המחקר שמוכיח: האם לבוחרים בכלל אכפת מהשחיתות?

מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטה העברית נגע באחד הנושאים הבוערים ביותר לקראת הבחירות בחודש הבא. שלושה חוקרים בחנו האם חשיפת מעשי שחיתות לכאורה של מועמדים משפיעה על אחוזי ההצבעה עבורם מצד הבוחרים, ועד כמה. נוסף לכך, בדקו אם התערבות מוסדית נגד השחיתויות, למשל, מצד בג"ץ, תשנה את דפוסי ההצבעה. התוצאות מגלות כי הבוחרים בישראל נוטים להתייחס ברחמנות כלפי פוליטיקאים החשודים בעבירות שונות, אולם מייחסים משקל נכבד לעמדת בית המשפט בסוגיות אלו.
 

החוקרים, פרופ' רענן סוליציאנו־קינן, ראש בית הספר למדיניות ציבורית וחבר המחלקה למדע המדינה, פרופ' יואב דותן מהפקולטה למשפטים וד"ר עומר יעיר מבית הספר למדיניות ציבורית, השתמשו לצורך מחקרם במה שהתרחש חודש לפני הבחירות המקומיות ב־2013, כאשר בג"ץ הורה להדיח מתפקידם שלושה ראשי ערים שהוגש נגדם כתב אישום; ראש עיריית בת ים שלומי לחיאני, ראש עיריית רמת השרון יצחק רוכברגר וראש עיריית נצרת עילית שמעון גפסו. 
 

החוקרים ביקשו לבחון אם החלטות משמעותיות אלו, קרי, הדחת שלושה ראשי ערים מכהנים, השפיעו על החלטות של בוחרים בכל הערים האחרות בארץ, שבועות מספר לאחר מכן. לצורך כך, השיגו נתוני הצבעה ברשויות המקומיות בשתי מערכות בחירות קודמות, ב־2003 ו־2008, על מנת להשוות אותם לנתוני ההצבעה ב־2013. נמצא כי שיעור התמיכה הממוצע בראשי עיריות עם חשדות לשחיתות בהשוואה לתמיכה בכאלה ללא חשדות היה נמוך בכ־3.5% ב־2003 ו־2008. מדובר בממצא הדומה לתוצאות של מחקרים אחרים בעולם.

ב־2013 ראשי ערים שנגדם עמדו חשדות לשחיתות, זכו לתמיכה הנמוכה ב־10%־14% פחות מהציבור – ללא ספק הבדל משמעותי. למרות זאת, בניסיון לבדוק אם אחוזי התמיכה ירדו משמעותית בשל החלטת בג"ץ, ביצעו החוקרים ב־2017 ניסוי בקרב כ־1,700 ישראלים, תושבי שבע ערים, כאשר בשלוש מתוכן כיהן ראש עירייה שהיה חשוד בשחיתות. המשתתפים בניסוי התבקשו לקרוא שני תיאורים קצרים של החלטות בג"ץ. מחציתם קראו תיאור של החלטת בג"ץ להדיח את שלושת ראשי הערים החשודים מ־2013, ומחציתם קראו החלטות שאינן קשורות לשחיתות. 
 

בהמשך התבקשו המשתתפים לציין באיזו עיר הם גרים, ואת המידה שבה הם שבעי רצון מתפקודו של ראש העירייה. מהתוצאות עולה כי אלו שנחשפו להחלטת בג"ץ להדיח את ראשי הרשויות הביעו שביעות רצון פחותה מאותו נבחר ציבור מאשר המשתתפים בניסוי שלא נחשפו להחלטה זו של בג"ץ.
 

"תוצאה זו מצביעה על כך שאזרחים משנים את המשקל שהם נותנים לשיקולי יושרה של מועמדים, בתגובה להחלטות של מוסדות", מסביר פרופ' סוליציאנו־קינן ל"מעריב". "המחקר מראה למעשה שישראל אינה ייחודית במשקל הקטן הניתן לשחיתות בבחירות, אך מצד שני הוא מעיד על כך שמצב זה אינו גזירת גורל. אזרחים מושפעים מהחלטות של מוסדות המדינה ביחס לשחיתות. עמדה נחושה מול שחיתות של גורמי אכיפה וגורמים אחרים יכולה להשפיע על החשיבות שבוחרים ייחסו לשיקולי יושרה כאשר הם הולכים להצביע".