מפלגת העבודה, שלה תהיה הסיעה השלישית בגודלה בכנסת ה-21 על פי הסקרים האחרונים, הקדישה את היממה האחרונה שלפני יום הבחירות לקרב בלימה דווקא מול "כחול לבן", שעד הרגע האחרון ממשיכה למקד מאמצים למשוך עוד קולות מקרב המתלבטים בינה לבין העבודה. בכירי המפלגה הגיעו היום (שני) לחמ"ל הטלפוני שלה בנמל תל אביב בניסיון למזער את שתיית הקולות של כחול לבן, בעיקר על רקע דבריו של איש כחול לבן, ח"כ עפר שלח, שאמר היום כי חשוב יותר שכחול לבן תהיה המפלגה הגדולה מאשר שערן חרמוני (מזכ"ל העבודה, מספר 11 ברשימה לכנסת - י"ב) ייכנס לכנסת.
יו"ר המפלגה, אבי גבאי, אמר לעיתונאים כי לנושא המפלגה הגדולה אין חשיבות לגבי השאלה על מי תוטל הרכבת הממשלה. "נתניהו ולפיד ממשיכים לשקר. הם משקרים. נתניהו משקר בעניין המפלגה הגדולה וכך גם לפיד. הם משקרים כי נתניהו רגיל לשקר ולפיד יודע שהאמת הפוכה. הוא יודע שרק ביטול הרוטציה יאפשר למחנה לנצח וכשכולם מסביבנו עם שקרים וספינים יש רק אמת אחת - כל קול לעבודה הוא קול לניצחון ולהחלפת נתניהו. הוא קול לדרך של כולנו והוא קול לנבחרת שתילחם עבורנו בכל מצב. ולכן כשמסביב הכל ספינים ושקרים, אנחנו הולכים עם האמת שלנו. הולכים עם העבודה".
אמילי מואטי, מספר 18 ברשימה, אמרה כי "המשימה שלנו כאן היא חד משמעית להחזיר הביתה את המצביעים שלנו מכחול לבן. אני רוצה לעדכן שלעומת מוץ מטלון (מס' 36 בכחול לבן ולשעבר ח"כ מטעם ישראל ביתנו - י"ב) שרוב הישראלים לא יודעים מיהו בכלל, ערן חרמוני נבחר למזכ"ל העבודה והוא איש מצויין. אפשר לדמיין שנתניהו משריין בליכוד אותי ואת סתיו שפיר וימנים עדיין יצביעו לו? רק במחנה שלנו מצביעים מתפתים לטרנדים ועלולים להצביע לאנשים שהגו חוק לאום מפלה, שמתנגדים להסדר מדיני ופינוי התנחלויות ותומכים בחיזוקן".
מואטי מדגישה: "אין לי באמת דברים רעים לומר על כחול לבן. יש לי בעיקר מחשבות על מצביעי המחנה שלנו וכמה קל לפתות אותם להצביע למפלגות אווירה ולא לבית יציב, אידאולוגי, לדרך ולנבחרת. כחול לבן, בעצם זה שהם מנסים לפתות את מצביעי העבודה, הם מודים בכישלון שלהם לקחת קולות מהימין וזה לא הוגן. כי בשיטה הישראלית השיטה היא הגוש. אנחנו היחידים שהתחייבנו להמליץ חד משמעית וללא תנאים לנשיא על גנץ. אנחנו תומכים בו יותר ממה שהוא תומך בעצמו".
ניכר שהמפלגה מפעילה כל אמצעי לקראת היום הגורלי בקרב הבלימה הזה כדי בראש ובראשונה לשמר את האלקטורט הטבעי שלה - מדינת תל אביב החילונית-ליברלית שאינו מכריע בחירות לעולם, אבל הפך משום מה למוקד המאבק התוך גושי בין שתי המפלגות העיקריות החותרות למהפך שלטוני. הסטודנטים מתאי "אופק" של המפלגה נערכים לשלהב את העוברים ושבים, מחלקים חומרי הסברה מהמפורטים שנראו בקמפיין על תכניות המפלגה בתחומי החיים השונים, תכניות שמתאימות למפלגת שלטון ולא למי שנאבקת על תואר המפלגה השלישית.
חברת הכנסת שלי יחימוביץ' תקפה את מפלגתו של בני גנץ, ואמרה כי "ההתנהלות של כחול לבן מול המצביעים שלנו היא מאד מאד שגויה גם מוסרית, אבל גם פוליטית. המשימה של כחול לבן, שמלכתחילה הוקמה כמיזם להחלפת נתניהו, היתה להביא קולות מהימין הרך ובמקום זה אנחנו רואים קניבליזם בתוך הגוש. זה דבר שאין לו שום משמעות פוליטית, כי בניגוד לספינים ולשקרים, הנשיא יטיל בסופו של דבר את הרכבת הממשלה על מי שיביא את מרב הממליצים. אנחנו היחידים שמתחייבים לתמוך בגנץ, כך שההצבעה עבורנו לא גורעת ולו אחוז מהסיכוי להחלפת השלטון ובצד זה מכניסה לכנסת רשימה מפוארת של אנשים מוכרים, עם קבלות, עם אידאולוגיה, עם מחוייבות, עם עשייה עניפה. והיא גם מבטיחה שגנץ לא ירוץ לממשלת נתניהו אלא יישאר עם סיכוי לממשלה חלופית".
באשר לרציונל שמוביל את כחול לבן בישורת האחרונה לנגוס דווקא בבעלת הברית המובהקת היחידה שלהם, אומרת ח"כ יחימוביץ': "זה אולי נובע מפאניקה וזאת שגיאה קשה שלהם. אני בעיקר חושבת שמי שדעותיו כשל דרכה של העבודה, מדינית, דמוקרטית, כלכלית וחברתית, לא היה רוצה למצוא את קולו ניתן לממשלת ימין ולמפלגת מרכז-ימין שבתוכה אנשי ימין מובהקים ועלול להצטער על זה צער גדול ביום שאחרי".