טו מייק א לונג סטורי שורט: במסעדת "ל'אפוק" בתל אביב, מרשת המסעדות רובישון בעלת 31 כוכבי המישלן ברחבי העולם, מגישים מנה ראשונה במחיר של 320 שקלים. המנה מדמה קן לציפור בדמות עלי סיגר, שבתוכם חבויה ביצה עלומה ועליה קוויאר.
בטוקבקים לא נשארו אדישים: "מוכנה לשלם רק אם יש בתוך זה יהלום", "במחיר הזה אני אוכל גם את הצלחת" ו"בלבולי ביצים" הם רק חלק מהתגובות.
נתחיל בעובדות: תמחור המנה, ביחס לעלות חומרי הגלם, הוא אכן גבוה במאות, אם לא באלפי, אחוזים. ועם זאת, האמת צריכה להיאמר: ראשית, הביצה העלומה של ז'ואל רובישון ז"ל היא מותג, מנת דגל, סמל למורשתו של השף האגדי. כמו שאתם מוכנים לשלם 800 שקלים על נייק ואדידס, אף שיש נעליים איכותיות לא פחות ברבע מהמחיר, כך גם תשלמו עבור ביצה עלומה.
תעלו סטורי, וכולם יבינו שאתם מכוונים גבוה; שנית, מלבד הביצה, יתר המנות מתומחרות באופן יחסי בגובה העיניים. מסעדת היוקרה הצרפתית, שמן הסתם תזכה בכוכב מישלן ברגע שיגיע ארצה, מציעה מנות עיקריות במחירים של 140־150 שקלים – לא נעים אבל לא נורא, בטח לא ביחס למחירים במסעדות צנועות בהרבה; שלישית, אם זה מנחם מישהו, הביצה העלומה עולה אף יותר במסעדות של הרשת בחו"ל. ורביעית, זו מנה טעימה. לא בטוח ששווה 320 שקלים, ועדיין, אל תלכלכו בטרם תטעמו.
מנת דגל נוספת הנמכרת במסעדות המישלן הצרפתיות היא ההמבורגר האמריקאי: כאן מוגשות שלוש מיני־קציצות בשלוש מיני־לחמניות עם טאץ' צרפתי, שעליהן נתח נדיב של כבד אווז, מה שאולי מסביר את תמחור המנה (160 שקלים). השוס במנה הוא דווקא הצ'יפס הנלווה - כאן מטגנים אותו פעמיים, ויש בו פריכות וקראנצ'יות שאין בטוגנים אחרים שאכלתם.
"ל'אפוק" (מצרפתית: העידן, התקופה) ממוקמת בתוך מלון הבוטיק היפהפה "אלקונין", שבהחלט עושה חשק לבלות בו את חופשתכם הבאה. בינתיים, המסעדה תופסת את קומת הקרקע שלו, ואילו ביתר הקומות ניתן למצוא את המאפייה והקונדיטוריה, שם מכינים את כל המנות.
טעמנו גם מנה עיקרית: שקדי עגל, הנחשבים למעדן, ומחירם בדרך כלל יקר יחסית לנתחי בשר אחרים. כאן הם מוגשים בתוך צלחת רחבה המלאה בקרם אפונה מאודה ירוק המשולב בנענע ובריבת לימונים חריפה - מנה אנינת טעם שיצר השף יוג׳ין קובאל, המתכתבת באופן טבעי עם מנות הדגל שהגיעו מפריז (160 שקלים).
המקצוענות פה היא ערך, יעיד על כך הסומלייה ששירת אותנו במקצוענות, ועל ידו הימנית קעקוע של חולץ פקקי שעם. הראו לי עוד סומלייה שאוהב את המקצוע עד כדי כך. גם צוות המלצרים עושה עבודה מסורה וקשובה, מחליף מזלגות לכל אורך הארוחה, שומר על דיסטנס כדי לתת את הפרטיות וממליץ בחום על מנות ספציפיות שאותן אהב יותר.
“ל'אפוק" היא לא מסעדה להמונים. היא לא שווארמייה ולא מסעדה שכונתית, והציפיות צריכות להיות בהתאם. אפשר גם לומר שלא בטוח שמכאן תצאו שבעים. אבל מובטחת לכם חוויה שתחשוף בפניכם את חיי המותרות של הפריזאים ואת האוכל העדין שהם מנשנשים. וכל זה, מבלי לשלם בעבור כרטיס טיסה.
"ל׳אפוק" (L’Epoque), לילינבלום 6, תל אביב, 03־5484000 (לא כשר)