ריבלין על מערכת הבחירות: "יותר מדי סרטונים וידיעות השרו תחושת פחד"

לדברי הנשיא, "משמעותה של תודעת ריבונות, היא להרגיש שהאדמה בטוחה תחת רגלינו. שקיומנו אינו מוטל בספק. וכשהאדמה בטוחה, אפשר לצעוד עליה מרחק רב, ואפשר לעצור ולחשב מסלול מחדש היכן שנדרש, ולראות את מי ואת מה שאולי שכחנו מאחור, ואפשר להיות נדיבים וסובלניים. כשהאדמה בטוחה, אפשר וצריך לעבוד קשה ולוודא, שלכל מי שהוא חלק מהריבונות, יהיה אותו מקום תחת השמש, אותן הזדמנויות".

לאחר מכן, התייחס ריבלין באופן ישיר לבחירות שיתקיימו ביום שלישי. "במערכת הבחירות האחרונה, יותר מדי סרטונים ומילים וידיעות, השרו עלינו תחושה של פחד", אמר. "פחד זה מזה, פחד מהעתיד לבוא. נדמה לי שאפשר ללמוד מכך שגם אם ריבונותנו קיימת תודעתנו עדיין איננה לגמרי תודעת ריבונות. כאילו נותרנו במדבר רגע לפני הכניסה לארץ, ואיננו יודעים עדיין לאן נבוא, אל ארץ זבת חלב ודבש או אל ארץ אוכלת יושביה. ואני יודע זוהי ארץ זבת חלב ודבש".

 

"אין די בקיומה של ריבונות", הוסיף. "כשהיא קיימת לבדה, אנחנו עסוקים בלסמן אויבים מתוך צורך להוכיח לעצמנו את ריבונותנו, גם כאשר אין בכך צורך. תודעת ריבונות עליה אנחנו צריכים לתת דעתנו בעת הזאת, היא זו שמאפשרת גם להרים את הראש מההווה, ולגבש חזון שמתבונן רחוק אל העתיד. אני מקווה ומאמין שביום שאחרי הבחירות תחליט ותפעל הממשלה החדשה, לא משנה באיזה הרכב תושבע, גם מתוך תודעת ריבונות. מתוך ממלכתיות ואחריות למדינה היהודית והדמוקרטית היחידה שלנו".

ריבלין סיים את דבריו בהתייחסות לעמוס עוז ז"ל, שהאירוע הוקדש כאמור לזכרו. "מי שידע לאבחן את ההבדל הזה בדקויותיו הדקות ביותר, מי שידע לדבר מתוך תודעת ריבונות בטוחה ובוטחת, היה עמוס היקר והמופלא", אמר. "מתוכה כתב את "פה ושם בארץ ישראל", את "באור התכלת העזה", ויותר מהם, את "שלום לקנאים". בשם תודעת הריבונות הזו כאב, ובשמה דאג וסירב להרפות, ויקד אש. ובשם תודעת הריבונות הזו גם אהב את המדינה, ואת הארץ ואת אנשיה. אהב בכל נפשו ומאודו".