תאי גזע הם אחד הנושאים המרתקים והמעוררים מחלוקת בעולם הרפואה המודרני. מצד אחד, הם מציעים פוטנציאל עצום לריפוי מחלות ולהארכת תוחלת החיים, ומצד שני, השימוש בהם, בעיקר בתאי גזע עובריים, מעלה שאלות אתיות מורכבות. בריאיון מיוחד עם יקי ינאי, מנכ"ל חברת פלורי הישראלית, נחשף עולם מרתק של חדשנות רפואית והתמודדות עם אתגרים מוסריים.

"תאים זה עולם מרתק, זה עולם ומלואו," פותח ינאי. "אנחנו מדברים על מיקרואורגניזם קטנטן שהוא עולם. כל אחד מאיתנו יש לו מין גלקסיה קטנה שכולה הגוף שלנו, שבתוכו יש מיליארדים ומיליארדים של תאים, שזה מערכות מופלאות שמתקשרות אחת עם השנייה."

הדיון בתאי גזע עובריים עורר סערה ציבורית בשנות התשעים, במיוחד סביב המקרה המפורסם של השחקן כריסטופר ריב. ינאי מסביר כי ההתנגדות הגיעה בעיקר מהעולם הנוצרי והכנסייה הקתולית. "אני עם אותם אנשים שמאמין שאתיקה ברפואה היא קריטית," הוא מדגיש. "בסוף האדם עצמו הוא מורכב, ויש לנו ידע ביולוגי ומדעי נרחב, אבל גם בתור אדם אנחנו אוחזים באמונות ובתפיסות שהן חשובות לנו."

המעבר לתאי גזע בוגרים היווה פריצת דרך משמעותית מבחינה אתית. "לפני כ-15 שנה קיבלתי הזמנה מהוותיקן לבוא לדבר על תאי גזע בוגרים, על שימוש בתאי שליה," מספר ינאי. "זו הייתה תפיסה חדשה ואתית יותר. תאי שליה הם תאי גזע בוגרים, ולא צריך לעשות הפלה או לפגוע בעובר כדי לקבל אותם."

חברת פלורי, בניהולו של ינאי, מתמקדת בפיתוח טיפולים המבוססים על תאי גזע בוגרים, במיוחד מהשליה. "השליה היא אחד האיברים הכי מדהימים שנתקלתי בו בחיים שלי," הוא מתלהב. "זה פלא אימונולוגי. תחשבו על זה שיש שתי מערכות חיסון שחיות בצוותא, האם והתינוק, ואחת לא דוחה את השנייה."

החברה מפתחת מגוון טיפולים, החל מבעיות ברכיים ועד להגנה מפני קרינה רדיואקטיבית. "משליה אחת אנחנו מסוגלים לייצר למעלה מ-20 אלף טיפולים," מגלה ינאי. "קיבלנו מתנה שעד היום לא ידענו מה לעשות איתה, והיא באמת אוחזת בתוכה כוחות רפואיים מדהימים."

ליאור נוביק ויקי ינאי (צילום: מעריב אונליין)
ליאור נוביק ויקי ינאי (צילום: מעריב אונליין)

ינאי מדגיש את הפער בין היכולות הטכנולוגיות לבין ההתמודדות האתית: "אנחנו הרבה יותר מתקדמים בצד הטכנולוגי מאשר בצד האתי-תפיסתי. בעוד שבמדע יש לנו אפשרות לעשות שינויים גנטיים ומודיפיקציות מדהימות, האתיקה האנושית עדיין מתמודדת עם השאלות המורכבות."

לגבי העתיד, ינאי חוזה שינוי משמעותי במערכת הבריאות. "אני מקווה שבעוד 15-20 שנה נשקיע קודם כל בעולם של תזונה נכונה ואורח חיים בריא. יהיה נפלא אם בגיל 40-45 נקבל כל שנה זריקה של תאים שיחזקו את מנגנוני הריפוי והבנייה הטבעיים שלנו."

הוא מביע דאגה לגבי העלויות הגבוהות של מערכת הבריאות הנוכחית: "לא יכול להיות שעלויות מערכת הבריאות הן 20% מהתל"ג, כמו בארצות הברית. זה פשוט לא בר-קיימא. לכן מחפשים היום פתרונות של רפואה משקמת, שנעזרת בכוחות של הגוף."

"התאים הם פשוט קומפוננטה שיכולה לפתור הרבה מאוד מהבעיות של המין האנושי," מסכם ינאי. "הם תקשורתיים, הם חברתיים, זה עולם שלם. כשאתה רואה אותם ומכיר אותם ולומד להסתכל עליהם, אתה מבין את היכולות שלהם. הם יכולים לפתור לנו בעיות רבות, מבריאות ועד תזונה."

עם התקדמות הטכנולוגיה והמחקר, נראה כי השאלות האתיות ימשיכו ללוות את תחום תאי הגזע, אך במקביל, הפוטנציאל הרפואי העצום שלהם עשוי להוביל למהפכה בטיפול במחלות ובהארכת תוחלת החיים. האתגר יהיה למצוא את האיזון הנכון בין קידמה מדעית לבין שמירה על ערכים אתיים ומוסריים.