"יקב ננה נולד כחלום של כורם חלוץ שראה את המדבר הופך לטרואר ייחודי". כך נכתב באתר היקב וזה מה שחשוב. הוא נולד במצפה רמון כחזון של ערן רז, אליו הצטרף בהמשך כשותף ניב בן יהודה. לאחר תלאות רבות, ביורוקרטיה מדכאת והתמודדות עם הרעיון הלא פשוט של נטיעת כרמים בנגב, הושגה המטרה, והחזון הפך לא רק למציאות, אלא גם למופת של 'כורמות מדברית', עם 120 דונם של כרמי יין בנגב. בלב העשייה של היקב, ניצבות שלוש נשים: דנה בני, הייננית, לי בן יהודה, מנהלת השיווק, היצוא והמכירות ושחר רז, מנהלת מרכז המבקרים. בעוד מספר ימים יחול יום האישה הבינלאומי, וזה הסיפור שבחרתי לכבודו.
השלושה טובים מן השניים
נטיעות הכרמים של 'ננה' החלו בשנת 2007 בחלקו העליון של נחל צין, בגובה 800 מטר מעל פני הים, שלוש שנים אחרי ששחר וערן רז, הידוע בכינויו 'ננה', הלכו אחרי אהבתם למדבר להגשים חלום. בתחילת שנת 2014 הגיע לביקור בכרם ניב בן יהודה, הבעלים של יקב '3 Corners' שפועל בקוסטה ריקה, קליפורניה וישראל, כדי למצוא ענבי יין איכותיים המייצגים את הטרואר המדברי, ומהחיבור בינו לבין ערן נולד אחד היקבים הייחודיים ביותר על מפת היין הישראלי.
יינות היקב הראשונים הושקו בתחילת שנת 2018, בחתימת היועץ הקליפורני, קרי דמסקי, המתמחה בעשיית יין בתנאי קיצון. דמסקי, בעל ניסיון של יותר משלושים שנה בתחום היין, פועל בכמה מדינות בעלות סוגי טרואר שונים ומגוונים, ביניהן: קליפורניה, קוסטה ריקה, ישראל והודו.
בשנת 2016 הצטרפה ליקב הייננית דנה בני ומלאכת ייצור היין עברה אליה, כשדמסקי ברקע. דנה ינקה את האהבה ליין מילדותה, בבית הוריה האיטלקים חובבי היין. היא למדה ייננות וכורמות באוניברסיטת פירנצה באיטליה, ותוך כדי כך השתתפה בבצירים ביקבים המקומיים רקנאטי ואמפורה, בסנט אמיליון שבבורדו ובדרום אפריקה. "מאוד התחברתי ליין מהכיוון המשלב מדע, אומנות ויצירתיות. אני לא מכירה הרבה תחומים שמשלבים יחדיו כל כך יפה את התחומים האלה". היא אומרת. היקב הוא מגרש המשחקים של דנה, שתמיד העדיפה את העבודה בטבע, בחוץ, לא במשרד, ואת השילוב בין אומנות למדע. "בעיני זה היופי בעולם היין" היא מוסיפה. "אני מקבלת פה הרבה תמיכה וגב. כיף לי לעבוד מול האנשים ביקב שכבר הפכו ממש למשפחה. כל ה'דבר' הזה מצליח לעבוד רק בזכות העובדה הזו".
לי, בתו של ניב בן יהודה, שהצטרפה ליקב בשנת 2017 היא הפנים של היקב. היא מנהלת את השיווק, המכירות והיצוא, ואחראית למיתוג ולשפה התקשורתית. את לי אפשר לפגוש במסעדות כשהן פתוחות, בחנויות ובתערוכות היין השונות. היא גדלה בבית שמדבר יין, עם אבא המתמחה בתעשיית הטעם והריח, שהכניס את כל המשפחה לעולם היין. לפני שהגיעה ליקב, הספיקה לי לעבוד במספר ברים ומסעדות, התמחתה בתחום היין והאלכוהול, סיימה את רמה 3 בקורס היין שלWset וכיום היא מסיימת תואר שני במנהל עסקים ושיווק. "אני מאוד אוהבת יין, תמיד אהבתי יין, ותמיד היה לי חשוב להתמקצע בכל מה שאני עושה ובוודאי בעולם היין" היא אומרת. ואכן, בכל תחום ביקב יש לה נגיעה, גם בכל מה שקשור לייצור, רכש, הובלה ולוגיסטיקה.
בלב המגדר
איך את רואה את השפעת הכוח הנשי ביקב? שאלתי את לי. "אני חושבת שזה יתרון. יש איזו שהיא דקדקנות נשית שאפשר להרגיש אותה גם ביקב וגם במוצר שיוצא החוצה. נשים רואות פרטים רבים. אין פה דבר אחד שלא חשבו עליו. זה בא לידי ביטוי קודם בייננות, כי דנה היא סופר דקדקנית. העבר שלה היה יותר מדעי, היא יודעת על כל פרט שקשור לכל יין. וזה בא לידי ביטוי גם בשיווק, גם בסחר וגם באירוח. לא תשמעי ביטוי כמו 'יהיה בסדר' ביקב. אני חושבת שנשים רואות הרבה יותר ממה שגברים רואים. את מדברת גם על אינטואיציה נשית? שאלתי. "לא הייתי קוראת לזה כך, רוב הדברים לא נעשים בדרך האינטואיציה, הכל נעשה בסופר מקצועיות והתמקצעות".
את מרגישה שזה משנה שאת אשה וצעירה בתחום? "אני מרגישה שאני צריכה להוכיח יותר מאשר גברים בתחום היין, אבל אין פה הפגנות פמיניסטיות, אני מאמינה בעבודה קשה ובמקצוענות. אחרי שמכירים אותי אני כבר לא רואה שמתייחסים אלי כמו אל בחורה בת 28, אז מבחינתי אני את שלי עשיתי. והמשפט הזה נכון לגבי כל אחת מאתנו. אני מאוד שמחה על כך שאנחנו שלוש נשים שעובדות יחד. אנחנו מצליחות בזכות המקצוענות שכל אחת מאתנו מביאה, ומה שמייחד אותנו זה ההתייחסות לפרטים".
איך דנה רואה את הנושא הנשי? "לכל אחת יש את הפינה שלה ביקב וכל אחת מתמקצעת היטב בפינה שלה. לצד זה ישנה עבודה משותפת ואנחנו מפרות אחת את השנייה. זה שאני אשה לא מפריע לי בשום צורה וזה לא גם לא מעסיק אותי. כולנו משכילות, עבדנו מאוד קשה להגיע לאיפה שאנחנו".
עשייה בימי קורונה
שנת הקורונה לא משפיעה על דנה ישירות בעבודה. אפילו התפנה לה קצת זמן שמאפשר לה להירשם וללמוד לקורס הדיפלומה המקצועי של Wset. "אבל אין ספק שבתקופת הקורונה היו פה שינויים נאים והלוואי וימשיך ככה". לי בן יהודה מסבירה: "שנת הקורונה הייתה שנה בה עשינו סוג של שינוי. מהעיסוק המרכזי עם מסעדות עברנו לעבוד עם חנויות ומעדניות. התחלנו לפתח יותר את עניין התיירות. פתחנו סוג של מועדון חברים והתחלנו לייצר הרבה תוכן, שרואים אותו ברשתות החברתיות וב-יומן ננה באתר שלנו. וכמובן אנחנו עושים משלוחים גם ללקוחות פרטיים. גם הייצוא ממשיך, אנחנו מייצאים לשלושה יעדים, טאייואן, בלגיה ונורבגיה ובקרוב גם לארה"ב. עד עכשיו אף אחד לא שאל אם אנחנו כשרים, שזה יפה. בארה"ב זה יהיה קצת שונה, אך היקב כשר משנת 2018".
לבן או אדום?
"יינות לבנים תמיד יוצאים טוב במדבר, את זה כולם יודעים" אומרת דנה."אבל חשוב לנו ללמוד איך לעבוד גם עם יינות אדומים. אני מרגישה שיש איתם עליית מדרגה. אני מרגישה שהצלחנו לפצח את הנוסחה של ייצור יין אדום טוב במדבר וזה מאוד משמח אותי וחשוב לי. בקרוב אנחנו מבקבקים את בציר 2019 והיינות הופכים אט אט להיות זניים", כמו קסיופיאה שברובו מכיל סירה ותטיס שמכיל קברנה סוביניון. "כמו כן בקבקנו מעט פטיט סירה ויש גם יין מתוק שעדיין בחבית. נורא כיף לשחק כל הזמן עם הדברים האלה".
בימים אלה נוטעים בכרמי היקב זנים חדשים ובנוסף מגדילים את כמויות הזנים שהוכיחו את עצמם במדבר: פטי ורדו, פטיט סירה וגרנאש. "אנחנו מאוד מסתמכים על החלקה הניסיונית בכרם רמון שכל שנה בודקת איזה זנים מתאימים לאזור. אמנם אין פה הרבה גשם, פרט למעט שיטפונות שנותנים אוויר קל לנשימה לכרמים. אך מכיוון שאנחנו מאוד תלויים בהשקיה יש לנו שליטה בכמות המים שהגפנים מקבלים. יתרון וחסרון" אומרת דנה.
לי מוסיפה "היקב מאפשר לדנה מקום לייצר משהו מעניין משלה. ב-2019 היא עשתה יין מדהים מ-100% פטיט סירה וגם שאנין בלאן שישב קצת על הקליפות ואז בחביות. אנחנו מתחילים בנטיעות חדשות של עוד זנים, קברנה סוביניון, סירה, פטיט סירה, גרנאש, שרודנה, שאנין בלאן, ויונייה. ובעתיד גם קברנה פרנק, מלבק, סוביניון בלאן ועוד גרנאש, קולומבר וסמיון. כרגע מייצרים 60 אלף בקבוקים ביקב, בשנתיים שלוש הבאות רוצים להגיע ל-100 אלף. אני מחכה שהמסעדות והחנויות יחזרו. כי אני רואה את היקב כמאוד קולינרי, יינות שמתאימים למסעדות".
צלע נשית שלישית
את מרכז המבקרים ואת נושא התיירות מנהלת שחר רז, אשתו של ערן ושותפתו הראשונה לחזון. לנגד עיניה עומד החיבור בין העשייה הייננית לאופיו המיוחד של המדבר. אותו היא מייצרת על ידי מפגש אותנטי עם חוויה ייחודית בכרם, החבוי בין שתי גבעות, כנחשול ירוק באמצע המדבר. בימים אלה מוקם מבנה חדש ומודרני במצפה רמון, יקב שיגדיל את יכולת הייצור, יכיל את הציוד החדיש ויהווה את יקב האסטייט המדברי הראשון. לכבוד העשייה הייחודית הזו, טעמתי שניים מהיינות הבולטים של יקב ננה.
ננה קסיופאיה 2018: היין מורכב מ-70% סירה,20% קברנה סוביניון,5% פטיט סירה ו-5% פטי ורדו. יין עם צבע סגול עמוק ואופי ירקרק של עלי אקליפטוס ועשבוניות, פרי אדום, שוקולד מריר ותיבול פלפלי. בהמשך מתפתחים גם ניחוחות אדמתיים. בפה יין עשיר, אלגנטי וקטיפתי עם חמיצות נעימה ומאזנת. המחיר: 130 שקלים.
