לא מעט גבות הורמו כשסיפרנו שאנחנו נוסעים לחופשה בנצרת. אבל אחרי שחזרנו אנחנו יכולים לספר שהיחס שזכינו לו בקרב תושבי העיר חם ונדיב, כזה שמשתוקק לחזרתם של התיירים. בשוק העתיק אנחנו פוגשים רוכל שמספר בגאווה שהוא היה בעבר אלוף ישראל באגרוף והתגורר בתל אביב, ואחרי כל כך הרבה חודשים ללא יהודים בנצרת הוא כבר כמעט שכח לדבר עברית. על אנגלית ותיירים מחו”ל אין בכלל מה לדבר. גם בקניון הפתוח, שביום שישי נראה נטוש למדי, מתהדרים חלונות הראווה במבצעים אטרקטיביים, כמבקשים מכולם להגיע עכשיו ולתמוך.
העיר שוממת למדי. בלי תיירים מחו”ל שעד לפני המלחמה הציפו את “עיר הבשורה” ואחת מארבע הערים המקודשות לנוצרים; ובלי תיירים מקומיים, שמדירים רגליהם מהעיר. עובדה זו מדירה שינה מעיני המקומיים, שחלקם הגדול מתפרנס מתיירות. נכון, עברנו את הקורונה ועברנו אינספור מתיחויות ביטחוניות, ועדיין, נדמה שהמכה הנוכחית קשה שבעתיים.
כך קורה הקסם: העוגות הבחושות שימתיקו לכם את השבוע ויחבקו את הלב
עמק בראסרי משיקה תפריט קיץ חדש
מלון "רמדה אוליביה" ממוקם ברחוב - תחזיקו חזק - “הציונות”, ולא בכדי. מלון הבוטיק היפהפה והאותנטי הזה הוא ציוני לתפארת, ובתחילת המלחמה אירח מאות מפונים מהצפון, ומנהליו אף פתחו כיתות למען הילדים בתוך בית המלון.
“תיירות חוץ, כמו בכל רחבי ישראל, ירדה מאוד מאז ה־7 באוקטובר, אנו רואים שאחוז המגיעים נמוך ביותר”, אומר עלא עומרי, צעיר בן 35 המכהן כבעלים וכמנכ”ל. “לצד זאת, הקהל הישראלי מצביע ברגליים, ואנו רואים עלייה חדה בתיירות הפנים, שכעת, עם פתיחת חופשת הקיץ, היא לקראת שיאה.
המלון שלנו ספציפית היה בתפוסה גבוהה מאוד לאורך כל תשעת החודשים האחרונים, מאחר שעד לאחרונה אירחנו מפונים רבים מהצפון המתגוררים בסמיכות לגבול. ההסבר לכך פשוט - נצרת מאז ומתמיד הייתה מוקד תיירותי מוכר ואהוב, מחבקת ואוהבת את המבקרים בה, שחשים בחום האנושי מהרגע שהם נכנסים בשערי העיר”.
פחמימות מטוגנות
האמת היא של"רמדה" הגענו בעיקר בשביל האוכל. המלון בנוי בקונספט קולינרי – מסעדת "זעפרן" מגישה את הארוחות לאורחים; מסעדת “לוקנדה” הפתוחה לקהל הרחב מציעה מטבח ערבי־איטלקי עילי; בין לבין יש סיורי טעימות מאורגנים בעיר העתיקה; ולאוהבי המעדן המתוק מוצעת סדנה חווייתית שבה מפצחים את סוד הכנת הכנאפה.
ארוחת הבוקר במסעדת "זעפרן" חצי דומה וחצי לא־דומה למלונות אחרים: מצד אחד, קיים שפע של גבינות, ירקות, לחמים וכמובן אומלטים; מהצד האחר, יש בה אותנטיות שמוצאים רק במקומות ערביים, דבר שמתבטא בראש ובראשונה במאפים, הן בטעמים והן ברוחב הלב. מגשים על מגשים (על מגשים) של מיני מטוגנים במילוי גבינות, כדורים אפויים ובלבם זית, בקלאווה, מלבי, כנאפה ועוד כמה מטעמים שלא זיהינו את תכולתם ואת שמותם אבל בהחלט נעמו לנו. הלכה הדיאטה.
“לוקנדה” היא ישות קולינרית בפני עצמה, שלא הייתה מביישת גם לו הייתה ממוקמת במרכז תל אביב. בראשה עומד שף צעיר בשם נאדר שחאדה, בעל תעודות הצטיינות מבתי ספר נחשקים לבישול. שחאדה יצר תפריט איטלקי־ערבי, עם מנות שמשלבות את שני המטבחים. מצד אחד, פולנטה מתירס טרי, מהטובות שטעמנו השנה, המוגשת עם פטריות פורטובלו מוקפצות, בצל ירוק, מקלות פרמזן וחלמון ביצה מעל (58 שקלים); מהצד האחר עראיס – מיני פיתות ממולאות בבשר וקבב ביתי וצלויות על אש גלויה (72 שקלים).
“לוקנדה” הורחבה ושודרגה לפני כשנה וחצי ועברה מתיחת פנים רצינית: חלל המסעדה כולו מעוצב באופן מזמין, ועשוי בסגנון מודרני ירוק המעניק ליושבים במקום תחושה כאילו הם חלק מיער, עם משחקי אור וצל הפתוחים לנוף המרהיב. ממרפסת המסעדה נשקפת כל נצרת העתיקה על שלל אתריה ההיסטוריים והדתיים. היא מרוהטת נפלא, גבוהה ועשירה בצמחייה, וסביב השולחנות העגולים מצטופפים האורחים. אולי זו לא מילה נכונה, מפני שצפיפות היא המינוח האחרון שמתאים לכאן. המרחק בין השולחנות כה גדול, שבתל אביב היו מכניסים בתוכו שני שולחנות נוספים.
נדמה שהקונספט העיקרי ב”לוקנדה” הוא מנות לא משעממות. התוצאה היא ריבוי חומרי גלם בכל צלחת – כל ביס הוא טעם חדש. מנת הקובה נייה (ערבית: קובה נאה), שמקורה בחלב, סוריה, מורכבת בדרך כלל מבשר טלה טחון המעורבב עם בורגול דק ותבלינים, וכאן השף יצר אותה מבשר עז באלדי, קרם לאבנה וצנוברים קלויים, לצד עיטורי ירקות יפהפיים המקנים למנה מראה אירופי מפונפן (72 שקלים). פילה העגל מוגש כאן על כיסונים ממולאים, תחתיהם אספרגוס, ברוקולי ותפוחי אדמה – מנה יפהפייה וטעימה, אף שהיא לא זולה (155 שקלים). נהנינו גם מקוקטייל משובח ובו שעטנז של אננס וצ’ילי חריף, טקילה ופסיפלורה (52 שקלים). אורחי המלון, אגב, מקבלים הנחה של 10% במסעדה.
“סיפורה של ‘לוקנדה’ אינו מתחיל ונגמר רק באוכל טוב, אלא בהרבה מעבר”, מסביר עומרי. “החוויה הבלתי נשכחת נותנת את אותותיה מהרגע שבו נכנסים בדלתותינו. זו מסעדת פיין דיינינג שבה בישלו מיטב השפים בחברה הערבית. המקום מכבד את האוכל הערבי הגלילי, איפה שניתן למצוא מנות ערביות מסורתיות כגון שישברק, עלי גפן ממולאים, קובה ועוד. המוצרים למנות נרכשים מדי יום מהשוק בנצרת או נקטפים היישר מהטבע בשדות בהתאם לעונה.
אחת מאבני היסוד של מסע הקיימות שלנו טמון במיקור המרכיבים. החווה שלנו, הממוקמת במרחק זריקת אבן מהמטבח, מבטיחה שהמרכיבים בצלחת יהיו טריים כמו שהם מגיעים. למען בריאות הסועדים והאוכל הטעים, אנו מעודדים גם את האחרים לגדל את הירקות שלהם ושמחים להיות המתחילים בכך”.
ואיך מורידים את כל האוכל הזה? למזלכם, גם לזה יש פתרון: בריכת המלון והג’קוזי הגדול ב"רמדה" מקורים ומחוממים, והם פתוחים עד לשעה מאוחרת במיוחד. ספא המלון מציע טיפולים שונים, וצמוד לו חדר כושר משוכלל ומאובזר המשקיף לבריכה. אז סעו לבקר בנצרת ולכו לאכול, גם טעים וגם נעים. כשתחזרו הביתה, תתחילו דיאטה. ד