ככל שמתקרב יום הדין (התורני) הפוליטי, כך גם גובר הלחץ סביב השאלה המרכזית של מערכת הבחירות הנוכחית - מה עשוי לגרום לתיקו המייאש להישבר? האם הפלונטר הזה פתיר בכלל? האם שינוי במפת המנדטים תוך פחות מחצי שנה הוא דבר אפשרי וסביר? או שמא גם אחרי הבחירות השלישיות שוב ימצא הציבור בישראל את עצמו בסרט "לקום אתמול בבוקר"?
הסקרים האחרונים שנערכו לקראת סוף השבוע שעבר אינם משאירים הרבה מקום לאופטימיות. אומנם קיימת תזוזה מסוימת לטובת גוש הימין, אך המצב עדיין רחוק מהכרעה ברורה. "אפשר להחליף סוקרים, אי אפשר להחליף את העם שבוחר", אמר לי פוליטיקאי בכיר באגף הימני של המפה כשדיברנו על האפשרויות להקמת ממשלה כלשהי בישראל אחרי 2 במרץ. "התמונה לא תשתנה דרמטית אם הולכים להצביע כל חצי שנה".
ובכל זאת, זה אפשרי. העם הבוחר אומנם לא ניתן להחלפה, אך את השיטות אפשר בהחלט להחליף ולגוון. "האפשרות של 61 מנדטים לגוש הימין היא לא בלתי סבירה", טוען קמיל פוקס, פרופסור אמריטוס לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב וסוקר חדשות 13. "הסיכוי לתסריט הזה נמוך, אך הוא לא בלתי אפשרי. האפשרות שגוש המרכז־שמאל יקבל 61 מנדטים, ללא ישראל ביתנו, היא זו שלא סבירה להערכתי".
לדברי פרופ' פוקס, "בין שלוש האופציות העומדות על הפרק, הפלונטר הוא האפשרות הכי סבירה. אף אחד משני הגושים הגדולים כנראה לא משיג את היעד של 61 מנדטים".
בנקודה הזאת, הנתונים מפנים את מקומם לספקולציות. על פי התסריט של אחרי הבחירות, שנידון בימים אלה במטות של כחול־לבן ושל העבודה־גשר־מרצ, יעשה גוש המרכז־שמאל כל מאמץ אפשרי כדי להקים ממשלת מיעוט. זה קשה, אך תיאורטית זה אפשרי. כדי שתקום ממשלת מיעוט, גנץ וחבריו אינם זקוקים לתמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת.
על פי דיווחים בלתי רשמיים, מתקיימים מגעים על האפשרות שהרשימה הערבית תימנע בהצבעה אחת בלבד: על הקמת ממשלת שמאל־מרכז. כדי להקימה, מספיק שיהיה לה רוב רגיל. כדי להפיל ממשלה קיימת, דרוש כבר רוב של 61 חברי כנסת. עם זאת, לגנץ קיים סיכוי ריאלי להקים ממשלה עם רוב יהודי רק אם מפלגת ישראל ביתנו תהיה חברה בה. מבחינת אביגדור ליברמן, זאת שאלה פתוחה, והכל תלוי בקווי היסוד של כל קואליציה עתידית הפונה למפלגתו.
תסריט אחר מתבסס על אמירתו האחרונה של בנימין נתניהו, שזרק משפט אגבי לכאורה על כך ש"ההפתעות הגדולות עוד לפנינו", ורמז על עריקים פוטנציאליים העומדים לצעוד בעקבות ח"כ גדי יברקן. על פי גורמים בליכוד, ייתכן שעוד מישהו מחברי מפלגתו של גנץ יעדיף לעבור צד ולהעניק ממשלה לנתניהו.
ואחרון אחרון חביב: תסריט הקורונה. בשני הצדדים חוששים מהפצת פייק ניוז על התפשטות הנגיף המאיים על ידי הצד השני. החשש בימין: פייק ניוז על מקרי הקורונה באזור ירושלים ובערי הפריפריה. החשש בשמאל: סיפורי קורונה באזור תל אביב.
ועוד נתון שלשני הצדדים כדאי לקחת בחשבון: אחוז ההצבעה העולה במגזר הערבי על פי הסקרים האחרונים. אם סרטוני האימה של הימין על "או ביבי או טיבי" יעשו את שלהם והציבור הערבי הפעם "ינהר אל הקלפיות", החלום הנכסף של הימין להגיע ל־61 מנדטים יישאר בגדר חלום שלא ניתן להשגה.