הכנסת ה־24 יוצאת לדרך: מליאת הכנסת התכנסה היום (שלישי) לישיבה חגיגית, במעמד נשיא המדינה, שבמהלכה הצהירו אמונים 118 חברות וחברי הכנסת, מתוכם 17 חדשים. חברי הכנסת מנסור עבאס ומאיר פרוש ייעדרו מטקס ההשבעה. במהלך ההשבעה, חברת הכנסת תמר זנדברג קראה לעבר ח''כ איתמר בן גביר "בושה". בנוסף, ח''כ מהרשימה המשותפת הוסיפו להצהרה המקובלת "מתחייב אני" הצהרות נוספות, ועל כן יו''ר הכנסת הודיע כי הצהרותיהם של ח''כ איימן עודה וח''כ עופר כסיף "אינן תופסות". תקרית חריגה נוספת נרשמה כאשר הנשיא ריבלין עזב את המשכן ולא נשאר לצילום המסורתי עם ראש הממשלה וראשי המפלגות. זאת, ככל הנראה בהמשך להחלטתו שלא להיפגש עם נתניהו ולהעניק לו את המנדט להרכבת הממשלה באופן אישי.
אורח הכבוד בישיבת הפתיחה הוא כאמור נשיא המדינה ראובן ריבלין, שהגיע אל המשכן מלווה באופנוענים ופרשים של משטרת ישראל. הנשיא סקר את משמר כבוד של משמר הכנסת ותזמורת צה"ל השמיעה תרועות חצוצרה ותנגן את המנון המדינה. לאחר מכן הניח הנשיא, מלווה ביו"ר הכנסת יריב לוין, זר לרגלי הגלעד לזכר חללי מערכות ישראל המוצב ברחבת המשכן וחתם בספר האורחים של הכנסת.
את ישיבת המליאה, שהתכנסה בשעה 16:00, פתח נשיא המדינה, שהתקבל בתרועת חצוצרות. ריבלין נשא נאום ואחריו הזמין את יו"ר הכנסת לוין להצהיר אמונים - ויעביר לו את ניהול הישיבה.
במוקד דבריו שם ריבלין את חשיבות האחדות בין אזרחי ישראל ואמר: "אם לא נשכיל למצוא מודל של שותפות שיאפשר לנו לחיות כאן יחד, מתוך כבוד הדדי זה לזה, מתוך מחויבות האחד לשני, וערבות הדדית אמתית, חוסננו הלאומי יעמוד בפני סכנה של ממש".
בתחילת נאומו אמר הנשיא: "מכובדי, אני מגיע אליכם מלשכת הנשיא, פה בירושלים, לשכה שאני יושב בה כבר שבע שנים כמעט, שבע שנים שתגענה בקרוב לסיומן. ביושבי שם חשבתי לא אחת על לשכות אחרות שישבתי בהן, חלקן בבית הזה ממש. ואמנם קרה שבחג הפסח האחרון מחשבתי נדדה לאחד מחזונות הנביא יחזקאל. מתוך גלות בבל, הוגה יחזקאל במדינה העתידית בירושלים. באוטופיה שלו, הוא מקצה בין היתר, מקום לנחלת הנשיא, לשכת הנשיא, מנהיג העם. בניגוד להיסטוריה היהודית, שידעה שופטים ומלכים, כוהנים ותלמידי חכמים, גיבורים, משוררים, נביאים ומורדים, יחזקאל מציע נשיא".
"ושאלתי את עצמי, מדוע נשיא? האם ייתכן שיחזקאל, בחזון הגאולה שלו, באוטופיה העתידנית שלו, מבקש למצוא מודל הנהגה אחר? מודל שמוצא את דרך האמצע בין המלוכה והאנרכיה, שתי שיטות שקלאנו להן אחיזה לאורך דרכו של עם ישראל, וכשלו, לבסוף, שתיהן? האם קיימת דרך אמצע, בין המנהיגות היחידאית של המלך, לבין זו המתבדלת – איש איש בשבטו? "והארץ", אומר יחזקאל על הנשיאים האידאליים שבחזונו, 'והארץ יתנו לבית ישראל לשבטיהם'".
ריבלין המשיך בדבריו והפנה את מילותיו ישירות לחברי הכנסת שהושבעו: "לפני שש שנים, בצדה האחר של כהונתי כנשיא, הזמנתי את החברה הישראלית להכיר בשינויי העומק שמתרחשים בחברה הישראלית, והובילו לשינוי פרדיגמה ממש. לא עוד מדורת שבט של רוב מובהק החולק מערכת ערכים ואמונות הומוגנית יחסית, וסביבו קבוצות מיעוט החיות לצדו, אלא ארבעה שבטים הלומדים במערכות חינוך נפרדות וחיים על פי רוב בקהילות נפרדות, שמתקרבים זה לזה בגדלם. שבט חילוני, שבט דתי, שבט חרדי ושבט ערבי. כולם, ללא יוצא מן הכלל, בנות ובני המקום. אם לא נשכיל למצוא מודל עדכני של ישראליוּת עכשווית שנותנת מקום לכל אחד משבטי ישראל, כך התרעתי אז, אם לא נשכיל למצוא מודל של שותפות שיאפשר לנו לחיות כאן יחד, מתוך כבוד הדדי זה לזה, מתוך מחויבות האחד לשני, וערבות הדדית אמתית – חוסננו הלאומי יעמוד בפני סכנה של ממש".
הוא התייחס גם למגפת הקורונה ואמר כי "המגפה שהתרגשה עלינו לאחרונה, ושגבתה מאיתנו מחיר כה יקר, המגפה הבריאותית כמו גם הכלכלית והחברתית, הייתה לנו לקריאת השכמה, קדימון לאתגרים שנעמוד בפניהם. במערכה מול הנגיף לא יכולנו לנצח איש בביתו או בקהילתו. נוכחנו כמה אנו תלויים זה בזה וזקוקים אחד לשני, עד כמה אנחנו שותפי גורל, בני השבטים השונים, אנו שנועדנו לחיות על הארץ הזו ולעמוד ביחד למול המשברים".
ריבלין פנה פעם נוספת לחברי הכנסת, והתייחס לארבע מערכות הבחירות שעברו על מדינת ישראל: "אני מכיר את הבמה והפודיום של כנסת ישראל. אני מכיר אותם כי זכיתי לשרת את העם בישראל במשך 20 שנה כחבר כנסת, מתוכן שבע שנים כיו''ר כנסת. היום, אני ניצב מול פרלמנט שפיזר את עצמו ארבע פעמים בתוך פחות משנתיים. פרלמנט שוויתר פעם אחר פעם, על הזכות לתת אמון בממשלה. המחלוקות, החוצות את החברה שלנו, הן מחלוקות של אמת. רבות מהן הן מחלוקות "לשם שמים". אך לעיתים יש חובה להכריע גם במחלוקות קורעות, קשות, כואבות".
"העם בישראל נושא אליכם את עיניו ומצפה מכם לגלות מנהיגות", המשיך הנשיא והוסיף כי "המנהיגות צריכה להיות נאמנה לציבור שלה ולערכיו, אך גם לסמן לו גבולות. שתראה ביריב האידיאולוגי שלה לא אויב, חלילה, אלא שותף פוטנציאלי. שתדע להתרחק מניכור ובדלנות, שטובים לקמפיין, אך הרסניים בבואנו לבנות מדינה. מנהיגות שתהיה של שותפות ושל כבוד, זו המנהיגות לה עם ישראל זקוק בעת הזו. הדבר הזה מצופה לא רק מח''כ עליו מוטלת הרכבת הממשלה או מהנשיא הבא שתחברו, אלא מכולכם".
ריבלין סיכם את דבריו בהדגשתו את אמונתו בעם ישראל: "אני מאמין בעם הזה. מאמין בו מכיוון שזה הלקח שלימדה אותנו ההיסטוריה. אני מאמין בו מכיוון שהוא הוכיח את כוחו בימי המגפה. אני מאמין, ותאמינו גם אתם".
יו"ר הכנסת יריב לוין קרא בנאומו להקים ממשלה יציבה וקרא לחברי הכנסת לנהוג באחריות ולשים סוף לחרמות ולפסילות האישיות. "חברות וחברי הכנסתה-24, אזרחי ישראל אמרו את דברם. הקולות נספרו והמושבים בכנסת חולקו. לכאורה תם, אך ספק רב אם נשלם. ארבע מערכות בחירות בתוך כשנתיים. מעבר לנזק שיש בכך לתפקודה השוטף של המדינה בכל התחומים, טמונה בכך גם סכנה גדולה לאובדן אמון הציבור במערכות השלטון, ובשיטה הדמוקרטית עצמה".
"חסרונותיה של הדמוקרטיה רבים, ובהם גם הקושי להגיע להסכמה שתאפשר כהונה ארוכה ויציבה של מוסדות השלטון הנבחרים. אך הדמוקרטיה הייתה, ועודנה, טובה בהרבה מכל שיטה אחרת. היא טובה משלטון טוטליטרי של גנרלים, הרומסים בכוח הזרוע את רצון העם. היא טובה משלטון של פקידי ציבור, המשתמשים בכוחם כדי להשפיע על זהות הדרג הנבחר ולסכל את מדיניותו. היא טובה משלטון השופט, המתערב בחוסר סמכות בחקיקה ובפרט בחוקי היסוד".
"על הכנסת לעמוד על משמר מעמדה. על משמר הדמוקרטיה", אמר לוין. "חוסר היציבות שאנו עדים לו מעצים זאת אף יותר. דווקא משום כך, האחריות המוטלת עלינו להשיב את היציבות ולהקים ממשלה, היא גדולה במיוחד. ישראל זקוקה לממשלה. ישראל זקוקה לממשלה יציבה. ממשלה יציבה דרושה לשם המשך המאבק בנגיף הקורונה ובהשפעותיו. היא נחוצה נוכח המציאות הביטחונית המורכבת, ובפרט לשם בלימת תוכניות הגרעין והטרור של איראן. ממשלה יציבה הכרחית להזנקת הכלכלה, לחיזוק ההתיישבות בכל חלקי הארץ, ולמיצוי ההזדמנויות המדיניות להרחבת מעגל השלום. היא הכרחית כדי לעצור את גלי הפשיעה והאלימות, הפוגעים בעוצמה רבה בכל אזרחי ישראל, ובפרט בחברה הערבית".
לדברי יו"ר הכנסת, "משנתקבלה הכרעת הציבור, ומשעה שמלאכת הרכבת הממשלה הוטלה על ידי הנשיא, אני קורא לכל ראשי המפלגות ולכל חברי הכנסת לשים סוף לחרמות ולפסילות האישיות. להניח את המשקעים האישיים בצד, ולהקים ממשלה יציבה הנשענת על רוב פרלמנטרי מוצק. זה אפשרי, אם רק יהיה רצון טוב. ראוי שנזכור כי למרות המחלוקות, גם בכנסת היוצאת, הכנסת העשרים ושלוש, היו רגעים לא מעטים של עשייה משותפת".
"אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו, הובלת בנחישות את המאבק הקשה בנגיף הקורונה וזכינו בכך שישראל נמצאת בראש המדינות השבות לַחַיִּים, בשעה שבמדינות רבות אחרות הנגיף עדיין מכה באכזריות. כאן בכנסת, אישרנו החלטות לא פשוטות שנדרשו לצורך המאבק בנגיף, ובצידן חבילות סיוע לעצמאים ולשכירים שפרנסתם נפגעה בשל המשבר. זכינו בכנסת הקודמת לאשר ברוב גדול שני הסכמי שלום היסטוריים שהובאו בפנינו על ידך, עם איחוד האמירויות הערביות ועם בחריין. אני מאמין, שגם בכנסת הזו אפשר למצוא את המשותף. אפשר לפעול ביחד למען מדינת ישראל, לטובת בניין ארץ ישראל. עבור כלל אזרחי ישראל".
משכן הכנסת התקשט והתמרק לקראת המאורע ואת פניהם של חברי הכנסת תקדם כרזה ענקית של "ברוכים הבאים" שנתלתה מעל שער השבטים, וכן נשתלו ערוגות פרחים חדשות ושטיח אדום נפרס ברחבת פולומבו. אולם המליאה נסרק בקפידה על ידי כלב הרחת חומרי נפץ של משמר הכנסת, ועובדות הבית הבריקו את סמל המנורה הקבוע בחזית דוכן הנשיאות.
לחברי הכנסת שהגיעו היום למשכן הוצמד לדש פרח חגיגי והם יצטלמו במתחם מיוחד לתמונת מזכרת עם בני ובנות זוגם. משם הופנו לעמדת סטודיו שהוכנה מראש, שבה תצולם תמונתם הרשמית אשר תלווה אותם במהלך כל כהונתם בפרסומים רשמיים מטעם הכנסת ובלוחות הנוכחות במשכן. לאחר מכן הוזמנו לכיבוד קל במרפסות טרקלין שאגאל.
האירוע כולו נערך בסימן מגבלות הקורונה, ולראשונה מפרוץ המגיפה הותרה כניסת אורחים למשכן. כל אחד מחברי הכנסת קיבל היתר להזמין אורח אחד בלבד על פי בחירתו. מרבית האורחים ישבו מאחורי מחיצת הזכוכית של יציע הציבור, במרווח של כיסא אחד ממשנהו. במסגרת מגבלות הקורונה נדרשו כלל האורחים להציג אישור תו ירוק, תעודת מתחסן או תעודת מחלים כתנאי לכניסתם למשכן, אך חברי הכנסת היו פטורים מכך.
גם באולם המליאה נהגו על פי כללי התו הירוק, והוקפד גם בה על מרחק של כיסא אחד בין חברי הכנסת. כתוצאה מכך, חלק מחברי הכנסת ישבו אף הם ביציע. במת הנשיאות שבמליאת הכנסת, בה ישבו יו"ר הכנסת, נשיא המדינה ומזכירת הכנסת, הותאמה לתנאי המרווחים הבטוחים של התו הירוק, כמו גם דוכן הנואמים, שהורחק במעט ממקומו הקבוע.
לוין הקריא בפני חברי הכנסת את נוסח הצהרת האמונים, ואלה קמו בזה אחר זה ויאמרו: מתחייב/מתחייבת אני. בתום ההשבעה במליאה התקיים בטרקלין שאגאל הצילום המסורתי של ראשי המפלגות שנבחרו לכנסת, יחד עם ארבעת סמלי השלטון - יו"ר הכנסת, נשיא המדינה, ראש הממשלה ונשיאת בית המשפט העליון. חברי הכנסת שהצהירו היום אמונים מקווים שהכנסת ה־24 תוציא את ימיה וכהונתה תארך יותר מקודמותיה. חברי הכנסת מרע''ם ומהמשותפת עזבו את המליאה בעת שירת התקווה, לאחר סיום טקס ההשבעה.
