פעם הוא נתפס כמועמד מוביל לראשות הממשלה ואפילו היה מי שהאמין שהוא יעמוד בראשות המפלגה הגדולה בישראל. לא פחות. אבל כמעט כל המנדטים שניבאו הסקרים לגדעון סער התפוגגו והתאיידו לאורך מערכת הבחירות עד שבליל פרסום התוצאות כמעט ולא נותר דבר. אז מה אומרים בנאום "הניצחון"? אל דאגה. בניגוד למספר המנדטים, מילים הן משהו גמיש ואפשר באמצעותן להציג גם כישלון כהישג יחסי.
בנאום ליל המדגמים השתמש סער בשיטה רטורית פשוטה: השוואה למי שנוח להשוות אליו: "אנחנו המפלגה החדשה היחידה שנכנסה לכנסת". כלומר במקום להשוות את עצמו לנתניהו ולפיד כפי שעשה לאורך כל הקמפיין גדעון סער מבליט את ההישג ביחס למפלגות חדשות שנבחרות לראשונה לכנסת. זה גם מאפשר לו להציג תואר ייחודי: "המפלגה החדשה היחידה". כך באמצעות יחסיות פשוטה מציג סער את הצד החיובי ומקהה במעט את תחושת הכישלון. התעלול הרטורי הזה הוא בדיוק מה שמשמש את יאיר לפיד ובנימין נתניהו בנאומי הניצחון שלהם בשעה שכלל לא ברור מי ניצח.
את אותו עיקרון אנחנו פוגשים בפרסומות שמבטיחות לנו למשל אודות מכונית כזו או אחרת שהיא: "הנמכרת ביותר בקטגוריה שלה". אבל מה הקטגוריה שבה היא מתחרה? מי קבע את הקטגוריה? ומה אם התחרות הייתה בקרב משתתפים נוספים? הצלחה והשיגים זה עניין יחסי וממחיש זאת הביטוי "בארץ העיוורים שטום העין הוא מלך"
כך בדיוק הפוליטיקאים מציגים את עצמם כמנצחים גם כשתוצאות האמת עוד לא ידועות. כספינולוגים מדופלמים ביבי ולפיד ממסגרים ניצחון דרך יחסיות. לפיד בוחר להשוות את עצמו למפלגות שאחריו בתור הפוליטי: 'אנחנו כפול מהבאים אחרינו' ובנימין נתניהו משווה את עצמו למי שאחריו 'אנחנו בקידומת 3 והם בקידומת 1'.
זו רק דוגמה. הניסיון לקבע נרטיב ותחושת ניצחון מורכב מהרבה ספינים קטנים ובחירת מילים דקדקנית. הנה עוד כמה מהשטיקים והטריקים המילוליים שבהם השתמשו ראשי המפלגות בליל הבחירות:
למשל לתת לעצמך תואר: 'המפלגה הגדולה בגוש', או 'המפלגה הגדולה בישראל'. או שיטה אחרת: להשוות לעבר 'גדלנו מהמקום הרביעי למקום השני' (לפיד), 'עשרות שנים שלא היה כזה פער' (נתניהו). עוד אופציה: לשחק במספרים. פשוט להביא את הנתון שבדיוק מתאים לך ולא נתון אחר. שיטה נוספת היא כמובן להגיד שיכול היה להיות הרבה יותר גרוע. גדעון סער מציג זאת באמצעות האמירה שאם לא הייתה את המפלגה שלו אז לנתניהו היה בקלות ממשלה. לפיד מבליט את העובדה ש'בזכותו' כל המפלגות בגוש עברו את אחוז החסימה שזה כמובן בניגוד גמור למאמציו בקמפיין להקטין אותן.
אפשר גם לתת הכרזות כלליות שנותנות תחושת ניצחון גם כשאין ניצחון. למשל נפתלי בנט שמיהר להכריז בתום המדגמים: 'מה שהיה הוא לא מה שיהיה". זה משפט נהדר שנותן תחושה של ניצחון וכאילו הישג אדיר ללשון המאזניים הפוליטית ששמה 'ימינה'. המשפט הזה גם עוזר להשכיח את העובדה שבתחילת הקמפיין היו לבנט יותר מ20 מנדטים והוא איבד את מרביתם לאורך הדרך.
ומה כל אחד מאיתנו יכול ללמוד מזה? הרבה מאד אנשים מוצאים את עצמם בדילמה כשהם רוצים להציג את עצמם ואת עבודתם וחשוב להם שיכירו בהצלחה שלהם. זה קורה כשעובדים מציגים למנהל, בראיון עבודה, בדיון חשוב, בהרצאה לקולגת, או בשיחת מכירה. איך אפשר ונכון לתאר את ההצלחה? איך לגרום לזה שיכירו בהצלחה שלנו?
בניגוד למה שאפשר לחשוב נתונים אף פעם לא מדברים בעד עצמם. מספרים זה עניין 'גמיש'. הדרך שבה מציגים אותם היא החשובה. מהשיטות של הפוליטיקאים כל אחד יכול ללמוד. זה לא אומר בהכרח לשקר, זה כן אומר שצריך לדעת לשווק ושכדאי לשלוט באומנות הרטוריקה והפרזנטציה.
אז איזו שיטות רטוריות עשויות לסייע לך להציג הצלחה בקריירה ובחיים? למשל השוואה למי שעשה פחות, השוואה למצב שהיה לפני שנה, הצגת אלטרנטיביות גרועות שיכלו להתממש, הבלטת ההתקדמות שכן נעשתה, מציאת הנתון הרלוונטי שממחיש את ההצלחה. למעשה אם תשווה את עצמך באופן חכם תמיד תוכל לצאת מנצח.
איש התקשורת קוה שפרן הוא יוצר הקורס הדיגיטלי לשפת גוף ורטוריקה: 'סודות נתניהו ומנהיגי העולם' ומאמן מנהלים להופעה.