"רכבת הרים", "אכזבה", "הפתעה", "תקופה לא נורמלית" – אלה רק חלק מהתיאורים שבהם השתמשו חברי כנסת שלא נבחרו לכנסת ה־24 ומצאו את עצמם בחוץ. חלקם שועלי קרבות פוליטיים ותיקים. על דבר אחד כולם מסכימים: זה לא סוף פסוק, ואף אחד מהם לא תולה את החליפות עדיין.
"אני מאוד מאוכזב", אומר ח"כ איוב קרא מהליכוד. "לא רק בגלל הבחירות האלה, אלא כי דמויות מרכזיות נדחקו אחורה וזה השפיע על רשימת הליכוד לכנסת והזרים קולות לבצלאל סמוטריץ' ולנפתלי בנט".
קרא החל את דרכו במפלגה עוד ב־1988, בצעירי הליכוד בדלית אל כרמל. לכנסת הוא נכנס ב־1999 והגיע עד למשרת שר התקשורת והשר לתפקידים מיוחדים והשר לשת"פ אזורי. בסבב הנוכחי הוא לא נכנס למשבצת השמורה לבני העדה הדרוזית במקום ה־16 ברשימת הליכוד והגיע רק למקום 41.
"ועדת הפריימריז לא נתנה לי להתמודד על המשבצת של המגזר שלי", הוא אומר. "הוסיפו משוריינים ודחקו אותי למטה בגלל אינטרסים, קנאה ולחצים. אמרו לי אתה לא צריך הנחות כי אתה ציוני יותר מכולם".
יותר משהוא מאוכזב, קרא כועס. לתחושתו, יש ציבור שלם שלא יקבל ביטוי בהיעדרו: "אם אני מוכשר אז הפסקתי להיות דרוזי ולייצג את הציבור שלי?".
למרות הכעס הוא ממשיך עם המפלגה: "אני נאמן תמיד, גם עכשיו. עוזר לליכוד במשא ומתן כי לא עוזבים בית, אפילו שיש מעידות קשות. לצערי הכלים הדמוקרטיים בפריימריז נרמסו ברגל גסה, אבל יש גם מחר. אני מעריך שחברי הליכוד לא יסכימו שזה יימשך בדרך לא דמוקרטית".
לאן פניך עכשיו?
"אני עדיין בזירה. ברגע שיהיו החלטות לגבי עתיד הכנסת והממשלה אבחן את המשך דרכי. בינתיים אני נמצא בקשר עם איחוד האמירויות ובקרוב עומד לחתום הסכם משמעותי עם שייח' בדובאי על פרויקטים משותפים. לא מיציתי את תרומתי למדינה".
לפי תוצאות הבחירות, כ־20 חברי כנסת לא ישובו למשכן. אחד מהם הוא ח"כ אליהו ברוכי מיהדות התורה, שממוקם במקום 9 של המפלגה שקיבלה 7 מנדטים בבחירות האחרונות. "זו הייתה קדנציה קצרה שבה אף אחד לא בא על סיפוקו", הוא אומר. "העיסוק בקורונה טרף את כל הקלפים. קידמתי את הנושאים החשובים לי: השוואת דמי החל"ת לצעירים, בידודים שגויים, התמודדות מול ועדות חריגים והגדלת חופי רחצה נפרדים".
בבחירות לכנסות ה־21־23 שובץ ברוכי במקום העשירי ברשימת מפלגתו. ביוני 2020 נכנס לכנסת במקום שר התחבורה אורי מקלב, חבר סיעתו שהתפטר במסגרת החוק הנורווגי. לאחר מכן התמנה לסגן יו"ר הכנסת מטעם יהדות התורה. חברותו בכנסת הופסקה לאחר שלושה חודשים עם התפטרות שר הבריאות יעקב ליצמן מהממשלה. הוא נשאר מחוץ למליאה במשך כחודש וחזר אליה בעקבות התפטרותו של חבר הכנסת אליהו חסיד.
"בניגוד לשאר חבריי שנפלטו מהכנסת, אצלי הייתה הרגשה אחרת שכן נכנסתי לכנסת במסגרת החוק הנורווגי", הוא אומר. "קל היה לנחש שהיעד של תשעה מנדטים לא בר השגה עבורי. אני מאמין שהצלחתי להשפיע ואשמח להמשיך. כרגע אני נשאר בעשייה הציבורית ופחות מחויב לשעות עבודה של הכנסת".
אתה מאמין שתחזור לכנסת, אולי אפילו בסבב הנוכחי?
"כפי שנכנסתי בעבר, ייתכן שיהיה גם בעתיד. בהחלט כן. אם ירצה השם. בעיניי, כל הפלונטר הזה הוא שמיימי. חז"ל אומרים 'הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם', הסבך הנוכחי רק ממחיש כמה זה נכון. עם קצת פחות שיקולי קנאה וכבוד, הייתה קמה פה ממשלה לתפארת מדינת ישראל".
תחושת החמצה
"זאת הייתה תקופה לא נורמלית של שנתיים של בחירות חוזרות ונשנות", אומר ח"כ ד"ר יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת. "זו השנה השישית שלי בכנסת ועשיתי במהלכן חמש מערכות בחירות, מה שאמור להתרחש ב־20 שנה. זה רק אומר משהו על המערכת הפוליטית כאן".
ג'בארין, מרצה למשפטים וחינוך במקצועו, נבחר לראשונה לכנסת ב־2015. בכנסת האחרונה כיהן כיו"ר הוועדה לזכויות הילד. בבחירות האחרונות התמודד מטעם חד"ש והגיע למקום השמיני ברשימה המשותפת, שקיבלה רק שישה מנדטים. הוא נותר בחוץ ביחד עם חברותיו לסיעה, סונדוס סאלח והיבא יזבק.
"לקחתי בחשבון שכך עלול לקרות, ויכול להיות שזה מה שהקל את עליי לקבל את התוצאה", הוא אומר. "ועדיין זו הייתה הפתעה כי כל הסקרים, גם הפנימיים, ניבאו לנו 10 ואפילו 11 מנדטים. לא צפינו את שיעורי ההצבעה הנמוכים. כשהרשימה המשותפת רצה יחד, היו כ־64% השתתפות בחברה הערבית, ובסבב הנוכחי רק 45%, כלומר חמישה מנדטים שהפסדנו".
ייתכן שלא הערכתם נכון את המהלך של ראש הממשלה בנימין נתניהו במגזר הערבי?
"ביבי לא הצליח לזכות בקולות משמעותיים בחברה הערבית, אבל אין ספק שהמהלך שלו לקראת הבחירות יצר אווירה שונה. הציבור התחבר לרעיון של רשימה שמשותפת לכל המפלגות הערביות, ושיעור ההצבעה הנמוך הוא סוג של מחאה שקטה נגד ההחלטה שמרכיב אחד, רע"ם, החליט לרוץ לבד. בימי קורונה הציבור לא רוצה ויכוחים פנימיים, הוא שואף לאיחוד".
מפלגת חד"ש, שאליה הוא משתייך, עמדה על חמישה חברי כנסת לפני הבחירות האחרונות ואיבדה כעת שני חברי כנסת. "אין ספק שיש תחושת החמצה", ממשיך ג'בארין. "בכנסת התמקדתי בחינוך וזכויות הילד, העברנו את תקנות חוק הפיקוח על מעונות יום, שהיו אחד הדברים הכי חשובים שנעשו בכנסת הזו. אני שואף לקדם את השפה הערבית ולהמשיך בחיבורים בזירה הבינלאומית, עם האיחוד האירופי ומועצת זכויות האדם וזה מחייב המשכיות".
איך אתה רואה את הפלונטר הפוליטי?
"מבחינה פוליטית אין ספק שמדובר בפלונטר שימשיך להקשות על העבודה בתקופה הקרובה. מבחינה אישית הפגיעה במפלגה מאוד קשה. תחושה של קטיעת רצף. חבר כנסת ערבי בממשלת ימין מתקשה לקדם דברים שקרובים ללבו, ולצערי לא זכיתי לממשלה נורמלית. אני חושב שהאופציה לחזור עדיין קיימת עבורי, וזה יכול לקרות מהר אם נגיע לבחירות חמישיות. בינתיים ממשלת שינוי אנטי־ביבי לא מציגה אלטרנטיבה אמיתית, ואני צריך תקופת מנוחה ולהיות עם המשפחה שסבלה מאוד בתקופה האחרונה".
כשהתמונה תתבהר
גם ח"כ עוזי דיין ימצא את עצמו מחוץ לכנסת לאחר שהוצב במקום ה־32 ברשימת הליכוד, שזכתה בבחירות האחרונות ל־30 מנדטים. מי שהיה ראש המועצה לביטחון לאומי, חבר בוועדת החוץ והביטחון וחבר בוועדת החינוך – חושב שזה הזמן להפקת לקחים. "ניצחנו כי אנחנו המפלגה הגדולה ביותר אבל השגנו פחות מנדטים מאשר בבחירות הקודמות", אומר דיין.
"עכשיו צריך להפיק לקחים לעתיד: להדגיש את הצוות המוביל ולא רק את המנהיג, טוב ככל שיהיה. להעמיד רשימה אטרקטיבית ובכירה ולשפר את המערכת הארגונית, כי אי אפשר לייבש סניפי שטח כל השנה ולצפות שיבחרו בך. צריך להשקיע בהם ובתנועות הנוער".
אתה חושב שיש סיכוי שתשתלב שוב כרגע?
"לדעתי תקום ממשלת ימין בראשות הליכוד ואז אני מניח שייפתחו אופציות לחזרתי, או שנלך לבחירות חמישיות ובכוונתי לרוץ. אני חושב שהסיכוי נמוך לממשלה אחרת, אז ודאי לא אהיה חלק מזה. אם נהיה באופוזיציה ייפתחו מקומות ברשימה, אבל אני לא מתכנן את זה ולא מעודד מחשבה על האופציה הזו, שפחות סבירה בעיניי".
בינתיים אפשר למצוא את דיין שומר בלילות בין מתנדבי "השומר החדש", מוביל סיורים לחברון והלו"ז שלו צפוף מתמיד. יש גם הצעות פרטיות לדבריו, והוא שוקל הכל. "כשהשקדים יסתדרו במרק, והתמונה תתבהר, נראה מה עושים", הוא צוחק. "אני ממשיך לקדם את כל מה שרציתי גם אם אני לא בכנסת. אומנם יש גם אפשרות שאחזור, אבל אני לא יושב ומחכה. כרגע לוח הזמנים שלי מלא והוא נחלק בין המשך העיסוק הפוליטי ודברים שהם ערכיים וציבוריים חברתיים".
ולמה תתגעגע?
"אני לא נוסטלגי, לא מתגעגע לדברים שהיו. אזכור לטובה מספר חברים טובים וגם פעילות שעשינו למען נכי צה"ל. אני מתכוון לעסוק בזה בכל המרץ, לא משנה איפה אהיה".
גם ח"כ אריאל קלנר, חברו של דיין למפלגה, סבור שהישארותו מחוץ לכנסת ה־24 היא לא סוף פסוק עבורו. "אין ספק שברמה האישית מדובר בסוג של רכבת הרים", הוא אומר. "הייתי רוצה להיבחר ולהמשיך את מה שאני מאמין בו, אבל אני מקבל את המציאות. אלה החיים. בעזרת השם אני עוד אחזור. זה לא סופי. רק עוד שלב בדרך הארוכה".
קלנר, מהנדס מערכות מידע במקצועו, ממוקם במקום ה־33 ברשימת הליכוד. הוא נכנס לראשונה לכנסת ה־21 באפריל 2019, יצא בכנסת ה־22 וחזר ביולי 2020 לכנסת ה־23. סך הכל כיהן בתפקיד כתשעה חודשים נטו. "זה זמן קצר, אבל אני מרגיש שקידמתי נושאים אידיאולוגיים על אף שהכנסת הייתה משותקת ולא עברו הצעות חוק שלא קשורות לקורונה", הוא אומר.
"ניסיתי לקדם רפורמות במערכת המשפט, הגשתי הצעות במליאה ובוועדות בנושאי אי־השתלטות על שטחי C, מימון של עמותות זרות והתערבות מדינות בענייניה הפנימיים של ישראל, הייתי יו"ר השדולה למאבק באנטישמיות. פעלתי לפישוט רגולציות בעסקים, וסיוע לבוגרים אוטיסטים".
מה אכזב אותך בסבב הנוכחי?
"שלא הגענו להכרעה, כמובן. הייתי רוצה שנקבל עוד כמה מנדטים ונגיע לממשלה יציבה, ולא למצב שבו אנחנו נמצאים כרגע, שכל אחד מנסה להרכיב ממשלה עם מספר מועט של מנדטים. ייתכן גם שנתגלגל לבחירות חמישיות וזה מאוד ריאלי כרגע, למרות שאני לא חושב שזה נחוץ. צריך להקים ממשלה עכשיו ולגלות אחריות".
איך אתה רואה את עתידך הפוליטי?
"אני מעורב כל הזמן, לא נח. כמובן שלא באותה אינטנסיביות כפי שהיה בכנסת. זאת המדינה שלי והעולם הציבורי חשוב לי, ואני מנסה להשפיע איפה שאני יכול. כרגע אני בחופש עם המשפחה ובשבוע הבא, כשאסיים את תפקידי, אחשוב על המשך הדרך. אני לא יודע לאן אלך ומאמין שאשאר בעשייה הציבורית. מלבד זאת, הכל יכול לקרות. אם תקום ממשלה בראשות נתניהו אני מניח שאוכל לחזור. יש עוד סיכוי. חברים ובני משפחה אומרים לי 'למה לך פוליטיקה עכשיו? אתה נכנס ויוצא מהכנסת', אבל אני מרגיש שזו השליחות שלי, אחרת לא הייתי רץ לטירוף הזה".
