צה"ל ידוע לא רק בזכות פעילותו המבצעית, אלא גם בזכות שמות המבצעים הייחודיים שלו. השם האחרון שנבחר למבצע, "חיצי הצפון", הצטרף לרשימה שכוללת מבצעים כמו "חרבות ברזל", "מגן וחץ" ואחרים. בניגוד לשמועות, השמות אינם נוצרים על ידי תוכנות מחשב או בינה מלאכותית, אלא על ידי אנשים בשר ודם.
עוד מראשית ימי המדינה, צה"ל הקפיד על מתן שמות ייחודיים למבצעים צבאיים. שמות כמו "מבצע קדש" או "מבצע חומת מגן" הפכו עם הזמן לסמלים לאומיים בעלי משמעויות היסטוריות. מבצע קדש, למשל, שנערך בשנת 1956, קיבל את שמו מתוך השראה ממסע בני ישראל במדבר סיני, ובכך נקשר ההיבט ההיסטורי עם האקט הצבאי. במהלך השנים הפכה בחירת השם לכלי להעברת מסר ברור. מבצעים כמו "עמוד ענן" ו"צוק איתן" נבחרו כדי לשדר עוצמה ויציבות, תוך שהם מייצגים את ערכי הביטחון וההגנה של ישראל מול איומים חיצוניים.
ניצחון מוחלט או שיכרון מוחלט: לאן ההישגים הצבאיים הכבירים מובילים אותנו?
מתחת לאף: מדוע הזמינה ישראל עיתונאי זר לתקיפה בתימן?
במהלך השנים האחרונות הועלו ניחושים כיצד מתבצע הליך בחירת שמות המבצעים. ההשערות כללו שמועות על מאגר ממוחשב אקראי או שימוש בבינה מלאכותית. אלא שבדיקת מעריב מגלה כיצד מתבצע גלגולו של שם המבצע, ומדובר לעתים בתהליך ארוך ומורכב.
כאמור בחירת שם המבצע אינה אקראית והיא מתחילה במקרים רבים דווקא בקצין בשטח, המחבר פקודת מבצע לה הוא בוחר שם ראשוני, זמני. שם זה לעתים ממשיך להתגלגל, ו"נתפס", נשאר בשימוש והופך גם לארצי. עם זאת במקרים של מבצעים גדולים ומשמעותיים, השם נבחר לאחר תהליך חשיבה מעמיק יותר המתבצע באחד מהמדורים של דובר צה"ל. לאחר שמוצעים שמות, הם עוברים לדיון בדובר צה"ל, לאישור המטה הכללי ומקובעים כשם המבצע.
שם המבצע אינו רק סיסמא, והוא כאמור כלי רב עוצמה שמעביר מסרים ברורים ומכווני מטרה. השם צריך להיות זהיר, קצר וטעון במשמעות, ולעתים הוא בעל תפקיד חשוב בהצלחת הפעולה ובשימור תחושת הביטחון והיציבות במדינת ישראל כלפי האזרחים, והעולם.
