הבחירות לכנסת ה-22 ממשיכות להתחמם מדי יום, כאשר היום (שני) מרבית ההתעסקות היא בגדי איזנקוט והחלטתו לחבור לבני גנץ וגדעון סער ברשימת "המחנה הממלכתי". רוני רימון, יועץ אסטרטגי שניהל את קמפיין בנימין נתניהו והליכוד ב-2009 שוחח עם אריה אלדד ורון קופמן ב-103FM על מנת לנתח את תמונת המחנות והסביר: "ההתמודדות היא פנימית בין גנץ ליאיר לפיד, מבחינת גושים הפלסטלינה כמעט התייבשה".
"להגיע לשוויון עם נתניהו כאשר רוב העם ימני זה לא צחוק. כשגבי אשכנזי הצטרף ל"כחול לבן" הם הביאו 35 מנדטים מול 35 של נתניהו. זה אולי לא מביא שלטון, אבל זו תוצאה מאוד יפה", הסביר רימון.
בפתח דבריו טען היועץ כי "בגדול, ההערכה שלי היא שהפלסטלינה כמעט התייבשה מבחינת הגושים, והמשחקים הם בתוך הגושים בינם לבין עצמם. זאת אומרת, יש פה התמודדות בין גנץ ללפיד, מי יקבל יותר מנדטים בתוך הגוש. קשה לראות כרגע מעברים דרמטיים של מצביעים מגוש אחד לשני. אנחנו רואים כבר חודשים ארוכים שהגושים עומדים יציבים ולא זזים".
"העובדה שהצירוף של איזנקוט לא נתנה איזשהו שוס הייתה ידועה מראש, כי עשו סקר לפני חודש בערך בחלק מהערוצים והראו שאם הוא מתחבר ליאיר לפיד, אז זה מתחזק במנדט ואם הוא מתחבר לגנץ, זה מתחזק בשני מנדטים ובזה פחות או יותר העניין הסתיים", הסביר.
את הרעש הגדול סביב איזנקוט נימק רימון בכך שהתקשורת אשמה: "במקרה הספציפי הזה, התקשורת כל הזמן מחפשת להאכיל את החיה. יש תקופת מלפפונים כזאת או אחרת, צריך לספק חדשות. איזנקוט הוא אדם מאוד ראוי והתקשורת פמפמה את זה, בקטע של האם הוא יבוא לפה, לפה או לפה. זה דרך אגב העלה את המחנה הממלכתי בין מנדט לשניים, אבל מאוד יכול להיות שבעוד שבועיים-שלושה-חודש, אותה מפלגה תרד לממדים שהיו לה לפניכן או שהיא תישאר בזה. שינויים דרמטיים להערכתי, לא צפויים להיות".
לאחר מכן הוא התייחס לעיסוק בבחירות, אשר מתמקד בזהותו של יו"ר הליכוד נתניהו ולא בהכרח בנושאים החשובים לאזרח: "מערכות הבחירות בישראל, כולל מערכת הבחירות הזאת, לא מדברות על נושאים. יכול להיות שצועקים סיסמאות, אבל בסוף היום אין נושאים, אין אידאולוגיה. גם מערכת הבחירות הזאת, לצערי הגדול, נסובה סביב שאלה אחת - כן ביבי-לא ביבי, כמו מערכות הבחירות שקדמו לה. כשאתה מראיין מישהו מהמחנה הממלכתי, מה הוא אומר לך? הוא לא אומר לך 'יש לנו אידאולוגיה, היא חשובה וזה', הוא אומר, 'אם נתניהו לא יגיע ל־61 מנדטים, אנחנו נוכל להקים ממשלה שהיא תהיה ממשלה שהיא לא ביבי'. זה הדבר היחיד שמדברים, בעיניי זה מאוד עצוב".
לטענתו, במחנה "רק לא ביבי" מקווים שבסופו של דבר מי שיראה לנתניהו את הדרך החוצה מהחיים הפוליטיים הם חברי הליכוד עצמם. "זה מה שהם מקווים שיקרה, אני מתיימר לחשוב שזה לא מה שיקרה", הסביר.
לסיום הוא התייחס לאפשרות שהחרדים יחברו לגנץ ובעזרתם הוא יוכל להגיע לכסא ראש הממשלה: "הם גם חושבים למשל שהחרדים יבואו איתם, ועוד יש כאלה שאומרים - 'החרדים היו באים, אלמלא שמו ברשימה את מתן כהנא', כאילו החרדים נורא רוצים לבוא להתחבר עם גנץ, אבל פתאום הם נזכרו שיש אחד, מתן כהנא, שהם לא אוהבים אותו ובגלל זה הם לא יבואו. אלה כל מיני אמירות שלדעתי אין שום דבר שעומד מאחוריהן. אם החרדים ירצו לבוא לבני גנץ, הם יתחברו איתו עם מתן כהנא או בלי מתן כהנא. מקסימום בהסכם הקואליציוני התיאורטי הם יגידו, 'אנחנו נעשה מה שעשינו לנתניהו ב־2015'. ב־2013 כשיאיר לפיד היה בממשלה, הוא גזר כל מיני גזירות נגד החרדים. הגיעה שנת 2015, נתניהו ניצח והחרדים נכנסו לממשלה מחדש וביטלו את כל מה שלפיד עשה, אז אותו דבר. אם החרדים ירצו להצטרף לגנץ, אז הם יבטלו את כל מה שמתן כהנא עשה. ואגב, מתן כהנא, להערכתי, הוא כן יכול להביא קולות יותר מאיזנקוט בקטע של הציונות הדתית האמיתית, לא המפלגה, של כיפות סרוגות וכדומה, והוא כן יכול להביא חצי מנדט, לכן אני חושב שיש לו משקל".
סייע בהכנת הכתבה: אמיתי דואק, 103fm