מדינת ישראל היא מדינה קרניבורית. אוהבת בשר. גם השנה המשכנו לאכול אותו כאחוזי אמוק, ולפי נתוני משרד החקלאות חלה עלייה של 7% בצריכתו בשנת 2020.
נראה שחרף הדיבורים על בחינה מחדש של אורחות חיינו בעקבות מגיפת הקורונה, הישראלים והעולם בכללותו ממשיכים להתעלם באופן גורף (עד כמה שאפשר) ממשבר האקלים הממשמש ובא, בו לתעשיית הבשר יש תפקיד מרכזי.
למרות נאומים מלאי פאתוס של מנהיגים ברחבי העולם, כמו גרתה טונברג, ג'ו ביידן ואפילו טל גלבוע (שהייתה "היועצת של רה"מ לענייני בעלי חיים"), המזון מן החי עודנו מצרך מרכזי, וכפי שראינו, הוא כאן כדי להישאר.
פה נכנסת לתמונה חברת רידיפיין מיט הישראלית עם השאיפה הגדולה שלה - להשתלט על שוק הבשר, בלי להרוג ולו חיה אחת בשביל זה. האם ייתכן שאחד מפתרונות משבר האקלים טמון דווקא אצל חברת פודטק מנס ציונה?
רידיפיין מיט, שנוסדה ב-2018 ע"י אשחר בן שטרית ואדם להב, שואפת להפוך "לחברת הבשר הגדולה בעולם", כלשונה. החברה תשמח שתמשיכו לאכול את הבשר הנלעס בתשוקה ובעל השומן הניגר, אך כזה המיוצר באמצעות טכנולוגיית הדפסה תלת מימדית של "בשר מהצומח, מחלבונים טבעיים טבעוניים וכשרים פרווה".
כך, עובדי החברה מנסים להעמיד מאכל שיתחרה על החיך האנושי ודומה במהותו לאוכל המוכר ואהוב, אך גם כזה שישנה את העולם. "המתחרים שלנו אינן חברות שמייצרות תחליפי בשר אלא חברות הבשר המסורתיות והוותיקות", הסביר המנכ"ל בן שטרית.
השבוע, הזמינה אותי החברה לטעום את "סדרת מוצרי הפרימיום" שלה, אותם פיתחה "תוך שיתוף פעולה עם מומחי בשר מובילים מהארץ והעולם", וכללו קבב טלה, המברוגר, נקניקיות, סיגרים, בשר טחון ואף סטייק.
טעם קבב הטלה היה זהה לזה הנמכר בסופרמרקט ולטעמי מדובר במוצר הטוב ביותר שלה, הבשר הטחון השתלב נהדר עם המרכיבים שנוספו לו, ולמרות הטעם המעט מאכזב של הקציצה שלהם, הם בהחלט בכיוון הנכון.
ייתכן שידיעתי כי מקור הבשר מן הצומח הטתה אותי, אך כדי לממש את שאיפותיה להפוך לדומיננטית בעוד כחמש שנים מהיום, ולנצח בקרב על ליבן של בלוטות הטעם העולמיות, על החברה להמשיך ולשפר את טעם הבשר שלה.
עוד מרכיב שיקבע לאן פניה של החברה מועדות הוא מחיר מוצריה. נכון להיום, הבשר שלה משווק במגוון מסעדות בארץ, בהן האדסון לילינבלום, ובהמשך יגיע לקצביות והמעדניות השונות. הצרכן הפשוט יוכל לרכוש את הבשר בסופרמרקטים ככל הנראה במהלך שנת 2022, ואף יותר מכך - חזון החברה הוא למכור את אותן מדפסות בשר ככלי שבאמצעותו נוכל לייצר בשר בבית. מישהו אמר לחם מחמצת?
לדבריה, המחיר ייקבע ע"י מפיץ הבשר שלה בארץ, בסטמייסטר, והקמעונאים. ייצור הבשר היעיל של רידיפיין יוכל לחסוך את הכסף אותו אנו משלמים על מוצרי בשר טריים, דוגמת משלוחים חיים, שגם יבזבז פחות גזי חממה.
עם זאת, נשאלת השאלה - האם המוצר לא יהפוך נישתי ו"טרנדי" בקרב בעלי יכולת שיוכלו לצרוך אותו? כוחות השוק לא יהפכו את המוצר לאקסקלוסיבי ויקר רק מתוקף הפרוגרסיביות שלו?
הביטו על שוק הלחם, בו עלות הייצור של לחם לבן נמוכה מזו של מקבילו המלא, הנחשב בריא יותר. אולם, סוג הצרכן של זה האחרון מאפשר למכור אותו במחיר גבוה פי שתיים פחות או יותר מזה הלבן.
לבסוף, חשוב לי להדגיש - כאחד שחובב את המטבח הטבעוני ומכיר בסגולותיו, הפיתרון הפשוט ביותר לאכילה ידידותית לסביבה נמצא מתחת לאף שלנו - הקטניות.
על כל סוגיהן, הקטניות מהוות מוצר טעים, מזין, בריא ובעיקרו זול. לא סתם אנו צורכים אותן כבר למעלה מעשרת אלפים שנה (במיוחד באזורינו) והאו"ם הגדיר אותן כמזון מומלץ לצריכה יום-יומית גם למי שתזונתו איננה טבעונית.
אך בתוך עמי אני יושב, וערב קריוקי בו יגישו תורמוס יחד עם ממרח עדשים שחורות הוא לא הבילוי הכי מזמין בעולם. רעש תסיסת הבשר והריח החרוך קלות ינצחו כמעט תמיד, ועל כן שאפתנות רידיפיין ראויה לשבח.
לעניות דעתי, כדי שתזונתנו תהפוך טבעונית, דרושים צעדים ממשלתיים וכלל עולמיים, כמו לדוגמה מס על צריכת בשר, משלוחים חיים או הטלת סנקציות מסוימות על גידול. עד אז - רידיפיין תנסה לעשות את זה באמצעות היד הנעלמה, וזה בהחלט לא דבר של מה בכך. המון בהצלחה.