מחדל "שיחת הצעקות": ביום שלישי האחרון, שבו הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על כוונתו לספח את בקעת הירדן אחרי הבחירות, התקיימה "שיחת צעקות" טלפונית חסרת תקדים בינו לבין ראשי זרועות הביטחון. השיחה כללה חילופי דברים קשים בין נתניהו לבין חלק מראשי הזרועות, בשעה שנתניהו ביקש לעדכן אותם בדבר המהלך הצפוי.
 
ההכרזה של נתניהו התעכבה בכמעט שעה וחצי בגלל השיחה, ועל פי כמה מהמקורות שינה ראש הממשלה את כוונתו להודיע על סיפוח מיידי של הגדה המערבית של בקעת הירדן, בגלל הביקורת הנוקבת ששמע מכמה מראשי זרועות הביטחון, וגם בגלל חוות הדעת המשפטיות שלפיהן יש קשיים בביצוע מהלך כזה על ידי ממשלת מעבר שלא זכתה לאמון הציבור. נתניהו התקשר לעדכן את ראשי זרועות הביטחון בדבר החלטתו זמן קצר לפני השעה שבה הוא היה אמור לצאת בהודעה הדרמטית. על פי כמה מקורות, מדובר בחמש עד עשר דקות לפני השעה חמש בערב, שנקבעה כמועד נתינת ההצהרה.
 
חובה לציין שאף אחד מהגופים שראשיהם השמיעו את הביקורת הנוקבת באוזני נתניהו לא הסכים להתייחס לפרטים המתפרסמים בידיעה זו. עם זאת, מה שהתרחש בין ראש הממשלה ושר הביטחון נתניהו לבין הרמטכ"ל, ראש השב"כ ובכירים נוספים, בהם גם ראש המטה לביטחון לאומי, הפך לשיחת היום במסדרונות הביטחוניים והתפשט במעגלי הדף לכיוונים שונים גם אל מעבר למערכת הביטחון. על פי הדיווחים, מדובר היה בשיחה קשה במיוחד שבה עלו הטונים כמה פעמים, בעיקר מצדו של נתניהו. בכירי הביטחון שמולו לא חסכו במילות ביקורת והשתמשו בניסוחים חריפים במיוחד.
 

ההערכה היא כי עיקר הביקורת הגיעה מראש השב"כ נדב ארגמן ומהרמטכ"ל אביב כוכבי. על הקו היה גם ראש המטה לביטחון לאומי, מאיר בן־שבת, אולם עמדתו בסוגיה אינה ידועה עדיין. ל"מעריב" נודע כי גם מתאם הפעולות בשטחים, אלוף כמיל אבו רוקון, שלא השתתף בשיחה, מתח אחר כך ביקורת נוקבת על המהלך והשתמש במילים חריפות.

נתניהו בהכזרתו על סיפוח בקעת הירדן. צילום: אבשלום ששוני

 
טענותיהם של ראשי הזרועות היו כי הכרזה מעין זו, שמהווה סוף פסוק מדיני וביטחוני, חייבת להיעשות לאחר דיונים מעמיקים, עבודת מטה ובדיקת הנזקים הפוטנציאליים לצד התועלת. משתתפי השיחה העלו בפני ראש הממשלה את תרחישי הנזק האפשריים מסיפוח מיידי של בקעת הירדן לישראל ערב בחירות, ללא גיבוי אמריקאי גורף. בשיחה עלה המצב הרגיש של עבדאללה מלך ירדן, והועלתה האפשרות שמהלך כזה יטלטל ואולי גם יסכן את כיסאו ויכול להביא להשעיית או ביטול הסכם השלום בין ישראל לירדן.
 
במשך דקות ארוכות העלו ראשי זרועות הביטחון בפני ראש הממשלה ושר הביטחון את סיכוני המהלך וחוסר האחריות בהכרזה כזו ללא עבודת הכנה, תיאום בין הגורמים השונים, הכנת גיבוי בינלאומי ועדכון השותפים של ישראל במזרח התיכון. גורם מדיני בכיר שלא השתתף בשיחה אך מודע לתוכנה אמר אתמול ל"מעריב" כי מדובר ב"אירוע חסר תקדים בעידן נתניהו הנוכחי, מבחינת הטונים הגבוהים והביקורת הקשה שהוחלפה בין הצדדים".
 
על פי ההערכה, בעקבות השיחה החליט נתניהו למתן את המסר ולהכריז רק על כוונתו לספח את בקעת הירדן. רמזים לכך שההחלטה אכן שונתה ברגע האחרון אפשר לקבל משני אירועים נספחים: העובדה שעוד בטרם עלה נתניהו להצהיר את ההצהרה, פרסם ראש המועצה האזורית בקעת הירדן, דוד אלחיאני, את ההודעה הבאה: "רגע זה הוא אחד החשובים והמרגשים שחוויתי כראש מועצה, רגע היסטורי למדינת ישראל". הבעיה הייתה שנתניהו טרם עלה על דוכן הנואמים בכפר המכביה, ואלחיאני, שהבין את גודל הטעות, מיהר לפרסם הודעת תיקון מביכה אף יותר: "תגובה זו נמסרה בטעות ותהיה בתוקף בהתאם להודעתו של ראש הממשלה".
 
חיזוק נוסף ניתן בהצהרתו של דובר הליכוד יונתן אוריך לוועדת הבחירות המרכזית, שלפיה האירוע של ראש הממשלה בכפר המכביה לא יכלול תעמולת בחירות אסורה. בהתבסס על הודעה זו, אישר השופט חנן מלצר לערוצי התקשורת לשדר את הודעת נתניהו בשידור חי, אלא שעד מהרה התברר שהיא רצופת תעמולת בחירות ולא מכילה הצהרה על פעולה אמיתית אלא על כוונה לבצע פעולה כלשהי בעתיד - אחרי הבחירות והרכבת הממשלה הבאה. בעקבות זאת, זומן אוריך לבירור בפני ועדת הבחירות המרכזית.
 
משירות הביטחון הכללי נמסר: "שב"כ אינו נוהג להתייחס בתקשורת לדיונים המתקיימים עם הדרג המדיני". מדובר צה"ל נמסר: "איננו נוהגים להתייחס לדיונים פנימיים עם הדרג המדיני". עקב יציאתה של פמליית ראש הממשלה אמש לרוסיה, לא הצלחנו לקבל תגובה עד כה.