מאפס כוונות: ליברמן שואף להתמנות לשר אוצר בממשלת אחדות כלכלית

מכוון לתיק האוצר: תוצאות הבחירות הן כפי הנראה בגדר בשורה רעה מבחינת המשק והכלכלה. על הפרק עומדים מספר אתגרים מיוחדים, ובראשם הטיפול בגירעון (הצורך בקיצוץ 15 מיליארד שקל), הכנת התקציב לשנת 2020 ויצירת מנועי צמיחה חדשים למשק. חוגים כלכליים מעריכים כי הסיכוי לבחירות נוספות, הוא אפסי, ושאם יתקיימו בחירות מועד ג' הן יביאו לאסון כלכלי. במקרה כזה, הם מזהירים, הטיפול בנושאים כלכליים דחופים, ובראשם הכנת התקציב לשנת 2020 וצמצום הגירעון, יידחה.
 

במסגרת נאום בחירות, הסביר אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, כי אתגר המשק והכלכלה הינו אחד החשובים שניצבים לפתחה של המדינה. בחוגים סגורים הוא הודיע על רצונו להתמנות כשר האוצר בממשלת אחדות חדשה. יצוין כי בניגוד לתפקיד שר הביטחון, שאותו מילא בעבר, העובדה שבבחירות האחרונות היווה ליברמן את לשון המאזניים, אמורה להקנות לו במשרד האוצר אותן סמכויות שהוענקו לשר האוצר הנוכחי, משה כחלון, או גדולות מהן. עוד יצוין כי הסיכוי שכחלון ימשיך בכהונתו כשר אוצר בכל ממשלה שעשויה לקום הוא אפסי. כחלון הודיע במספר הזדמנויות בעבר שהוא אינו מעוניין בשום תפקיד זולת שר האוצר.
 

מכיוון שסביר להניח כי כחלון לא יהיה מעוניין לכהן כחבר כנסת מן המניין, יש סיכוי גדול כי הוא יפרוש וימתין להזדמנויות נוספות. ביממה האחרונה, בדומה לשרי הליכוד האחרים, כחלון העניק אף הוא את מלוא הגיבוי לנתניהו. עוד יש לציין כי אם אכן תוקם ממשלת אחדות חילונית, מן הסתם סדרי העדיפויות התקציביים ישתנו לחלוטין. כך למשל, יו"ר ישראל ביתנו יקצץ בתקציבי הישיבות ויתנה את המשך התמיכה בהם בלימודי ליבה, כפי שהתחייב. המגזר העסקי מחבק את ליברמן, והדבר ניכר באינספור כנסי בחירות שנערכו עבורו ובקולות הרבים שלהם זכתה מפלגתו בבחירות. גם הברוקרים בבורסה צפויים לקבל את כניסתו לתפקיד במחיאות כפיים.

ליברמן, בדומה לשרה לשעבר, איילת שקד, תומך מאוד בכלכלת השוק. לדבריו, נטל הרגולציה בישראל הוא כבד מנשוא וסיוע ממשלתי מאוזן למגזר העסקי יתרום לצמיחת המשק. ליברמן מתנגד נחרצות להעלאת מסים ולפגיעה באנשי העסקים ובמגזר העסקי. הוא צפוי למצוא אוזן קשבת לדעותיו בקרב התאחדות התעשיינים, שהעומד בראשה, שרגא ברוש, אף תמך בו מאחורי הקלעים. את הכספים הנדרשים לקיצוץ בגירעון צפוי להביא ליברמן כאמור בזכות קיצוץ כספי התמיכה בתקציבי הישיבות, ביטול חלק מהפטורים ממס ועצירת תוכניות סיוע למיניהן שהונהגו בתקופת כחלון. על הפרק - ביטול הפחתת המכסים בעלות של 1.5 מיליארד שקל.
 

מהלך נוסף הוא צמצום ההתחייבות להעלאת הקצבאות לנכים וקביעת קריטריונים ברורים יותר לזכאים לקצבה, וסבסוד הצהרונים בעלות 400 מיליון שקל, שהתקציב למימונם ייפסק בסוף השנה ולא יחודש. מנגד, ליברמן צפוי לפעול להעלאת קצבאות הזקנה לקשישים חסרי מקורות הכנסה. מהלך נוסף שייצא אל הפועל הוא העלאת יעד הגירעון בשנת 2020. היעד שבמקור אמור היה לעמוד על 2.5% יועלה ל־2.9%, ובמקרה קיצוני יותר - יחצה את ה־3%. 
 

ובאשר לשלל הבטחות הבחירות שניתנו על ידי ראש הממשלה טרם הבחירות, הרי שכבר כעת ברור כי התוכנית לתמיכה כספית של 450 מיליון שקל לאילת לא תצא אל הפועל, כמו גם התחייבותו של נתניהו כי הפטור ממע"מ באילת לא יבוטל. בהקשר זה יצוין כי באוצר וברשות המסים דווקא ממליצים על ביטול הפטור. גם תוכניות הסיוע למיניהן לעסקים קטנים ומפעלי התעשייה "יישארו על הקרח". ליברמן, אם ימונה לשר האוצר, צפוי לקבל לרוב את המלצות אנשי המקצוע באוצר, ובראשם אנשי אגף התקציבים. מבחינה זו, הוא יהווה עבור הפקידות המקצועית שר "נוח בהרבה" בהשוואה לכחלון, שהתנהלות המשרד במהלך תקופתו נותבה פעמים רבות, באמצעות המנכ"ל שי באב"ד, בעיקר מאינטרסים פוליטיים.