איך שף נולד? קבלן שיפוצים, הייטקיסטית וזמר שבחרו לשנות מקצוע

עד לפרוץ הקורונה הקדישה גלי עידן מרמת השרון, כיום מנהלת המטבח הביתי “גלי בשלי לי”, את רוב זמנה לעבודתה בהייטק. “במשך 17 שנים וחצי שימשתי כדירקטור של פיתוח עסקי, ובשנת 2019 פתחתי חברה משלי יחד עם שותפה, שסיפקה שירותי פיתוח עסקי לחברות הייטק”, מספרת עידן. “ואז באה הקורונה וטרפה את הקלפים. אחרי הסגר הראשון השתעשעתי עם הרעיון של להתחיל למכור תבשילים והחלטתי לנסות זאת בסוף חודש יוני. תמיד אהבתי לבשל, אבל לא חשבתי שאני יכולה למכור את זה, כי זה לא בישול של ‘מאמא’ עם סירים ענקיים, אלא יותר בישול בוטיק לפי הזמנה מראש”.

ואיך זה תפס?
“התחלתי לפרסם את התפריטים שלי בפייסבוק ובאינסטגרם, ובחודשיים האחרונים הפכתי ל’אשפית דיגיטל’. התחלתי לקחת סדנאות צילום אוכל בזום ולהתמקצע בזה. פתאום התחילו להתווסף עוד ועוד הזמנות, ואנשים הפכו ללקוחות קבועים. זה מאוד משמח ומרגש, בייחוד הפרגונים על היוזמה היצירתית”.

בין היתר, עידן מכינה ומוכרת קוסקוס, טאג’ין בקר עם פירות יבשים, ירקות צלויים בסילאן, לחמעג’ון, קציצות בקר ברוטב עגבניות, שוקי עוף בבירה, תפוחי אדמה בתנור, מג’דרה ועוד. “זה בהחלט משהו שאשמח לעשות על הדרך אחרי שהמצב העסקי יחזור לקדמותו”, היא אומרת. “זה שונה מכל עבודה אחרת, זה כמו אמנות”.

עידן לא לבד: במסגרת הסבות המקצוע שעשו רבים בעקבות הסגר, המשבר הכלכלי והיציאה לחל”ת, החלו לא מעט אנשים, שלא חלמו לפני כן להתפרנס ממסעדנות או מקולינריה, להתחיל למכור אוכל ביתי מגוון בדרכים מקוריות ובמחירים עממיים, על מנת להתפרנס. אחד מהם הוא דניאל אביב, נשוי ואב לארבעה ממזכרת בתיה, שעד לקורונה היה קבלן שיפוצים ותיק. אלא שהמגיפה גרמה ללא מעט מהעבודות שהוזמנו אצלו להתבטל והותירה אותו עם הרבה זמן פנוי. “ביטולי העבודות ושכנועי החברים דחפו אותי להגשים חלום ישן שתמיד היה לי: להרים פוד טראק”, הוא מספר. “החלטתי לעשות ניסיון עם חברים כדי לראות איך זה לפתוח מטבח ביתי בחצר והתחלתי לקבל המון תגובות מרגשות ומחממות לב”.

מהיכן הזיקה הזו למזון?
“בבית המרוקאי שלנו האוכל מאוד משמעותי ותופס נוכחות רבה בכל יום, ובעיקר בסופי השבוע. בזמן הקורונה התחלתי לעקוב אחרי תומר תומס (שף ובלוגר מזון פופולרי - ד”פ) וניסיתי מתכונים שלו. אני אוהב להתעסק במזון, אבל התביישתי להתחיל למכור אוכל כי באזור שלי מכירים אותי כקבלן שיפוצים ולא כבשלן. עכשיו כבר התגברתי על הבושה כי לא גנבתי ולא עשיתי שום עוול לאיש, אני מוכר אוכל טוב, וזה פשוט תענוג”.

העסק הקולינרי של אביב, הנקרא “פרנה שניצל”, פתוח רק בימי שישי, והוא מעסיק בו את כל משפחתו. “החל מיום שלישי אנחנו מתחילים בהכנות, וכולם משתתפים בעשייה, אשתי והילדים. כדי לייחד את עצמנו, החלטתי לשים דגש על הקטע של הפרנה (לחם מרוקאי). מבחינת עלויות, התחלנו במחיר היכרות של 35 שקלים לכריך פרנה ו־40 שקלים לכריך בשר, אבל אנחנו מתכננים להעלות את זה בהדרגתיות שקולה כדי לראות גם קצת רווח. אני גם מכין מארזי משלוחים בשם ‘מארזי תרבחו ותסעדו’, שגם הולכים טוב. אני חושב איך לקחת את זה צעד קדימה ולשלב את זה בהמשך במקביל לעבודה שלי כקבלן שיפוצים”.

בניגוד לעידן ואביב, גלעד ודנה אזולאי למדו באופן מקצועי להיות קונדיטורים, אך לא עסקו בכך: היא מנהלת חשבונות בחברת השקעות והוא בעל עסק עצמאי של חינוך בלתי פורמלי ומנהל שני צהרונים גדולים בחדרה. “בסגר הראשון שברנו את כל החסכונות שלנו והיינו חייבים להמציא את עצמנו מחדש כדי לייצר הכנסה”, מסביר אזולאי. “בישול הוא נושא שקרוב אלינו תמיד, גם כי למדנו אותו כי זה תחביב רציני אצלנו, וגם זה משהו שמסקרן אותנו. לפני הקורונה נהגתי להעלות לרשתות החברתיות בישולים שלי, ותמיד הייתי מקבל תגובות של אנשים ש’כועסים’ למה אני לא מוכר. אבל זה לא היה התחום שלי. ואז באה הקורונה ואשתי אמרה לי: ‘בוא נתחיל לפרסם את זה וננסה למכור אוכל’. פרסמנו, וכבר למחרת נכנסנו לסחרור של הצלחה. הרמנו אתר עם כל המחירים, ומשבוע לשבוע כמות ההזמנות עולה”.

העסק של הזוג אזולאי, הנקרא Pop Up Patisserie, כולל מאפים כמו קראנץ’ בריוש, קראנץ’ פסטו, מאפי שבלול טורקי, לחמניות חלה ועוד. “יש לאנשים נטייה כרגע לפרגן לעסקים מקוריים, והלקוחות מרוצים”, אומר אזולאי. “התמחור שלנו הוא בהתאם לעלויות”.

סחרור של הצלחה

בעקבות השבתת עולם התרבות, גם זמרות כמו אביבה אבידן, רוחמה רז וורדינה כהן פתחו את מטבחן הביתי והחלו למכור מאפים מעשי ידיהן. כהן, הראשונה מבין האמנים שהחליטו להרים את הכפפה הזו, החלה למכור ג’חנון רגיל, ג’חנון כוסמין ולחם כוסמין במחירים מוזלים. “כאחת שבאה ממשפחה שבה האוכל היה חלק בלתי נפרד מההווי שלנו, תמיד הייתי המפונקת של המשפחה ולא בישלתי”, היא מספרת. “גם אחרי שהתחתנתי, תמיד אבא ואמא שלי היו מביאים אלינו אוכל או אחיי, יזהר וחופני, שהם בשלנים נהדרים, היו מגיעים עם סירים. אבל מכורח הנסיבות, כאם לארבעה, התחלתי לבשל ובעיקר דגלתי באוכל בריא”.

כשהגיע הסגר הראשון מצאה את עצמה כהן ללא הופעות. “אני תמיד יצירתית ולא יכולה לשבת בחוסר מעש, אז התחלתי לפרסם את לחם הכוסמין שלי למכירה ב־25 שקלים ליחידה”, היא מספרת. “ראיתי שזה תפס יפה והתחלתי להכין ולמכור גם ג’חנון רגיל במחיר 50 שקלים לעשר יחידות, וג’חנון כוסמין במחיר של 80 שקלים. אני גם מוסיפה מרכיבים שאנשים מבקשים. מבחינת העלויות בשוק, אני זולה מאוד ואני אוהבת את העשייה וההכנה לאנשים שמפרגנים על האוכל. זה משהו שבהחלט אני אשמח להמשיך בו גם אחרי שאחזור להופיע בתדירות הרגילה”.

הזמר אדם להב, שמופיע בתדירות גבוהה בתחום המופעים הפרטיים, מצא את עצמו בחודש מרץ האחרון עם למעלה מ־30 הופעות מבוטלות. “ישבתי בבית והתחלתי להתעסק המון בבישול ובאפייה”, הוא מספר. “הורדתי מתכון מהאינטרנט והתחלתי לבשל. בישול הוא יצירה, וזה מתקשר לאמנות המוזיקה לדעתי, כי לספק את המאזין דומה ללספק את הסועד. יום אחד הכנתי פיצה דרך מתכון אינטרנטי, קיבלתי פרגונים מחברים, התחלתי ללמוד את תהליכי העבודה של פיצריות מאיטליה, תרגמתי דרך גוגל טרנסלייט כל מיני מאמרים באיטלקית בנושא וניסיתי להבין לעומק את רזי הפיצה. הכנתי בכל יום שתי פיצות עד שהגעתי לתוצר ממש מגניב”.

כשהסתיים הסגר הראשון, קיבל להב הצעה קוסמת מגיסו. “הוא הבעלים של פאב נתנייתי בשם ‘הנזל וגרטל’, והוא הציע לי להכניס פיצה איכותית מעשה ידיי לפאב. הקמנו נישה של פיצה בתוך הפאב, מעין פיצרייה קטנה, הבאנו טאבון גדול והתחלנו למכור פיצה. למדתי המון תוך כדי, עד אמצע יולי כבר עשינו פיצות נפוליטנה לפרצוף. בסגר השני לא האמנו כמה אנחנו צריכים להמציא את עצמנו מחדש. זה היה מתסכל, אבל לא ויתרנו וניסינו לראות איך אנחנו מגלגלים את המוצר הזה. ממש לקראת הידוק הסגר השני קפצתי אל גיסי בשביל לאכול והבאתי כדורי בצק כדי שנכין פיצה. אז הבנתי שאם ערכת הפיצה שהבאתי עובדת, למה שלא נביא את זה ללקוחות?”.

מה כוללת הערכה?
“כדורי בצק נפוליטנה בעבודת יד שאני מכין, רוטב מעגבניות איטלקיות, תבלינים, גבינת מוצרלה ועוד רכיבים שהם בעצם ארוחה שלמה קומפלט. יש הוראות מה לעשות מבחינת שימור חומרי הגלם, ווידיאו מקצועי שהכנו ובו אנחנו מראים איך להכין פיצה. זה תפס כאש בשדה קוצים”.

הערכה של להב נקראת Pizza Kit. “זה לא רק טעים, אלא גם נוח ונגיש לאנשים”, הוא אומר. “זה מוציא אותם קצת מהשגרה ונותן להם גם עיסוק עם הילדים בהכנה”.

כלים שיווקיים

גם “הג’חנון של נחמה” נולד מתוך הקורונה על ידי נחמה פרץ, שעד לפני הקורונה עבדה כמטפלת באזור הצפון, ובנה, נבו, המתגורר בתל אביב. “אמא שלי היא תימנייה ומבשלת כמו בספרים”, מספר נבו. “הג’חנון שלה פשוט מטורף וטעים, אז בת הזוג שלי ואני אמרנו לה שהגיע הזמן לפתוח לה עסק משלה ולהביא את הג’חנון שלה גם לתל אביב. כיוון שאמי חסידה גדולה של אוכל בריא, היא מכינה ג’חנון שעשוי מקמח כוסמין, שהוא מאוד קליל ודל בקלוריות. התחלנו למכור ערכות שכוללות את הג’חנון ועוד רכיבים רלוונטיים, עם הוראות להכנת ג’חנון תימני אסלי. אמא מכינה את הערכה, ואני אחראי בעיקר על השיווק והמכירה. אני במקצועי מטפל נשימתי, אבל במסגרת לימודי פסיכולוגיה ומנהל עסקים רכשתי גם כלים שיווקיים. זה ממש משמח אותי לאפשר לאמא לנהל עסק משל עצמה, דבר שהיא לא חלמה עליו. הכל בזכות הקורונה”.