במהלך מלחמת חרבות ברזל טכנולוגיה הפכה לאחת מאבני היסוד של הפעילות המבצעית בצה"ל, כשהמערכות הדיגיטליות והחדשנות הטכנולוגית תורמות רבות לניהול הקרב ולסיוע לכוחות בשטח. בעידן שבו המלחמה היא רב־זרועית והסנכרון בין הכוחות קריטי, פיקוד הדרום הפך לחלוץ בתחום מיצוי המידע, יישום מערכות חכמות ושיפור יכולות השטח והשליטה המבצעית.

"אנחנו גוף שעיסוקו הוא מיצוי מידע במפקדת הפיקוד והיחידות שלו", אומר מ״פ Bi Data בפיקוד הדרום רנ״ג אלכס לידוגוסטר. "פיקוד הדרום הוא חלוץ בין הפיקודים המרחביים בכל הנוגע לעיסוק בעולמות האלה. במהלך המלחמה נבטו פה המון המון רעיונות, לא כולם הגיעו לכדי יישום, אבל הגענו לעשרות רבות של תוצרים. חלקם עוסקים באיסוף המידע, חלקם עוסקים בארגונו, והחלק הרחב יותר עוסק במיצוי המידע".
רנ"ג לידוגוסטר מציג ארבע יכולות, מתוך רבות, שפותחו בפיקוד הדרום במהלך שנת המלחמה האחרונה.

ישראל שרטטה לעצמה תסריט דמיוני, וכעת עומדת לשלם את המחיר על כך
ממשיכה לפעול בתוכנו: ישראלי נוסף נעצר לאחר ששיתף פעולה עם איראן

"התוצר הראשון נקרא 'שעון זהב', מערכת שמטרתה קיצור זמן פינוי של הפצועים משדה הקרב אל בתי החולים", הוא מספר. "בחרנו את השם כי שעון זה משהו שבודקים איתו את הזמן, והמילה זהב הגיעה ממושג רפואי שנקרא 'שעת זהב', שמשמעותו שיש לך שעה להביא את הפצוע מרגע הפציעה לחדר המיון. ככל שעובר זמן ממושך מכך עולה הסיכון לחייהם של המטופלים. כשהתחלנו למדוד זמן הפינוי עמד על קרוב לשעתיים, והיום בתום שנת מלחמה ראשונה הזמן הממוצע עומד על כשעה.

"פרויקט נוסף נקרא 'תוצר בטיחות מבצעית'. התמרון הקרקעי והקרבות הביאו המון אירועים של בטיחות מבצעית. זה יכול להיות אירוע של דו"צ, או טנק שעשה נזק לכוחותינו, אירועי בטיחות תוך כדי לחימה. גם כאן נתנו מענה שלם, ממש חליפה דיגיטלית לכל מי שאמון על התחום בתוך מפקדת הפיקוד. לפי אמירות של מפקדים המערכת הזאת תרמה רבות לצמצום אירועי הבטיחות המבצעית, והיא גם השתלבה בכל תהליך הלמידה שהפיקוד מקיים תוך כדי המלחמה. יש במערכת הזאת אירועים ומגמות שמחולקים עד לרמה של האוגדות, ואפשר לראות את כל האירועים".

שעון זהב (צילום: דובר צהל)
שעון זהב (צילום: דובר צהל)

סמל רועי פנייה, דאטה אנליסט ביחידה, מסביר על התוצר השלישי, שפיתוחו עלה בעקבות כיבוש מטה המת"ק, בסמוך למעבר ארז. הם היו צריכים לדלג למקום חדש וביקשו מהיחידה לספק להם מערכת חדשה. "המערכת הזאת בעצם מאפשרת למת"ק לשלוט כיום בכל הסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועה", הוא אומר. "זה גם מסייע ביום־יום לכוחות בשטח ומייצר סנכרון עם האו"ם. כשמדינת ישראל ניצבה בבית הדין הבינלאומי בהאג, הנתונים חולצו מתוך המערכת הזאת ונשלחו לשם, כדי להראות שאנחנו כן פועלים בצורה נכונה ומבוקרת.

סמל רועי פנייה (צילום: דובר צהל)
סמל רועי פנייה (צילום: דובר צהל)

רנ"ג לידוגוסטר ביקש להדגיש פרויקט נוסף, אולי החשוב מכולם. "הצבא לא יודע להתקיים בלי כוח המילואים", הוא מדגיש. "אי אפשר לנהל מלחמה כמו שאנחנו נמצאים בה כרגע בלי סד"ק מילואים, ואת זה לוקח זמן להשלים, כי הצבא כל מתקדם ויש המון פערים או חור בהשכלה, במיוחד לגבי המערכות החדשות שכל הזמן מפותחות.

כאן נולדה מערכת הפורטל הדיגיטלית, שנועדה להיות שער כניסה של צה"ל, שבו מונגשים כל התוצרים. כל האושר הדיגיטלי מונגש שם, עם תוכן עניינים, ואתה יכול לחפש לפי נושא ולקבל הסבר על המערכת, מי אחראי עליה ואיך אפשר לקבל הרשאות וכדומה".

הצ'ט המבצעי
סרן דרור הוא ראש הצוות של הצ׳ט המבצעי, שפותח ביחידת מצפן שמשתייכת ללוט"ם - חטיבת הדיגיטל והמידע בצה"ל. מצפ"ן היא בית התוכנה של הצבא ואחראית על האפליקציות והיישומים.

"יחידת מצפן מנגישה את התוצרים שלה על גבי הענן הצה"לי המבצעי, שאותו גם מתחזקת יחידה נוספת בלוט"ם, יחידת ממר"ם. המטרה של היחידה שלנו היא לספק תוצרים ולקדם את סוגיית השליטה והבקרה", אומר סרן דרור. "אנחנו פועלים בשתי מערכות עיקריות. המערכת הראשונה היא מפי"ת, והמערכת השנייה, שאני אחראי עליה - הצ'ט המבצעי.

מערכת מפי"ת היא מפה דיגיטלית שמציגה לכל דרג מקבלי ההחלטות, כולל ברמת המח"ט והמג"ד, מפה של הנתונים בזמן אמת ובתלת־ממד, כדי שיהיה להם את כל הדאטה הרלוונטי על מנת שציר הפיקוד והשליטה יוכל לקבל החלטות מבוססות מידע.

רנ''ג אלכס לידוגוסטר (צילום: דובר צהל)
רנ''ג אלכס לידוגוסטר (צילום: דובר צהל)

"מערכת הצ'ט המבצעי, שעליה עבדנו בתחילת המלחמה, היא פלטפורמת הודעות, ממש כמו וואטסאפ, שפועלת במחשבים הנייחים ובסלולר הצבאיים ברשת הסודית ביותר. המערכת מאפשרת שיח קל, פשוט ומהיר בצורה של שיח פרטי בין אנשים, קבוצות וערוצים. זה למעשה עוזר לסנכרן את כל צה"ל, מהדרג המתמרן ועד דרג המטה. כל גופי המטה יכולים לדבר בחופשיות ובפשטות.

"הצ'ט חוצה רשתות. הוא מסנכרן יחד את חיל האוויר, חיל הים, כוחות היבשה, אמ"ן וגופי משרד הביטחון השונים. הדבר הזה מאוד קריטי ללחימה, הוא מהיר, פשוט, נוח וזמין. אפשר לסגור מעגלי אש ולהשתלב בכלל התהליכים המבצעיים. אחד ההישגים הגדולים שראינו בלחימה בשנה האחרונה זה התמחות רב־זרועית, שחיל האוויר יודע לנהל שיח בקלות עם כוחות היבשה וגופי הפיקוד למיניהם".

סרן דרור מסביר כי מתוך הצ'ט המבצעי נולדה מערכת נוספת של יחידת מצפ"ן, שעוסקת באחיזת המרחב. "המערכת נותנת התרעות לחייל בקצה מפני סיכונים ואיומים. הוא מקבל את ההתרעה בנייד הצבאי שלו, ברשת הסודית".

"אפשר לקרוא למלחמת חרבות ברזל המלחמה הטכנולוגית הראשונה", אומר סרן דרור. "יש במערכה הזאת מסת מערכות במרחב הדיגיטלי. כמות התהליכים המבצעיים שהטכנולוגיה מסיייעת לנהל אותם היא עצומה. הם מאפשרים לחימה רב־זרועית משולבת בצורה יותר יעילה ומדויקת, שעוזרת לקצר תהליכים חשובים. אחד הדברים היפים אצלנו ביחידה זה האדפטיביות המהירה. ברגע שהמלחמה פרצה היכולת של כלל הגופים בצבא שעוסקים בנושא, כמו הגנות סייבר, ללמוד מהר ולהשתנות הייתה מדהימה".

סרן דרור מדגיש את חשיבות אנשי המילואים. "יש המון אנשים ששירתו ביחידות הטכנולוגיות ויצאו לתעשיית ההייטק. איך שהתחילו אירועי 7 באוקטובר הם הגיעו מיוזמתם והתנדבו, שאלו איך הם יכולים להשתלב ולעזור. ככה הייתה לנו גישה לכוח עבודה מקצועי ואיכותי, שכבר יש לו ניסיון של שנים בתעשייה. החיבור בין הסדיר לכוחות המילואים זה מעגל שמזין את הארגון מבפנים. זה מכניס לנו עוד שכבה של מקצועיות וחדשנות".

סרן דרור סיים לאחרונה את הפעילות שלו בצ'ט המבצעי, והיום הוא ראש מדור שעוסק בפיתוחים רבים, גם עם בינה מלאכותית. "המטרה של כלל היחידות הטכנולוגיות, ובפרט פתרונות של AI ואלגוריתם, היא לא להחליף את הבן אדם שבקצה, הן לא יכולות להחליף בני אדם לחלוטין. הן מייעלות ומשתלבות בתהליך המבצעי. המטרה היא לא לעשות טכנולוגיה לשם טכנולוגיה, אלא לראות איך אפשר לעזור לאדם שבקצה לנהל את תהליכי הלחימה שלו בצורה הרבה יותר מדויקת וחדה".

ראש צוות צ׳אט מבצעי ביחידת מצפן, סרן דרור (צילום: דובר צהל)
ראש צוות צ׳אט מבצעי ביחידת מצפן, סרן דרור (צילום: דובר צהל)

רנ"ג לידוגוסטר אומר לסיכום כי אחד הדברים שלמד במהלך השנה האחרונה זה כמה חשובה התרומה של החיילים ביחידות הטכנולוגיות השונות. "הם נותנים לנו את התשתית שמאפשרת לנו לעשות את תפקידנו. יש פה ממש אקוסיסטם שאנחנו חיים בו, ובלי השותפות הזאת והחיבורים האלה לא היינו יכולים להצליח.

"7 באוקטובר תפס אותנו בהפתעה. למעשה בשעה 6:29 בבוקר רוב התוצרים שהיו בפיתוח או בשימוש הפכו להיות לא רלוונטיים, ונדרשנו להמציא את עצמנו מחדש ולהתאים את עצמנו למציאות החדשה. אבל באנו לקרב המשתנה הזה עם המון כלים שצברנו לפני כן, וידענו לבסס ולחזק את היתרון היחסי שלנו כגוף טכנולוגי בתוך הפיקוד במהלך המלחמה".