים במשקאות טבעיים. אבל גם הוא מפוכח: "מבחינת המדינה, המלחמה הסתיימה באפריל. קשה מאוד לפתח חדשנות בצפון באופן הזה, וזה בעיקר מבאס".
"בלו טרי" הייתה חברת חממה עד יוני 2022, "ומאז אנחנו חברה עצמאית, שהשאירה את הפעילות שלה בקרית שמונה. כל אנשי הפיתוח של החברה הם תושבי הצפון", גורדון מספר. "ב־8 באוקטובר כולם ברחו מהצפון, ובמשך ארבעה חודשים שכרנו משרדים חלופיים עד שהתמקמנו בתחילת פברואר 2024 בקצרין. אנחנו מתכוונים להחזיר את הפיתוח לקרית שמונה, אבל באופן מצומצם. הסיבה לכך היא קודם כל העובדה שמחודש אפריל המדינה הפסיקה לתמוך בנו בכל הקשור לפיצויים, וגם לא נראה משהו באופק בהקשר הזה. מבחינתנו, חזרה מלאה לקרית שמונה כרוכה בעלויות מאוד גבוהות. כרגע אין מענה שיאפשר לנו לחזור לפעילות מלאה בקרית שמונה".
למען החוסן התזונתי:
ד"ר תמי מירון מחממת Fresh Start תיקח חלק בוועידה הלאומית לביטחון מזון וחוסן תזונתי, Israel Food Sec & Tech, שמארחת קבוצת שטיר. האירוע יתקיים בימים שלישי ורביעי השבוע, 14-15 בחודש, במכללה האקדמית ספיר במעמד שר החקלאות ובטחון המזון אבי דיכטר, ויכלול מפגשים מקצועיים בין העוסקים בתעשיית החקלאות ומזון העתיד.
"אנחנו מודעים לחשיבות הגדולה באירוע הזה, במיוחד כעת בצל המלחמה, בתקופה חסרת ודאות, שבה הענף מתנהל בתנאי חירום ומשבר", אומר גיל שטיר, מנכ"ל קבוצת שטיר. "החשיבות בחשיפת הכוחות הפועלים בענף לטכנולוגיות חדשות וביטחון המזון יחד עם תחושת הסולידריות המחברת בין קהילות בתקופה כזו מאפשרת שיתופי פעולה ומחזקת את החוסן הלאומי ואת הראיה לעתיד".