השב"כ הזהיר את שרת המשפטים, איילת שקד, שהיא נמצאת על הכוונת של "גורמים עוינים" המעוניינים לפרוץ למכשירי הטלפון והמחשב שלה והמליצו לה לנקוט במשנה זהירות. בשב"כ הבהירו שהגורמים העוינים הנ"ל לא הצליחו לפרוץ לשקד. שרת המשפטים סירבה להתייחס לדיווחים.
פרשת הפריצה לטלפון הסלולרי של מועמד אחר, הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, עוררה סערה במערכת הבחירות לאחר שמפלגת הליכוד טענה כי גנץ עשוי להיות חשוף לסחיטה. על פי הדיווחים, מי שעומד מאחורי הפריצה לטלפון של גנץ היא איראן, שמנגד הכחישה את מעורבותה. גנץ, מצידו, הסביר כי אין בטלפון חומרים העשויים לפגוע בביטחון המדינה, הוסיף שאינו נתון לסחיטה והאשים את רה"מ נתניהו בפרסום הידיעה.
בתוך כך, נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, מרים נאור, הגיעה לטקס לציון 40 שנה למכללה למנהל, שם קיבלה תואר לשם כבוד, ויצאה כנגד הניסיונות להשפיע על המערכת המשפטית בישראל. כזכור, מפלגת "הימין החדש" של שרת המשפטים ושר החינוך נפתלי בנט מובילה את קמפיין הבחירות תחת הססמה "שקד תנצח על בג"צ, בנט ינצח את החמאס".
"במדינה דמוקרטית אין לרשות המבצעת ולרשות המחוקקת רשות להשיא לשופטים עצות כיצד עליהם לפסוק בעניין זה או אחר", אמרה נאור. "לא רק רשויות השלטון, אבל במיוחד שתי רשויות השלטון האחרות, חייבות לכבד את העצמאות השיפוטית, שהיא מיסודות המשטר הדמוקרטי, ממש כמו זכות הבחירה החופשית של אזרחי המדינה. ככלל, אין מקום להשמיע דברים בשאלה מה נכון ומה ראוי לפסוק, מותר כמובן לבקר פסיקה בדיעבד, ובלבד שהחלטת בית המשפט המוסמך תקוים ככתבה וכלשונה".
"כשלעצמי אינני חוששת שהשופטים יתרשמו מקולות הקוראים להם כיצד לפסוק ויטו את הדין בהתאם לכך", הוסיפה. "אני סבורה שהדוברים הקוראים לשופטים בהקשר זה או אחר כיצד לפסוק פוזלים אל ציבור הבוחרים שלהם יותר משהם סבורים באמת שהשופטים יפסקו כפי שהם "מצפים" מהם. אולם אני חוששת מהאפקט הציבורי של התבטאויות מסוג זה. שוו בנפשכם שהשופטים יפסקו בסופו של יום כפי שלכאורה "מצופה" מהם, מפני שזאת גם דעתם בעניין שלפניהם. מה יחשוב הציבור? הוא עלול לחשוב, בלי שיש לכך הצדקה, שהטילו מורא בלב השופטים. יש לשאוף להמשיך ולקיים מערכת משפט חפה מכל מחויבות פוליטית או אחרת, שבה הכל ירגישו כי עניינם מוכרע בפתיחות. יש לשמור על הדמוקרטיה, כדי שהיא תשמור עלינו."