בעולם שבו הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר, תחום הבריינטק - הממשק בין המוח האנושי לטכנולוגיה - מסמן את אחד הגבולות המרתקים והמאתגרים ביותר של המדע המודרני. בראיון מרתק עם ד"ר יעקב בלומנטל, מומחה לבריינטק וקניין רוחני, בפודקאסט "מדעי המדינה" של ליאור נוביק, נחשפנו לעולם מרתק זה ולאפשרויות המהפכניות שהוא מציע. 

ד"ר בלומנטל מגדיר את תחום הבריינטק כ"מושג מאוד רחב, הכולל את האפשרות להשפיע על תהליכים שקורים בתוך המוח ומערכת העצבים, וגם להבין מה קורה בתוך 'הקופסה השחורה' הזאת באמצעים טכנולוגיים". הוא מדגיש כי התחום מאפשר לנו לזהות ולהבין תהליכים מוחיים, כולל רגשות ומחשבות, באופן שלא היה אפשרי עד כה. 

אחד הנושאים המרכזיים בשיחה היה הצ'יפ החדשני של אילון מאסק, המפותח על ידי חברת Neuralink. ד"ר בלומנטל מסביר כי הצ'יפ של מאסק כולל אלקטרודות רבות ודקות במיוחד שמוחדרות לתוך המוח, ומטרתו לאפשר לאנשים משותקים לשלוט במחשב או במכשירים רובוטיים באמצעות מחשבה בלבד. "זה לא רק הצ'יפ", הוא מדגיש, "מאסק פיתח גם רובוט שיודע להכניס את הצ'יפים האלה בצורה מדויקת ועדינה".

ד''ר יעקב בלומנטל חוקר מוח, מומחה לבריינטק וקניין רוחני (צילום: מעריב אונליין)
ד''ר יעקב בלומנטל חוקר מוח, מומחה לבריינטק וקניין רוחני (צילום: מעריב אונליין)

למרות ההתקדמות המרשימה, ד"ר בלומנטל מזהיר כי עדיין יש אתגרים רבים. "בחולה הראשון, חלק מהאלקטרודות נשברו בתוך המוח", הוא מציין, מה שמעלה שאלות אתיות ובטיחותיות חשובות. 

הראיון נוגע גם בהתקדמות הטכנולוגית בתחום הרפואי. ד"ר בלומנטל מתאר כיצד טכנולוגיות בריינטק משמשות כיום לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון. "בפרקינסון, למשל, יש טיפול שנקרא Deep Brain Stimulation, שבו מחדירים אלקטרודה למרכז במוח האחראי על התנועה, והיא נותנת פולסים חשמליים שמונעים את הרעידות", הוא מסביר. 

ישראל, לדברי ד"ר בלומנטל, היא מוקד עולמי בתחום הבריינטק. "יש פה מצד אחד מרכזים אקדמיים וחוקרים מצוינים בתחום חקר המוח, ומצד שני יזמים מתחום ההייטק שיודעים איך להפוך רעיונות למוצרים ממשיים", הוא אומר. המלחמה האחרונה, למרבה הצער, הגבירה את הצורך בטכנולוגיות לשיקום נפשי ולחיזוק החוסן הנפשי, מה שדחף את התחום קדימה. 

אחד הנושאים המרתקים שעלו בראיון הוא האפשרות העתידית של שיפור יכולות אנושיות באמצעות טכנולוגיה. "יש אנשים שכבר היום מבקשים לשפר את עצמם", אומר ד"ר בלומנטל, "למשל, אדם בריא שרוצה יד נוספת". זוהי דוגמה לעידן חדש שבו אנשים פונים לטכנולוגיה כדי להרחיב את יכולותיהם הטבעיות.

ליאור נוביק עורך מדור טכנולוגיה מראיין את ד''ר יעקב בלומנטל חוקר מוח, מומחה לבריינטק וקניין רוחני (צילום: מעריב אונליין)
ליאור נוביק עורך מדור טכנולוגיה מראיין את ד''ר יעקב בלומנטל חוקר מוח, מומחה לבריינטק וקניין רוחני (צילום: מעריב אונליין)

ד"ר בלומנטל מדגיש את החשיבות של הגנה על הקניין הרוחני בתחום המתפתח הזה. "ברגע שיש לך תובנה חדשה, לפני שאתה הולך ומספר על זה לכל העולם, אתה צריך להתייעץ עם אדם שמבין בקניין רוחני", הוא מייעץ. זאת כדי להבטיח שהמצאות חדשניות יוכלו להיות מוגנות ולהביא תועלת למפתחיהן ולחברה בכללותה. 

הראיון נוגע גם בסוגיות אתיות ותרבותיות הקשורות לבריינטק. ד"ר בלומנטל מציין כי הדור הצעיר יותר פתוח לאימוץ טכנולוגיות חדשות, אך עדיין יש חששות בקרב הציבור הרחב. "הדור שלי הושפע מאוד מסרטים כמו 'משחקי מלחמה' ו'טרמינטור', שהציגו תרחישים מפחידים של השתלטות מכונות", הוא אומר. עם זאת, הוא מאמין שככל שיותר אנשים יחוו את היתרונות של טכנולוגיות בריינטק, במיוחד בתחום הרפואי, ההתנגדות תפחת. 

אחת הנקודות המרתקות שעלו בראיון היא האפשרות של פיתוח טכנולוגיות בריינטק ביתיות. "יש היום חברות שמוכרות קיטים שאתה יכול לשים על הראש, שנותנים לך במחיר לא יקר אפשרות לקבל סיגנלים מהמוח ולהפעיל דברים", מסביר ד"ר בלומנטל. הוא מוסיף כי השילוב של טכנולוגיות אלו עם בינה מלאכותית מתקדמת פותח אפשרויות חדשות לגמרי. 

לקראת סיום הראיון, ד"ר בלומנטל מתאר חזון עתידי מרתק: "אולי תרצה להשתיל איזשהו צ'יפ שעוזר לך בזיכרון, אולי תרצה שהזיכרון שלך יהיה חיצוני, אולי תרצה להעביר את המחשבות שלך ולשמור אותן מחוץ לגוף". הוא מדגיש כי למרות שרעיונות אלה נשמעים כמו מדע בדיוני, הטכנולוגיה הבסיסית כבר קיימת וההתקדמות בתחום מהירה מאוד. 

ד"ר בלומנטל מסכם באופטימיות זהירה: "אנחנו נמצאים בנקודה שבה הכל הופך למשהו מאוד מהיר ויזניק את התחום קדימה". הוא מאמין כי בעתיד הקרוב נראה יותר ויותר פתרונות ומוצרים המבוססים על ממשקי מוח-מכונה, החל מפתרונות פשוטים ועד לממשקים מורכבים לטיפול באנשים שאיבדו יכולות מוטוריות. 

הראיון עם ד"ר בלומנטל מספק הצצה מרתקת לעולם הבריינטק ומדגיש את הפוטנציאל העצום של התחום לשנות את חיינו. בעוד שהאתגרים הטכנולוגיים, האתיים והתרבותיים עדיין רבים, ברור כי אנו עומדים בפתחו של עידן חדש, שבו הגבול בין האדם למכונה הולך ומיטשטש. השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא כיצד החברה תתמודד עם השינויים הדרמטיים הללו ואילו השלכות יהיו להם על חיינו בעתיד הקרוב והרחוק.