בג"ץ הורה אתמול ליו"ר הכנסת יואל (יולי) אדלשטיין לכנס את המליאה להצבעה על בחירת תפקיד יו"ר הכנסת עוד השבוע, לא יאוחר מיום רביעי. שר המשפטים לשעבר דן מרידור התארח היום (שלישי) בתוכניתם של בן כספית וינון מגל ב-103FM והתייחס להתקפות השרים כלפי בג"ץ, זאת, למרות שחלקם קראו ליו"ר הכנסת לקיים את הפסיקה: "אם לא יקוים פסק הדין, זו לא דמוקרטיה יותר".
כספית: היית מזכיר הממשלה של בגין, מה בגין היה אומר היום?
"אני משתדל לא לדבר בשמו, עברו הרבה שנים. על משבר הקורונה אין לי מושג מה הוא היה אומר כי אני לא יודע בעצמי מה נכון לעשות. אני סומך על מי שעושה את העבודה ואני מקווה שעושים אותה נכון. בעניין הדמוקרטי, אין לי ספק מה היה אומר, אני יודע מה אמר בעבר. לא העניין המפלגתי הוא העיקר היום, אבל אין ספק שלא היה מזהה במה שנקרא היום ליכוד, איזו תנועה שקשורה לדרכו".
מגל: אתה מגדיר את עצמך איש ליכוד היום?
"למעשה אני מתנגד לרוב הדברים שהליכוד עושה".
מגל: בזמנו עזבת את הליכוד.
"נכון, וחזרתי אליה והייתי מטעמה סגן ראש הממשלה ושר יחד עם נתניהו. הצטרפתי לליכוד בסוף שנות ה-60 כשהייתי חייל בצה"ל".
מגל: היום אתה איש ליכוד?
"לא, כפי שהליכוד מתנהג היום, הוא לא אותה תנועה, השם אותו שם. פעם הייתה תנועה לאומית ליברלית, היום תנועה לאומנית".
מגל: איך אתה מגדיר את עצמך פוליטית.
"זה חשוב ההגדרה? נשארתי מה שהייתי, אני מאמין מאוד בעניין הלאומי היהודי ומאמין בו בעניין האנושי, לא אחד על חשבון השני. לכן, בעיניי הציונות תנועה שיקרה לדמוקרטיה, לעם היהודי. הציונות תמיד רצתה רוב יהודי. למה רוב? מפני שגם הערבים מצביעים".
מגל: למי הצבעת?
"אמרתי שאני אצביע לכחול לבן וכך עשיתי, מכיוון שהברירה האמתית הייתה בין שני אלה, בבחירות האחרונות".
כספית: ה'קייס' של הצד השני הוא 'מה הבעיה הרי בג"ץ הציע לאדלשטיין הצעה והוא לא קיבל אותה, ועכשיו כשבג"ץ פסק את דברו אין שאלה שכולם יתיישרו ויקיימו כפי שאמור להיות. אתה גם רואה זאת כך, או שאתה חושב שנחצו אתמול כמה קווים אדומים?
"אתמול למדנו על סוף עידן דמוקרטיה, לו בג"ץ לא היה מחליט כך, או אם חס וחלילה לא יקוים פסק הדין שאני לא מאמין בזה, זו לא דמוקרטיה יותר. את בית המשפט כבר צמצמו יומיים לפני שעמד לשמוע את תיקו של ראש הממשלה. אם החלטות בג"ץ היו בשיטת אוחנה, שאמר ברגע שנכנס להיות שר המשפטים שלא תמיד צריך לכבד החלטות בית משפט - אז זה לא דמוקרטיה. כשהכנסת מצומצמת וגם אותה בקושי פתחו אז זה משטר אחר".
מגל: לגבי האמירה של אוחנה – זו לא תורה מסיני. תאורטית יכולות להיות החלטות בית משפט שהן כמו פקודות בלתי חוקיות בעליל. צריך לזכור שזה לא תורה מסיני.
"זה לא תורה מסיני אבל זו תורת המשפט ותורת הדמוקרטיה. מה שאמרת נדמה לי שגוי. את התשובה לשאלה אם החלטה או מעשה חוקי או לא חוקי קובע בית משפט, לא האדם עצמו. בסופו של דבר, מבחינת המערכת, לא הממשלה ולא הכנסת הוא מי שמפרש חוקים וקובע אם הם חוקתיים או שמפרש החלטות ממשלה וקובע אם הן חוקיות. לכן, אין שום השוואה, צריך לומר את זה, אין לזה שחר".
מגל: אתמול קראו ליולי אדלשטיין לסרב והתשובה השלילית שנתן – זה לגמרי בתוך כללי המשחק הדמוקרטים, בג"ץ נתן לו אפשרות לסרב.
"נכון שבג"ץ נתן לו אפשרות לא להגיע לביזיון הזה. בפעם הראשונה בית המשפט צריך להיכנס כמו בית המשפט הבריטי ולהורות לפרלמנט לפעול ולא לשבות. זאת פעם ראשונה שזה קורה וזה לא היה צריך לקרות, חבל. אני מכיר את יולי הרבה שנים ומכבד אותו על עמידתו נגד המשטר הסובייטי בגבורה עצומה. הוא היה אחד מגיבורי ישראל ואני זוכר אותו כמעט מיום בואו ארצה, חבל לי מאוד שהצעדים האחרונים בזמן האחרון שנקט בדרך שנקט, לא התאימו לו. חשבתי שבית המשפט עשה את מה שצריך היה לעשות, בפסק דין קצר, מתומצת, ברור מאוד וחשוב מאוד".
מרידור המשיך: "בסופו של דבר, אדלשטיין יכול היה להגיד כן או לא, אבל הטונים שנשמעו, כמו הדברים של השר לוין שאמר שבית המשפט 'יבוא לנהל את הכנסת', ושזה 'דיקטטורה', זה לא מתוך אי הבנה אלא מתוך תפיסת משטר לא דמוקרטי. משטר כמעט טוטליטרי. הדבר המעניין הוא שהליכוד, האנשים האלה ואחרים, נלחמו כל הזמן נגד התערבות בית המשפט, ואמרו שצריך לתת לרוב לשלוט ובית המשפט לא צריך להתערב בהחלטות הרוב. אבל, כשהרוב נגדם הם רצו למנוע מהרוב לשלוט. כשהרוב בידי אחרים הם רצו למנוע מהרוב להביא הצבעה, זה דבר שמצביע על השקר הבסיסי".