עדיין לא ברור מה גרם לפיצוץ המסתורי של מכשירי הקשר בחיזבאללה, אך הסברה המרכזית כרגע במקרה המתגלגל הוא שמדובר בהתלקחות כלשהי, ייתכן של הסוללות. העולם הדיגיטלי שלנו מתבסס במידה רבה על סוללות נטענות ורגילות להפעלת מגוון עצום של מכשירים חשמליים, ממכשירי קשר ועד טלפונים ניידים, מחשבים ניידים ורכבים חשמליים. עם זאת, לצד היתרונות של טכנולוגיות אלה, קיים סיכון משמעותי להתלקחות או אפילו פיצוץ של סוללות מסוימות, במיוחד בתנאי שימוש קשים או במקרים של תקלות טכניות.

בשיטת יחיא עיאש: פרטים חדשים על פריצה שהדהימה את חיזבאללה

אלה הסוגים העיקריים של הסוללות בשימוש כיום:
סוללות אלקליין (Alkaline) - אלו סוללות חד פעמיות הנפוצות במכשירים קטנים כמו שלטים רחוקים וצעצועים. הן אינן נוטות להתלקח או להתפוצץ בצורה מסוכנת, אם כי במקרים נדירים הן עשויות להדליף חומרים כימיים.

סוללות ניקל-קדמיום (NiCd) - סוללות נטענות ישנות יותר, שהיו נפוצות בעבר במכשירים כמו מכשירי קשר ישנים, מקדחות חשמליות ומכשירים אלחוטיים. סוללות אלו מציעות ביצועים טובים, אך עלולות להתלקח, אם הן נטענות יתר על המידה או מתחממות יתר על המידה.

סוללות ניקל-מתכת-הידריד (NiMH) - אלו סוללות נטענות חדישות יותר מאשר ה-NiCd והן משמשות במגוון מכשירים, כמו מצלמות דיגיטליות, צעצועים חשמליים ואפילו במכשירי קשר מודרניים. הן פחות רגישות להתלקחות בהשוואה לסוללות ליתיום-יון, אך עדיין יכולות להתחמם יתר על המידה תחת עומסים כבדים או טעינה יתרה.

סוללות ליתיום-יון (Li-ion) - אלו הן הסוללות הנטענות הנפוצות ביותר כיום ומשמשות במכשירים רבים, כגון טלפונים חכמים, מחשבים ניידים, רחפנים ורכבים חשמליים. למרות הביצועים הגבוהים שלהן, סוללות ליתיום-יון ידועות כרגישות יותר לתנאי חום ולנזקים פיזיים, מה שיכול להוביל להתלקחות ואפילו פיצוץ במקרים מסוימים.

סוללות ליתיום-פולימר (Li-Po) - סוג נוסף של סוללת ליתיום, נפוץ במכשירים דקים כמו טלפונים חכמים, רחפנים ומחשבים ניידים. סוללות אלו קלות ודקות יותר, אך הן אף רגישות יותר לפגיעות מכניות ולטעינה לא נכונה, מה שעלול לגרום להתלקחות.

סוללת הליתיום התפוצצה וגרמה לדליקה (צילום: אינג'אימג')
סוללת הליתיום התפוצצה וגרמה לדליקה (צילום: אינג'אימג')

התלקחות או פיצוץ של סוללות הן תופעות נדירות, אך הן מתרחשות במקרים של בעיות טכניות חמורות או שימוש לא תקין. כמה מהסיבות הנפוצות לכך כוללות:
טעינת יתר: כשסוללה נטענת מעבר לקיבול המקסימלי שלה, יכולה להתרחש תגובה כימית הגורמת לשחרור חום, מה שעלול להוביל להתלקחות.

פריקה מהירה או עומס יתר: במקרים של שימוש בעומס גבוה, כמו בזמן הפעלת מכשיר כבד, הסוללה עלולה להתחמם יתר על המידה, מה שמעלה את הסיכון להתלקחות.

נזק פיזי: סוללות ליתיום, בעיקר ליתיום-יון וליתיום-פולימר, רגישות מאוד לנזקים פיזיים כמו פגיעות, נפילות או דקירות. במקרים כאלה, תאים פנימיים בסוללה עלולים להתקלקל וליצור קצר פנימי המוביל להתלקחות מהירה.

טמפרטורה גבוהה: סוללות, בעיקר ליתיום-יון, רגישות לשימוש בתנאי חום קיצוניים. טמפרטורות חיצוניות גבוהות או חימום מתמשך של המכשיר עלולים לגרום לסוללה להתחמם יתר על המידה, מה שמוביל להתלקחות.

במהלך השימוש, סוללות נטענות יכולות להגיע לטמפרטורות גבוהות מאוד. לדוגמה, סוללת ליתיום-יון יכולה להתחמם לטמפרטורה של 60-70 מעלות צלזיוס במקרים של שימוש כבד או טעינה ממושכת. כאשר הסוללה נפגעת או נטענת יתר על המידה, היא עלולה לעבור תהליך הנקרא "תרמל רנאוויי" (thermal runaway), שבו החום הנוצר בתוכה ממשיך להעלות את הטמפרטורה באופן בלתי נשלט, מה שיכול לגרום לפיצוץ או התלקחות פתאומית.

ביפר. שימש בישראל לפני עידן הסלולרי  (צילום: שאטרסטוק)
ביפר. שימש בישראל לפני עידן הסלולרי (צילום: שאטרסטוק)

כידוע, אחד מהתחומים הבולטים שבהם נרשמו מקרים של התלקחות סוללות הוא עולם האופניים החשמליים. אירועים כאלה התרחשו גם בישראל בשנים האחרונות, בחלק מהמקרים נגרם נזק רב לחדר בו התרחשה ההתלקחות. 

סוללות ליתיום-יון, שמשמשות כמקור האנרגיה באופניים חשמליים, עלולות להתלקח בעיקר בזמן הטעינה. המנגנון שגורם לכך קשור לעומס יתר, חימום מוגזם, או נזק פנימי לתאים הכימיים של הסוללה. כאשר הסוללה נטענת יתר על המידה, תהליך שנקרא כאמור "תרמל רנאוויי" עלול להתחיל, שבו חום שנוצר גורם להאצה בתגובות כימיות פנימיות עד להתלקחות או פיצוץ.

לרוב בכדי להימנע מהתלקחות סוללות ממליצים להשתמש רק במטענים מקוריים ואיכותיים המותאמים לסוג הסוללה, להימנע מהשארת הסוללה בטעינה ממושכת מעבר לזמן הנדרש, ולאחסן את הסוללה במקום קריר ומאוורר היטב. בתוך כך ממליצים היצרנים לוודא כי הסוללה לא נחשפת לפגיעות פיזיות או לחום קיצוני, שעשויים לגרום לנזקים פנימיים ולהגביר את הסיכון להתלקחות.