מחקר של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בתחום הסיסמולוגיה הפורנזית, מגלה את החתימה הסייסמית (תחום מדעי החוקר רעידות אדמה) של תנועת כוחות החמאס טרם המתקפה בשבת השחורה ב־7 באוקטובר 2023.
חוקרים מהחוג לגיאופיזיקה ביצעו לאחרונה ניתוח נתונים שנקלטו בשלוש תחנות סייסמיות בדרום הארץ. לפי התוצאות, בבוקר ה־7 באוקטובר, כחצי שעה לפני מתקפת הטרור הרצחנית, התחנות הללו מדדו תנודות קרקע חלשות שהושפעו להערכת החוקרים מתנועה חריגה של כלי רכב כבדים (דוגמת טרקטורים, דחפורים ומשאיות) בתוך רצועת עזה, לכיוון הגבול עם ישראל.
סיסמולוגיה פורנזית משמשת, בין היתר, כדי לזהות ולאכן פיצוצים קונציונליים וגרעיניים – אבל זו הפעם הראשונה בהיסטוריה בה חוקרים מצליחים לזהות תנודות קרקע חלשות בשל התארגנות למתקפת טרור, וזאת על ידי שימוש בתכונות הרעש הסייסמי שנוצר עקב תנועת כלי הרכב. החוקרים סבורים כי התגלית מצביעה על הפוטנציאל שבשימוש בנתונים סיסמיים לשם מתן התרעה מפני פעולות טרור בעתיד. עם זאת, החוקרים מבקשים להדגיש כי זיהוי התנועות בעזה נעשה כאמור, בדיעבד, מספר חודשים אחרי המתקפה.
המחקר הייחודי נערך על ידי ד"ר אסף ענבל מהחוג לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב ותוצאותיו מתפרסמות בכתב העת "The Seismic Record" המשתייך לאגודה הסיסמולוגית האמריקאית.
"המכון הגיאולוגי הישראלי מפעיל רשת ארצי של עשרות סייסמומטרים רגישים, המנטרים את תנודות הקרקע באופן רציף ומטרתם זיהוי ואיכון רעידות אדמה ומתן הרעה מפני תנודות קרקע חזקות עקב רעידות אדמה", הסביר ד"ר ענבל.
"אלא ששלוש תחנות ברשת, הממוקמות ביישובים אמציה, קציעות ויתיר ונמצאות מרחקים של בין 30 ל־50 ק"מ מהרצועה, קלטו בשעות הבוקר המוקדמות של ה־7 באוקטובר אות חריג במאוד, שאפשר לייחס אותו ברמה מובהקות גבוהה לתנועת כלי רכב כבדים בעזה לנקודות ההתארגנות לתחילת המתקפה. מדובר בטווח הזמנים שבין 6:00 ל־6:30 בוקר, כלומר לפני תחילת הירי הרקטי. ההסתברות שהאותות שנרשמו אכן מגיעים מעזה, גבוהה מ־99.9%".
ד"ר ענבל הדגיש כי הגורם שאפשר את זיהוי האותות החלשים שנוצרו תוך כדי תנועת הרכבים בעזה הוא השקט ששרר בישראל במהלך השעות טרם המתקפה, בבוקרו של יום שבת, בחג שמחת תורה. לדבריו, מדובר בפיתוח שהינו פרי מחקר סייסמולוגי הנערך בחמש השנים האחרונות, אשר מטרתו אפיון רעש סייסמי ממקורות אנושיים.
"אני מקווה שכעת, עם הידע החדש שצברנו, ניתן יהיה להרחיב את השימוש בכלים מסוג זה גם לצרכים בטחוניים ותעשייתיים", הוא ציין עוד. "אנו רואים את בוגרי החוג לגיאופיזיקה מהאוניברסיטה משתלבים בחזית המדעית והטכנולוגית ואין לנו ספק שבעתיד נראה שימוש רב יותר בסיסמולוגיה בתחומים רביעים, שמשפיעים על חיי היומיום של כולנו".