לקראת הבחירות המתקרבות, "מעריב אונליין" מכיר לכם את האנשים שרוצים להיכנס לכנסת במפלגות השונות. אלפי מועמדים ברשימות השונות ינסו להגיע לקו הגמר, ולהפוך לחברי הכנסת מן המניין, בכנסת ה-21. בכל יום נספר לכם על מספר מועמדים שעשויים להיות חברי הכנסת הבאים של ישראל במסגרת פרויקט "הכר את המועמד". והפעם - שמעון שראל.
שמעון שראל, 69, מועמד לפריימריז בליכוד
מהוגי השילוב בין גח"ל למח"ל, חבר מרכז למעלה מ-40 שנים ומועמד מטעם חיפה לפריימריז בליכוד. אני פוגש בו לאחר שחזר עם הנכד מהשוק, "לימדתי אותו איך לבחור אבטיח", מחייך שראל. נו נהנית עם סבא אני שואל, "לא", מפתיע אותי הילד. "סבא הוא כמו וייפיי, כולם מתחברים אליו והוא אליהם, אני לא אוהב לחלוק את הזמן שלנו יחד אבל כבר התרגלתי". שראל בנימה פייסנית צוחק וממהר להשיב, "אני איש של אנשים, מתחבר אליהם בקלות. בבית לימדו אותי להיות "אוהב אדם", לסייע כשאפשר ובעיקר לדבר עם כל אדם בגובה עיניים ובשפתו שלו-ולכן זה טבוע בי".
"גדלתי כל חיי בשכונת הדר בחיפה, לא רחוק מהשוק. הוריי ניצולי שואה וכבר כילד הייתי חד ורגיש לעוולות. המרקם החברתי בחיפה תמיד מגנט אותי. תכניס למשוואה הזו את התמימות של אותן שנים, עולים וים בתולי וקבלת את ארץ ישראל היפה והתנ"כית. גדלתי בשכונת הדר, שכונה מגוונת שהייתה ונותרה מדהימה. אבל בתקופתי, האזור הזה היה עני ונחשל. לצד זה, העובדה שהייתי ילד אאוטסיידר שרוצה לנווט את חייו בעצמו, לא ממש סייעה לי. זה הוביל לכך שלמורים לא ממש הייתה סבלנות עבורי, לכן הייתי מסתובב ברחובות. שם נחשפתי למצוקה, להזנחה ולעוולות מעבר לרחוב בו גרתי. מבוגרים שפושטים יד או שמחפשים היכן להניח את הראש. ניכור, רעב וחוסר אכפתיות- הדברים הללו חדרו לליבי, עד היום הם משמשים עבורי מצפן, דוגמאות שמהם צריך להימנע".
"כילד וגם כמבוגר לא אהבתי לוותר לעצמי, זה שהתקשיתי, שנתנו לי תחושה שלא יצא ממני דבר- רק דחף אותי לרצות את זה יותר. השינוי התרחש בצבא. רציתי שירות משמעותי אז התגייסתי לתותחנים, שם לאחר כשנתיים נפצעתי. רצו לתת לי פטור אבל נלחמתי לסיים את השירות ותפקדתי כנהג קרבי בחיל תובלה-שם נפצעתי שוב והוכרתי כנכה צה"ל. עם השחרור השלמתי בגרויות ונרשמתי ללימודים אקדמאיים בכלכלה וראיית חשבון באוניברסיטת חיפה ובמקביל זכיתי במלגת לימודים לאוניברסיטת באר שבע בכלכלה ומנהל עסקים. היה לי חשוב לא לבזבז זמן יקר ולכן גם הייתי גאה כשזכיתי בתעודות הצטיינות והוכחתי שגם אם לא מאמינים בך- אתה מסוגל, אם אתה מאמין בעצמך".
"אני ועוד מספר חברים לא עברנו את מבחני לשכת רואי החשבון בגלל החמרת יתר. נתקלנו באטימות וסירבתי להסכים עם הדין שנקבע. הבנתי שמהם לא תצא הישועה אז השקעתי את זמני בהקמת וועד שישנה את חוקי הרישיון. מהר מאוד מצאתי את עצמי בכנסת-מייצג את חברי לוועד בוועדות החשובות לצד ביצוע לובינג (שתדלנות) מול ח"כים ושרים. דבר הוביל לדבר ומהר מאוד מצאתי את עצמי מנסח הצעת חוק פרטית לשינוי מערך רואי החשבון בארץ".
"כל חיי עסקתי בניהול. כבר בהיותי סטודנט הקמתי וניהלתי מיזם מיוחד באוניברסיטת באר שבע, מעין 'דפי זהב' שנתן מענה טלפוני לכל השירותים והעסקים בעיר והיווה בשורה של ממש. לצד זה, במפלגה הליברלית הייתי חבר הנהלת הסניף, שם לצד ניהול גם סייעתי לאנשים. אני גם חבר בארגון לה"ב (ארגון העצמאים) וחבר הוועדים של לשכת רואי חשבון בישראל 20 שנה. אני מנהל עסק משגשג למעלה מארבע עשורים ובנוסף כיהנתי כחבר מועצת עיריית חיפה משנת 89 עד 94. שם כיהנתי כיושב ראש ועדת כספים של איגוד הרים לאיכות הסביבה. ועיקר עבודתי במשרד התמקדה בתכנון מהלכים עסקיים וכלכלים שמאופיינים כחשיבה מחוץ לקופסא".
"אני כאן בשביל האנשים. באתי להילחם עבורם ומנגד לחזק את תנועת הליכוד. יש צורך בתעוזה ובחישוב מסלול מחדש. ולכן אני גורס כי רק רפורמה במישור החברתי שתטפל ביוקר המחייה, באוריינטציה כלכלית אך חומלת היא זו שתסייע לשכבות החלשות. אנו צריכים להשוות את קצבאות הנכות והזקנה לשכר המינימום, לייעל את הביטוח הלאומי ולהפוך אותו למודל חברת ביטוח ולא כזרוע ביצועית של הממשלה שמשתמשת בו כארנק צדדי על חשבוננו".
פרט שלא ידעתם עליי: "אני מכיר כל אבן וחור בחיפה"