האם אכן חדרו מטוסי קרב לשטחה האווירי של ירדן? המדינה השכנה טוענת הבוקר כי לא אישרה לכלי טייס צבאיים לחדור לשטחה האווירי. באיזה גובה טסים מטוסי קרב, והאם אכן חדרו לשטחה?
במהלך הלילה פורסמו ברשתות תמונות וידאו אותם צילמו אזרחים, שהוצגו כירדנים, בהם נראה מטוס קרב חג במהירות מעל שמי ירדן, המדינה השכנה שמובילה לכיוון איראן.
שטח אווירי של מדינה מתייחס לאזור האוויר שמעל שטחה היבשתי והימי של המדינה, אך הוא לא כולל את החלל החיצון. אין הסכמה בינלאומית ברורה ומוחלטת לגבי הגובה המדויק שבו מסתיים השטח האווירי של מדינה ומתחיל החלל החיצון, אך יש גישה מקובלת בשימוש בינלאומי, בעיקר לצורך תעופה וחלל.
הנקודה המקובלת שבה מסתיים השטח האווירי של מדינה נחשבת להיות "קו קרמן" (Kármán line), שנמצא בגובה של כ-100 קילומטרים מעל פני הים, שהם 328 אלף רגל. מתחת לגובה זה, כל מה שנמצא בתחום זה נחשב לחלק מהשטח האווירי של המדינה, שבו היא מחזיקה ריבונות מלאה.
החל מגובה זה, מדובר ב"חלל החיצון", שעליו אין ריבונות מדינתית, והוא מוגדר כאזור שבו חללים בין-מדינתיים הם חופשיים לפעילות, לפי עקרונות האמנה לחקר החלל החיצון משנת 1967.
מטוס נוסעים רגיל, טס לרוב בגובה של 30 עד 40 אלף רגל. מטוס קרב טס גבוה יותר: F-16 מגיע לגובה טיסה מקסימלי של כ-50 אלף רגל, שהם קצת יותר מ-15 אלף מטרים. מטוס F-35 מגיע לגובה טיסה מקסימלי של כ-60 אלף רגל, מעט מעל 18 אלף מטרים. אם אכן נעו מטוסים צבאיים מעל שטחה של ירדן, היא עלולה לראות בכך כחדירה לשטחה האווירי.
במצב כזה, עלולה ירדן לפעול במספר מישורים. תגובה דיפלומטית עשויה להוביל לזימון שגריר המדינה המעורבת לנזיפה, הגשת תלונה למועצת הביטחון של האו"ם, ולהצהיר – כפי שעשתה הבוקר, באופן פומבי על ההפרה כדי ללחוץ על המדינה שחדרה לשטחה האווירי. במקרים קיצוניים עלולה מדינה ליירט מטוסים זרים באמצעות מערכות הגנה אוויריות או לתאם תגובה משותפת או קבלת סיוע בהגנה על מרחביה האוויריים.
בהתחשב בכך שירדן שיחקה תפקיד חיובי בהגנה מפני התקפות טילים מאיראן על ישראל באפריל האחרון, סביר להניח שתגובתה לחדירה הישראלית לשטחה האווירי תהיה מחושבת, תוך שמירה על היציבות האזורית והיחסים עם ישראל.
ייתכן שירדן תנקוט בגישה דיפלומטית ותדרוש הבהרות מישראל בנוגע לחדירה. השלטון הירדני עשוי לזמן את השגריר הישראלי לשיחות דחופות, אך ישמור על גישה מתונה כדי להימנע מהחרפת המתיחות. סביר מאוד שירדן לא תבחר בתגובה חמורה מאוד ישירה נגד ישראל, שכן המטרות האסטרטגיות שלה מתמקדות בשמירה על יציבות האזור ולא בהסלמת המצב. גם אם חשה פגיעה בריבונותה, היא צפויה לנקוט בצעדים דיפלומטיים במקום צעדים צבאיים, מבלי לערער את מערכת היחסים הקריטית עם ישראל.
