25% מהמשרות והעבודות בישראל צפויות להיות מוחלפות על ידי בינה מלאכותית, ו-30% מהן עשויות להימצא תחת השפעתה – כך לפי הערכת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, כפי שהובאה היום (רביעי) בפני ועדת המשנה לבינה מלאכותית בכנסת.
לדברי יוסף גדליהו, מנהל תחום בכיר בינה מלאכותית במשרד, תחום ה-AI צפוי להחיל שינויים משמעותיים בשוק העבודה, "כולל שינויים בכישורים הדרושים, אובדן מקומות עבודה והזדמנויות חדשות בתחום הטכנולוגי".
במסגרת הדיון, הוצגו תחזיות על עתיד שוק העבודה בישראל בעקבות השפעת הבינה המלאכותית, ובפרט על הפוטנציאל של התחום המתפתח להחליף משרות רבות, ובעיקר בתחומים כמו שירות לקוחות, מכירות ומקצועות טכנולוגיים אחרים.
"אתגר העבודה במפץ ה-AI איננו תיאורטי – הוא כבר כאן", אמרה בדיון ח"כ אורית פרקש הכהן, יו"ר הוועדה, "חברות הייטק רבות מדווחות על החלפת מתכנתים ובעלי תפקידים טכנולוגיים באמצעות כלים מתקדמים של בינה מלאכותית. כלומר, לצד העובדה שהבינה המלאכותית תשלים ותשפר מקצועות שונים, בהחלט יהיה פה של החלפת עובדים וכוח עבודה".
מסמך שהציג דניאל שרייבר מארגון MOSAIC, הבהיר כי ללא היערכות מתאימה, התפתחות הבינה המלאכותית עלולה לפגוע משמעותית בחוסן הכלכלי והחברתי של ישראל. הארגון קרא דרך המסמך לממשלה ״לנקוט בגישה פרואקטיבית שתכלול ניטור מתמיד של השפעות הבינה המלאכותית על שוק העבודה והכלכלה הישראלית, תוך הבטחת רשת ביטחון חברתית לעובדים שייפגעו מהשינויים הטכנולוגיים״ .
מחקר נוסף של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל חשף בדיון כי כבר כעת ניכרת מגמה מדאיגה של עלייה בשיעור המובטלים שמשלח ידם בעל חשיפה גבוהה לבינה מלאכותית, וברמת השלמתיות נמוכה.
כלומר, מקצועות שבהם קיים סיכון גבוה להחלפת העובד האנושי בטכנולוגיות בינה מלאכותית. בין השאר, נמצא כי המודלים יכולים להתחרות ולהתעלות על בני אדם במטלות נפוצות כמו ״עבודה פנים-אל-פנים, דיבור מול קהל, מתן דין וחשבון ועבודת כפיים״.
לדברי דרור גלוברמן, מומחה בתחום הבינה המלאכותית, המהפכה ותהליך האוטומציה כבר בדרך לעובדים במרכזי השירות: "נכון להיום, כבר עודכנו שגלי פיטורים משמעותיים צפויים ממערכות תמיכה ושירות לקוחות כבר בחודש-חודשיים הקרובים. לא מדובר בעתיד הרחוק – השינויים מתחילים כבר עכשיו, וזה ימשיך להתרחב גם לעוד תחומים בשנים הקרובות".
יפעת סיטרואן, מנהלת אגף אסטרטגיה במשרד העבודה, אמרה בדיון כי במדינת ישראל, בכל הנוגע למיומנויות דיגיטליות, אוריינות קריאה ומתמטיקה, "אנחנו לצערי נמצאים בקיפאון או בירידה. הנתונים מראים שהישגי האוכלוסייה הערבית בישראל במבחנים ההשוואתיים הבינלאומיים נמוכים עוד יותר".
הסבירה כי "יש מקצועות שהולכים ונעלמים, כמו קופאיות, מזכירות וטלרים – אלה לא רק תחזיות תיאורטיות, מחקרים או סקרים כמו אלו של הפורום הכלכלי העולמי. הירידה הזו כבר מתרחשת בפועל, ואנחנו רואים את ההיעלמות ההדרגתית של מקצועות רוטיניים שחוזרים על עצמם".
אלה שחר, נציגת חטיבת המחקר בבנק ישראל, ניסתה להרגיע את הבהלה ואמרה כי היא אינה שותפה לתחזיות הפסימיות בדיון: "למרות שהתפשטות הבינה המלאכותית עשויה להוביל לשינויים, המגמה לא צפויה להיות מיידית", אמרה.
"תרומת הבינה המלאכותית לפריון העבודה צפויה להיות כ-0.1% בשנה, כלומר כ-1% בעשור הקרוב. המגמה לא בהכרח תוביל לאובדן משרות משמעותי בטווח הקצר, אך המגזר הציבורי חייב להיערך לשינויים שיבואו בהמשך. בחודש הקרוב בנק ישראל יפרסם מחקר מקיף שיכלול את כל סוגי משלחי היד בישראל ואת ההשלכות".
