בג"ץ קבע אמש פה אחד כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יכול להרכיב ממשלה והחליט שלא להתערב בהסכם הקואליציוני ובחקיקה שצפויה משום שמדובר במצב תיאורטי ובג"ץ לא נוהג להתערב בחקיקה שטרם הושלמה. ניסים משעל וגיא פלג התייחסו הבוקר (חמישי) להחלטה בתוכניתם ב-103FM. 

ניסים: איך זה פה אחד? הופתעת שכל שופטי בגץ יחד הסכימו?
"ככל שיש כאן הפתעה, זו באמת ההפתעה היחידה, משום שעוד לפני הדיונים וודאי אחרי יום הדיונים הראשון, היה ברור שבג"ץ לא יתערב בעניין הטלת הכהונה על בנימין נתניהו. נדמה לי שלא הייתה שאלה. זה היה ברור מהטונים של השופטים והאמירות המופרשות שלהם בדיון".

ניסים: לפני הדיונים הייתה אווירה כזו.
"אני לא הרגשתי כך, אני חושב שזה היה מופרך. נדמה לי, ועל כך גם כל הפרשנים תמימי דעים, שמוקדם להכריע מבחינת מי ניצח ומי הפסיד את המערכה בבג"ץ. השופטים בפסק הדין שלהם אתמול זרעו שורה של זרעים ורמזו שורה של רמיזות וזה בהחלט לא סוף פסוק".

ניסים: השופטים לא החליטו לרסן את עצמם בגלל הביקורת עליהם בחודשים האחרונים?
"אני לא מרגיש כך, משום שנדמה לי שאם זה היה המצב היינו לפחות רואים התפלגות בעמדות של השופטים. אני זוכר את השער של דה מרקר ערב הדיון בבג"ץ, הם חילקו את השופטים ל-3 קבוצות: אלה שכמעט בטוח ירצו להתערב ולמנוע מנתניהו, מני מזוז ועוזי פוגלמן, ומן הצד האחר את השופטים השמרניים שוודאי יגידו שבג"ץ לא צריך להתערב, השופט נועם סולברג ודוד מינץ, ובאמצע השופטים שבסוף יכריעו את הכף עם הנשיאה חיות וחנן מלצר ואחרים שמתנדנדים".

"צריך להבין שגם פסק הדין של בג"ץ ניתן בזמנים מאוד חריגים, היה ברור שהשופטים צריכים לפרסם את ההחלטה שלהם היום או אתמול, והיה ברור שהם צריכים לשקלל עמדות של 11 שופטים. תאר לך שהייתה דעת רוב ודעת מיעוט ונימוקים, ובישיבות לקראת הכתיבה היו ויכוחים, והם לא היו תמימי דעים? לכן, במובן הזה נדמה לי שזאת הפתעה. אם תרשה לי מידה מסוימת של פרשנות, ואולי בשולי השוליים ביקורת. בעצם, שופטי בג"ץ קבעו שאפשר ומותר בנסיבות מאוד קיצוניות להתערב ולהטיל ביקורת שיפוטית על שיקול הדעת של חברי הכנסת, אבל החליטו שהמקרה הזה שלפנינו הוא לא המקרה החריג והנדיר והקיצוני ולפחות בנקודה הזו אני איתם לא מסכים".

ניסים: 'לעת עתה', מעין אמרו להם - אנחנו במשחק, ראינו, אנחנו עוד לא מתערבים.
"לא רק שאנחנו פה, מבחינת נתניהו בהינתן והוא העריך שבג"ץ לא ימנע ממנו מלהרכיב את הממשלה, אז השאלה השנייה בחשיבותה מבחינת נתניהו היא 'מה קורה אחרי השנה וחצי'. מה יקרה אחרי שהוא מעביר את התפקיד לבני גנץ, מה יהיה מעמדו, האם חוזר להיות ח"כ? ההסכם הקואליציוני מסביר ונותן לו תפקיד מ"מ ראש הממשלה, עם מעון ראש ממשלה עם סמכויות מורחבות".

ניסים: יהיה ויכוח אם מ"מ ראש הממשלה יהיה שר.
"בג"ץ כתב אתמול, וזאת הבעיה הגדולה מבחינתו, שהלכת דרעי-פנחסי חיה וקיימת. במובן הזה שאם בג"ץ יקבע את מה שנדמה לי שאין עליו ויכוח ,שמ"מ ראש הממשלה עם סמכויות נרחבות כמוהו כשר, אז הרי בג"ץ כתב אתמול שהלכת דרעי-פנחסי קיימת. כלומר, שר חייב להתפטר וזאת מבחינת נתניהו סכנה דרמטית והוא יקבל את התשובה המוחלטת רק אחרי השבעת הממשלה, כי בג"ץ אמר 'עד שההליך לא סופי אנחנו לא מבקרים אותו'. זאת אומרת שביום רביעי משביעים את הממשלה החדשה, עם התמונות, החגיגה והפוסטרים באמצע העיתון ולמחרת מוגשת עתירה לבג"ץ כי קובעים שם שנתניהו בתוך שנה וחצי מ"מ ראש ממשלה ואז בג"ץ מתכנס ואומר – לא".