מעבר למהפכה שיצרה הקורונה בחיינו היא גם שינתה את תפיסות ועמדות הציבור הישראלי מן הקצה אל הקצה. "ארגון גשר", הפועל למעלה מ-50 שנה לחיזוק הקשר בין המגזרים השונים במדינת ישראל, בסיוע מכון המחקר "קנטר", יצרו את "מדד המתח החברתי" אשר מציג ומנתח את המתחים המרכזיים בחברה הישראלית.
על פי הסקר הסכסוך "היהודי – ערבי" נדחק ונשכח ואילו הסכסוך "החילוני – חרדי" הוא הקונפליקט המרכזי והבעייתי ביותר בעיני תושבי מדינת ישראל. אם לא די בכך, 73% מהציבור הישראלי רואים בקונפליקט החילוני – חרדי, כ"סכנה" אמיתית לעתיד החברה הישראלית ו-62% מהנשאלים השיבו כי הם מאמינים שעומק המשבר אף יילך ויחריף.
לשאלה "מיהם האחראים למשבר שנוצר בין הציבור החילוני לחרדי"?, ניתנו תשובות מפתיעות: הסיבה המרכזית לאשם היא "אינטרסים פוליטים" (52%), הסיבה במקום השני היא "אי השוויון בנטל" (51%) ובמקום השלישי ציינו את "חוסר ההיכרות בין המגזרים" (47%). כאשר בוחנים את הסיבות המרכזיות למשבר על פי חלוקה למגזרים, רואים כי הסיבה המרכזית למשבר בעיני הציבור החרדי היא "חוסר ההיכרות בין המגזרים" (73%) ובקרב הציבור החילוני הוגדר במקום הראשון עניין "אי השוויון בנטל" (67%).
כאמור, כאשר משכללים את כלל התוצאות של כלל המגזרים "האינטרסים הפוליטיים" הם הסיבה המרכזית והבולטת לעומק המשבר. על נושא אחד ישנו קונצנזוס חוצה מגזרים והוא לשאלה "האם הקורונה הזיקה ליחסים בין המגזרים"? התשובה שהתקבלה היא חד משמעית: 88% השיבו כי הקורונה הזיקה ליחסים בין מגזרים אלה.
כאשר שאלו את המגזרים השונים "האם המשבר בר תיקון"? במגזר החרדי נרשמת אופטימיות, כאשר 69% סבורים שהקרע ניתן לתקן ואילו הציבור החילוני פסימי יותר, כאשר 41% בלבד סבורים כי הקרע ניתן לתיקון. בבחינת כלל הציבור, 55% סבורים כי הקרע ניתן לאיחוי.
אל המקום השני במדד המתחים הגיע הסכסוך ה"יהודי – ערבי", עם 20% מהמשיבים אשר השיבו כי זהו המשבר הקשה ביותר של מדינת ישראל. מדובר בנתון מפתיע, אשר סביר להניח שבכל שנה אחרת הינו נתקלים בתוצאות שונות לגביו. אולם צריך לבצע כאן הפרדה חשובה, על פי הסקר רק עשירית מהציבור היהודי רואים אותו כמתח המשמעותי ביותר בעוד כמחצית מהציבור הערבי סבור כי המתח הלאומי הוא המשמעותי ביותר בחברה הישראלית. בנוסף, 6 מתוך 10 ישראלים עדיין חושבים שהקונפליקט הלאומי מסכן את החברה הישראלית ובחברה הערבית הדאגה אף גדולה יותר עם כמעט 6.5 מתוך 10.
החברה הערבית פסימית לגבי העתיד ו-52% מהמשיבים במגזר הערבי סבורים כי המתח הלאומי יתחזק. האם זה בשל ההבנה כי בסיום הקורונה המשבר היהודי – ערבי יחזור לקדמת הבמה? ימים יגידו. הציבור היהודי אופטימי יותר ורק 38% חוזים כי המתח הלאומי יחריף.
כאשר בוחנים את אותה שאלה על פי עמדות פוליטיות רואים כי במחנה המרכז שמאל רק 30% צופים החמרה במצב ואילו במחנה הימין ישנה קפיצה כאשר 43% צופים כי המתח בין הצדדים צפוי להחריף.
בשאלה "האם ניתן להפחית ולטפל במשבר היהודי – ערבי"? ישנה התאמה כמעט מושלמת כאשר בשני המגזרים כ-52% סבורים שכן. שמחלקים את השאלה למחנה מרכז/שמאל אל מול מחנה ימין רואים פער משמעותי של 67% מול 45%, בהתאמה.
לשאלת האשמים במצב התקבלו תוצאות מפתיעות כאשר על פי כלל הציבור האשם המרכזי הוא "הסכסוך המתמשך עם הרשות הפלסטינית" (50%), "אינטרסים של פוליטיקאים" (43%) ו"חוסר היכרות בין שתי האוכלוסייות" (36%).