מהומה התרחשה היום (חמישי) במהלך הדיון בעתירה לפסילת התמודדתם של איתמר בן גביר ומיכאל בן ארי (עוצמה יהודית), המתקיים בבית המשפט העליון. במהלך הדיון יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ בצלאל סמוטריץ', צעק על נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, ואמר: "תכבדי את הכנסת. תכבדו אותנו. אל תזלזלו בנו. האמירה שלך 'זו לא כנסת' היא אמירה פוגענית". חיות ענתה: "‏אף אחד לא זלזל. בכנסת מקובל להעיר הערות ביניים. כאן זה אסור. חבל שאתה לא מבין לבד משהו שהיה מובן מאוד. כנראה יש לכך סיבה". ח"כ סתיו שפיר וח"כ עיסאווי פריג' התפרצו אף הם לדיון, והשופטים השיבו: "לא תהיה כאן אנרכיה, נחצו כאן קווים שמעולם לא נחצו". 

השופט הערבי ג'ורג' קרא היה זה שדיבר לראשונה בדיון, ושאל את בם: "מי קובע את הנאמנות? בן ארי קובע? מי שמו? ולפי איזה קריטריון?" בם השיב כי "זו שאלה שבן ארי ישיב עליה בפני הבוחרים, וזו שאלה שהיא במחלוקת פוליטית". 


מהומות בסיום הדיון בבית המשפט העליון

טרם הדיון היועמ"ש, אביחי מנדלבליט, בצעד חריג ולראשונה מזה 16 שנה, הצטרף למערערים וביקש לפסול את בן ארי. בתשובתו לעליון כתב היועמ"ש כי כי אין מדובר במקרה גבולי. מדובר במקרה המצוי עמוק בתחום המצדיק ומצריך את פסילת המועמד לפי החוק. זאת, גם לפי המבחנים המחמירים לכך שנקבעו בפסיקה. מניתוח התבטאויותיו, רובן ככולן, עולה כי הן מתייחסות לציבור הערבי בכללותו ולא רק לכאלה אשר היו מעורבים בפעילות טרור. לעמדת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, ראיות אלו חמורות וקיצוניות מבחינת עוצמתן; המטרה האמורה היא בגדר יעד מרכזי ושליט של המועמד, ולא נושא טפל ושולי, אלא המדובר במטרה שהיא השתקפות סגולית של זהות המועמד; המועמד פועל למען מימוש מטרות אלו לשם הפיכתם מרעיון להגשמתו וההתמודדות בבחירות נועדה למימוש המטרה או להגברת המעשה. עיון בכלל דבריו של בן-ארי, כפי שאלו צוטטו בהרחבה מפיו, מלמד, וזאת אף אחר הסבריו, כי הוא מתייחס לאוכלוסיה הערבית כולה באופן המקיים את העילה של הסתה לגזענות הקבועה בסעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת.



לעומת זאת, היועמ"ש אינו חושב שצריך לפסול את עו"ד בן גביר. "גם לגביו, הראיות שהובאו במסגרת הבקשות הן משמעותיות ומטרידות ביותר, והדברים שנאמרו ע"י בן-גביר, הנשמעים מפיו, הם קשים וצורמים ביותר", נכתב בתשובת היועמ"ש. "בהתבטאויותיו המפורטות בבקשה התקרב בן-גביר קירבה מסוכנת לקו האסור, שהחוצה אותו מנוע מלהתמודד בבחירות לכנסת. אולם, בעניינו של בן-גביר, הבקשה איננה מבססת, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, תשתית ראייתית משכנעת, ברורה וחד-משמעית, העולה כדי "מסה ראייתית קריטית" המאפשרת פסילת מועמד בבחירות לכנסת. בשים לב למבחנים הראייתיים המחמירים שנקבעו בפסיקה לפסילת רשימת מועמדים לכנסת בעילה של הסתה לגזענות; לראיות המועטות יחסית שהובאו בעניינו מהשנים האחרונות; לאופי הראיות שהובא בעניינו, וכן בשים לב להצהרותיו והבהרותיו של בן-גביר בתגובתו לבקשה, ולפסיקת ביהמ"ש העליון לפיה "ספק פועל נגד מניעת השתתפותה של רשימה" (ובמקרה זה מועמד), הרי שלא יצאנו מידי הספק".



עו"ד גלעד קריב, הגיש את העתירה מטעם מרצ והתנועה הרפורמית, אמר לפני הדיון: "הונחה תשתית ראייתית שבן גביר ובן ארי שוללים את מאפייניה הגרעיניים של הדמוקרטיה. במצע של עוצמה יהודית נכתב שהאינטרסים של מדינת העם היהודי ידחו כל ערך אוניברסלי אחר. הגדרה זו סותרת את הגדרתה של ישראל כמדינה דמוקרטית". לדבריו, ביקורת נוקבת על מערכת המשפט היא ביקורת לגיטימית, "אבל הצהרה על כוונה לחוקק חוק שיהפוך את בג"ץ לבג"ץ יהודי ולאומי סותר את יסודות המדינה".

"מאחורי המילה 'אויבים' מסתתרת גזענות ושנאה כלפי כל האוכלוסיה הערבית"
בדבריו ציטט קריב דברים של בן ארי ובן גביר נגד ערביי ישראל וטען: "מאחורי המילה 'אויבים' מסתתרת גזענות ושנאה כלפי כל האוכלוסייה הערבית או לכל הפחות לרובו המכריע. השימוש במוח 'אויבים' ו'נאמנים' זו תחפושת של הדעות האמיתיות של בן ארי ובן גביר. הם טוענים שאנחנו מסלפים את הציטוטים שלהם, אך מסרבים להסביר היכן סילפנו".

"בנאום באזכרה לרב כהנא הוא אמר כי 'אין דו קיום' בהתייחסות להעברת קרקעות לעיר רהט. 'אולי הם יאהבו אותנו? הם אוהבים אותנו שחוטים. צריך לטפל בבדואים, אבל בארצות המוצא'. בהזדמנות אחרת אמר 'ערביי חיפה לא שונים בכלום מערביי עזה. יש כמובן ערבים נאמנים אבל אפשר לספור אותם באחוז ובפחות מאחוז'; 'הבדואים האויבים משרתים בצבא, הם לא נאמנים לנו'; 'האויב הפנימי שאנחנו רוצים להתעלם ממנו, זה האויב של ערביי ישראל. אומרים לי שזה גזענות, רבותיי אני לא שונא ערבים, אני אוהב יהודים. אני מקשיב טוב טוב לערבים'".

קריב המשיך וטען כי ברוך מרזל הוכשר על ידי העליון כיוון שטען ששינה את דרכו מאז התקופה בה דבריו נאמרו. "כאן הדברים נאמרו ממש לאחרונה, בן ארי מציע פרשנות אחרת לדבריו, שהיא משוללת היתכנות. בן גביר טוען ששינה את דרכו, אך זה לא ייתכן כיוון שהציטוטים הם מהתקופה האחרונה. אין שום כנות, לא ניתן להאמין לכנות הטענה". לדבריו, "ועדת הבחירות נתנה את דעתה כמעט אך ורק על השיקולים הפוליטיים הצרים. לכן יש הצדקה של התערבות בית המשפט בהחלטת ועדת הבחירות". חברות הכנסת תמר זנדברג וסתיו שפיר ביקשו לדבר, אולם סורבו ע"י נשיאת העליון אסתר חיות: "אנחנו לא ניתן יד לתעמולת בחירות".

רוצים ללמוד מהי הסתה לגזענות? הסתכלו בסרטונים של בן גביר"
לאחר מכן עלה לדבר ראש מחלקת הבג"צים, עו"ד ענר הלמן, שמייצג את עמדת היועץ המשפטי לממשלה. "ד"ר מיכאל בן ארי הוא הגרעין הקשה של ההסתה לגזענות", אמר. "הראיות הן סרטונים שבן ארי העלה בעצמו. צריך להסתכל על דברים כפשוטם. הוא אומר שלא התכוון לכל הערבים אלא רק לאויבים. זה ממש לא מתפרש אחרת. כאשר אתה אומר ש-20% מאזרחי המדינה שהם בוגדים וגייס חמישי ושהם כמו תושבי עזה, ושרק חלק מאחוז הוא נאמן, המשמעות היא שכל הציבור הערבי הוא לא נאמן ובוגד. והוא אומר זאת דווקא על תושבי חיפה שהיא סמל ומופת לדו קיום. אין לדבר הזה הסבר".

עו"ד הלמן הוסיף כי "כאשר רוצים ללמוד מהי הסתה לגזענות, צריך להסתכל על הסרטונים של ד"ר בן ארי. "דבריו ממש מתכתבים עם הסיסמה 'אין ערבים, אין פיגועים'". נציג המדינה הוסיף כי "הראיות צריכות להיות חד משמעות, כך קבע בית המשפט העליון בעניין טיבי. אם יש ספק הוא יעמוד לזכות המועמד. בן ארי מנסה לנמק, אבל מה שחשוב זה איך הדברים שלך נשמעים בציבור. מילא היתה התבטאות אחת, אבל כאן יש מסה קריטית. מילא אם היו אלו ציטוטים מלפני שנים רבות ואז המועמד טוען ששינה את דרכיו כמו מרזל. אבל בעניין שלנו יש גם מסה קריטית של ראיות והוא גם נותן הסברים דחוקים והוא אף נותן אותם באיחור. עדות שאדם אוצר בלבו ואומר אותה רק בהזדמנות אחרת, זו עדות כבושה והמשקל שלה בהתאם. על פי מבחני בית המשפט צריך מסה קריטית של ראיות, כמות הראיות הישירות שיש בעניינו של בן ארי היא בסדר גודל אחר מדבריו של בן גביר. אמנם גם בן גביר אמר דברי הסתה חמורים ביותר, אך זו הייתה פעם אחת בלבד, ולכן לעמדת היועמ"ש אין לפסול אותו אלא רק את ד"ר בן ארי".

בסיום דבריו, אמר  הלמן כי "חייבת להיות ביקורת שיפוטית על החלטת ועדת הבחירות. במהלך הדיונים בוועדת הבחירות, כאשר עורכת הדין מטעם התנועה הרפורמית דנה בפני ועדת הבחירות, חברי הועדה החליטו לנטוש את הדיון ולא לשמוע את טיעוניה. זה כלשעצמו מצדיק את פסילת החלטת הועדה שהיא גוף מנהלי מעין שיפוטי. אם היה מספיק זמן, היינו מבקשים קודם כל להחזיר את התיק לדיוני ועדת הבחירות".

עו"ד יצחק בם, המייצג את בן ארי , אמר כי "לדעת בן ארי מתנהלת פה מלחמה בין שתי תנועות לאומיות למעלה מ-100 שנה, ומי שמזדהה עם התנועה הלאומית הערבית, הוא רואה אותו כאויב. זו לא גזענות. זה הבסיס להשקפותיו. הדברים של בן ארי תמיד נאמרו על רקע הקשר מסוים. לדוגמה בחיפה, התפרעויות של ערבים בחיפה נגד כוחות הביטחון. על הרקע הזה הוא דיבר".

השופט עוזי פוגלמן הגיב לדברים ואמר לעו"ד בם: "הוסרה המסכה של בן ארי. אתה טוען למאבק בין תנועות לאומיות. איך זה קשור להתנגדות החריפה שלו לזכות של ערבים לגור בעפולה? זה מוכיח שיש לו התנגדות לזכות הבסיסית של הערבים לגור באזור אורבני".

עו"ד בם: "ההתנגדות של בן ארי היא רק כאשר הערבים מגיעים כקבוצה ומבקשים לשנות את האופי של העיר. המערערים סילפו את הציטוטים".

השופט מזוז: "המערערים נגד בן ארי לא סילפו את הציטוטים, אלא הוא עכשיו נסוג ומנסה לשנות כיוון".
הנשיאה חיות: "מה לגבי האמירה שצריך לטפל בבדואים בארצות המוצא שלהם?"
 
עו"ד בם: "ההקשר היה שהבדואים מייבאים נשים מעזה, אז מן הסתם הכוונה לעזה"
 
חיות: "סליחה, עזה היא ארץ?"
 
השופט מזוז: "זה ההסבר שלך, זה לא באמת מה שהוא אמר".

השופט ג'ורג' קרא מדבר לראשונה בדיון, ושואל את בם: "מי קובע את הנאמנות? בן ארי קובע? מי שמו? ולפי איזה קריטריון?".

בם: "זו שאלה שבן ארי ישיב עליה בפני הבוחרים, וזו שאלה שהיא במחלוקת פוליטית".

בם טוען לצביעות המערערים, נתן דוגמה מציטוט של מיקי לוי ממפלגת יש עתיד על ערביי מזרח ירושלים: "חייבים לשמור על ירושלים על ידי חלוקתה. בואו ניפרד מהם לשלום. אין לנו צורך בהם. הם נטל. הם מסכנים את הישות היהודית. הם מסתובבים בירושלים, מתעסקים עם בנותינו ומסתובבים במקומות הבילוי שלנו. גם נשיאנו, נשיא המדינה, אמר 'בני עמי בחרו בדרך הטרור'. כדי להבין את הדברים כהווייתם צריך להבין את הרקע, את ההקשר ואת הציטוט המלא והלא מסולף. אם מיכאל בן ארי גזען, אז גם נשיא המדינה רובי ריבלין גזען".

בן גביר לשופטים: "מנסים להפחיד אתכם"
 
עו"ד איתמר בן גביר טוען לסילוף עקבי של הציטוטים. "אפילו תמליל אחד שלם אין. ואני אומר שלא בכדי. המערערים מציינים בלי בושה בכתב הערעור שלהם שיש הסכם פוליטי בין עוצמה יהודית לבין האיחוד הלאומי והבית היהודי שיפעלו לבחירתי לוועדה למינוי שופטים. למה הם הכניסו את זה? איך זה בכלל קשור? המטרה היא להפחיד אתכם: 'תפסלו אותו, הסכנה היא שהוא ימנה שופטים. לכן תפסלו אותו'".
 
"אחת מהטענות שהעלו נגדי היא שאני השתתפתי במצעד הבהמות", אמרו בן גביר. "מה זה קשור, אגב יודעים מי ארגן את המצעד הזה (רומז לסמוטריץ' שיושב מאחוריו שמשיב: 'עוד רגע, אני אצטרך להעיד בעצמי'). מביאים טענה שאני רוצה לבנות את בית המקדש. ממש מזעזע, לבנות את בית המקדש זו עילת פסילה? רוצה לפסול אותי בגלל התמונה בסלון שלי? בלשכה של אחמד טיבי יש תמונה של ארכי-רוצח יאסר ערפאת".

לאחר דבריו של סמוטריץ' העירה לו הנשיאה חיות ש"כאן זה לא הכנסת". בתגובה חבר הכנסת צעק עליה ואמר "תכבדי את הכנסת. תכבדו אותנו. אל תזלזלו בנו. האמירה שלך 'זו לא כנסת' היא אמירה פוגענית". חיות ענתה: "אף אחד לא זלזל. בכנסת מקובל להעיר הערות ביניים. כאן זה אסור. חבל שאתה לא מבין לבד משהו שהיה מובן מאוד. כנראה יש לכך סיבה".

לאחר מכן החלו גם חברי הכנסת סתיו שפיר ועיסאווי פריג' להעיר דברים, מה שעורר את זעם השופטים. השופט פוגלמן אמר כי "לא תהיה כאן אנרכיה. נחצו כאן קווים שמעולם לא נחצו". שפיר המשיכה לדבר וחיות הכתבה בפטיש בעוצמה, ורק אז שפיר השתתקה.