מערכת הבחירות לכנסת ה-25 רק החלה, ובחודשים שנותרו יצטרכו המפלגות השונות במתשמודדות על קולו של הבוחר לכלכל בתבונה את הדרך שבה הן מוציאות את כספי מימון הבחירות שלהן. על רקע זה, פרסם היום (שלישי) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את דוח הביקורת על חשבונות הסיעות שהשתתפו בבחירות לכנסת ה-24. מהדוח עולה כי משלוש מפלגות נשללה יתרת מימון בשל דוח שלילי על ניהול הכספים במערכת הבחירות הקודמת- לכנסת ה-24.
מפלגת תקווה חדשה תאבד רבע מיליון שקלים בשל חריגה מתקרת ההוצאות בשיעור של כ- 80%. ממפלגת ימינה נשללו 50 אלף שקלים בשל חריה של 8% ואילו סיעת ש"ס קיבלה אזהרה בשל הוצאות שלא לפי הוראות חוק הבחירות.
תקווה חדשה, קובע המבקר, הייתה רשאית להוציא 16,663,200 ש"ח בבחירות לכנסת ה-24, אולם חרגה מהסכום ב-13,296,652 ש"ח. לימינה הייתה תקרת הוצאות של 13,886,000 ש"ח והיא חרגה ממנה ב-1,119,891 ש"ח. יתר המפלגות קיבלו דוחות חיוביים, על אף שחלקן רשמו גירעון בתקציב הבחירות בבחרות לכנסת ה-24.
ממפלגת תקווה חדשה נמסר בתגובה לדוח, כי "תקווה חדשה מכבדת את הכרעת מבקר המדינה ותפעל על פיה. יובהר, כי ההתנהלות הפיננסית של המפלגה לאורך כל מערכת הבחירות הקודמת הייתה שקולה, זהירה וללא דופי. התקציב תוכנן באופן קפדני ונעשו בו התאמות תוך כדי מערכת הבחירות לפי הערכת מנדטים, בהתאם למחקר ולסקרים בתקופה הרלוונטית. היות ומדובר במפלגה חדשה תקרת ההוצאות נקבעת בעיקרו של דבר על פי מספר המנדטים שהתקבלו בבחירות בלבד, דבר המגדיל את רמת אי הוודאות".
עוד עולה מדוח המבקר, כי הכנסות הסיעות למימון מערכת הבחירות לכנסת ה-24 הסתכמו בכ-174.5 מיליון ש"ח, כאשר 165.2 מיליון ש"ח מהן ממימון ממלכתי, ו-2.8 מיליון ש"ח מתרומות. הוצאות הסיעות במערכת הבחירות הסתכמו בכ-233.8 מיליון ש"ח. 43.9% מסכום זה הוצאו על פרסומים, 25.2% לשכר ונלוות, פעילים ונלווים, 17.9% עבור שירותי ייעוץ.
בהיבטי תוצאות הפעילות הכספית - גירעונות / עודפים - עלה בביקורת כי בתום התקופה סיימו 11 מהסיעות שהתמודדו בבחירות בגירעונות בסך של כמה מאות אלפי ש"ח עד כ-13.7 מיליון ש"ח, וסכומם הכולל של הגירעונות היה כ-61.1 מיליון ש"ח. לארבע מהסיעות נותרו עודפים בסך מצטבר של כ-1.8 מיליון ש"ח. יתרות אלו (הגירעונות / העודפים) נזקפו לחשבונות השוטפים של הסיעות.
המבקר אנגלמן ציין בנושא זה כי ניסיון העבר מלמד כי הסיעות עושות שימוש חוזר ונשנה בכספי המימון הממלכתי השוטף לצורך כיסוי גירעונות שמקורם במערכות בחירות קודמות, ובין היתר הן נוטלות הלוואות מהכנסת כדי לכסות את גירעונותיהן שנוצרו במהלך הבחירות. החוק מבחין בין הוצאות בחירות לבין הוצאות שוטפות של סיעה, ומקצה מימון נפרד לכל אחד מסוגי ההוצאות האמורים. כפי שכבר צוין בדוחות קודמים, כאשר המימון הממלכתי השוטף המשולם לסיעות משמש בפועל לכיסוי הגירעונות שנוצרו במערכות בחירות, משתמע מכך כי למעשה נפגעת יכולתן של סיעות להשתמש בכספי המימון הממלכתי השוטף למטרה שלשמה הם יועדו לפי החוק, דהיינו - קיום קשר רעיוני וארגוני עם הציבור בין בחירות לבחירות. המבקר אנגלמן שב וקורא למחוקק לבחון את הנושא. מכל מקום, על הסיעות שנותרו להן גירעונות לפעול לצמצום הגירעונות ולכיסוי חובותיהן.