האווירה ברחובות מוזרה, מצד אחד דברים חוזרים לשגרה עד כמה שאפשר, ומצד שני אנשים עדיין מתנדבים בטירוף בכל מיני חמ"לים, חקלאים, או במטה החטופים, התמונות הקשות מלוות אותנו ביום ובלילות וגם כשאני יושבת לעבוד בבית קפה לכמה שעות של אוויר מהחדשות אני מרגישה לא בסדר שיש לי את היכולת להנות כשאחרים סובלים. ואני לא היחידה.
"מתכונת מלחמה": השף המוכר בצעד חריג על רקע הלחימה
"אם צריך נפסיד כספים בשביל שננצח": המסעדן מאשדוד במסר ברור לממשלה ולצבא
לכן כשהקבוצה של פאט קאו וטריגר הודיעו על פתיחה של ג'אנגו תל אביב, מסעדת בשר מושקעת , היה משהו שהרגיש לי מוזר ואיתו, אני מודה, הגעתי לשבת לדבר איתם, אבל אני גם מודה שיצאתי משם עם תחושה מדהימה של התרוממות רוח וההבנה שאנחנו זקוקים לכל אנרגיה חיובית שאפשר כי זו הדרך להיות חזקים באמת.
למה דווקא עכשיו לפתוח מקום חדש? אתם לא חוששים שזה לא בסדר או שלא יגיעו ?
"כשהכל התחיל וקמנו אל אותה שבת שחורה, התגייסנו כולנו מיד ופתחנו בכל אחת מהמסעדות שלנו חמ"ל שהתחיל לבשל לכל מי שהיה צריך" מסביר שגיא שיושב איתי יחד עם השותף שלו איתי, "שתבינו שמדובר בחמש מקומות שנסגרו ביום אחד וב- 250 עובדים שאין להם עבודה ביום אחד אנחנו קבוצה חזקה שיודעת לנייד את ההכנסות וההוצאות בצורה הכי מחושבת ויש לנו גיבוי למקרי חירום ,אבל עדיין, זה היה מטורף ומפחיד.
אנחנו לא מתנצלים שפתחנו, ממש לא. עבדנו על הג'אנגו חודשים רבים, היעד היה לפתוח אותו ברעש וצלצולים בעשירי לאוקטובר ושלושת הימים הראשונים כבר היו מוזמנים מראש, תביני את הטירוף, וכשהמלחמה התחילה בכלל לא חשבנו על הפתיחה, היינו עסוקים בלהתנדב, בלדאוג לעובדים שלנו שהיו המומים וחסרי אונים, אבל באיזשהו שלב הבנו שאנחנו חייבים להניע שוב את הגלגלים, זה לא הולך להסתיים בקרוב.
אנשים תלויים בנו כלכלית ואת יודעת מה גם נפשית, יש לנו פה ברמן ש-50 מחבריו היו ונהרגו במסיבה הנוראית הזו, 50. הבנאדם שבור ולשבת בבית רק דרדר אותו יותר, אז פשוט הכרחנו אותו לעבוד, גם כשהמקומות סגורים הבאנו אותו לעבוד איתנו לבנות את התפריט להפעיל את עצמו, וכשהתחלנו להפעיל את המקום החדש וראינו את החיוך על הפנים שלו לראשונה, הבנו שזה היה הדבר הנכון ביותר לעשות.
אי אפשר לקום בבוקר רק לשלילי ולהישאב לחוסר מעש ולחוסר אונים, אנחנו חייבים להתקדם, לדחוף קדימה, ולשרוד כלכלית כי כל ההון שלנו מושקע במדינת ישראל, לא פתחנו מקומות בחו"ל אלא במדינה הזו, אם לא נפעיל את העסקים שלנו, לא יהיה לנו איך לשלם לעובדים שלנו, לא יהיה לנו איך לשרוד והכל יקרוס. לא לפעיל את המשק, לא לחזור לשיגרה זו לא בכלל אופציה ואת יודעת מה הג'אנגו הוא בעיננו המקום הכי נכון לתקופה הזו, בנינו פה מקום שבא לתת מקום של שפיות כלכלית וחווית בילוי".
מקום של בשר ושפיות כלכלית
עוד הוסיף: "לא פתחנו עוד מסעדה, פתחנו סוג של דיינר בשר כיפי וקליל, שבעולם שעוד התעסקנו ביוקר המחיה ולא רק במוות, רצינו להביא לאנשים חווית אכילה ובילוי במחיר לכל אדם. מקום בו תוכלו לקבל ארוחה משתלמת ממש של המבורגר או סטייק עם תוספת ושתייה במחיר העיקרית ועם אופציה להוסיף דרינק במחיר ממש שווה של 21 שקלים, מתי לאחרונה שתית כוס יין במחיר הזה? עשינו גם דיל ערב-לילה של המבורגר עם תוספת ודרינק (יין, בירה או קוקטייל) ב-98-105 שקלים".
המטרה הייתה לייצר תפריט כיפי וטעים שאנשים לא מתחשבנים עליו, שאנשים מזמינים ממנו ומתענגים עליו בלי לחשוש מסוף החשבון . והצלחנו. לדעתנו לפחות".
גם אני חושבת שהם הצליחו, קודם כל כי הכל ממש ממש טעים במקום , התפריט לא גדול אבל מדויק, הרוב בשר, לטבעונים יש פה המבורגר טבעוני וסלטים וכל מנה מתומחרת הרבה יותר זול ממה שתראו בהרבה מסעדות אחרות.
שניה לפני שנספר על האוכל, מילה על אלכוהול, אני בטוחה שאני לא היחידה שאכלה ושתתה קצת יותר בתקופה הזו , אבל עדיין אני חייבת לפרגן לדרינקים במקום, יש פה קוקטיילים ממש מושקעים במחיר של 39 שקלים שזה נהדר , יש פה בירות שנעות על ה- 29 שקלים ומלא בקבוקי יין במחיר שלא עובר את ה- 150 שקלים. אז כבר אפשר להוריד את מפלס הלחץ בקלות יותר.
יש פה כנפיים (42 שקלים) בציפוי מושלם, לא שמנוני ומלא טעמים עם סיומת של תערובת תבלינים מעקצצת מופלאה, וכדורי פילה עוף קריספיים (43 שקלים) , שמנמנים וטעימים שגורמים לכל מבוגר להרגיש קצת כמו ילד לכמה שניות, שני ביסים של טרטר על לחם בריוש ( 38 שקלים) מגלים טעמים אסייאתים מפתיעים וערימה של לבבות חסה ברוטב סלט קיסר יפני ( 49 שקלים) מגלה שאפשר לעשות סלט קיסר גם אחרת.
אבל כיאה לאנשי בשר, בג'אנגו גולת הכותרת היא המנות העיקריות וחוץ מההמבורגר המפורסם שלהם שמגיע נטו כבשר ללא שום ירק או מחמץ, גג פיסת גאודה הולנדית לחמנייה רכה רכה (69 שקלים עם צ'יפס) אתם חייבים לעצמכם לנסות את השניצל שייטל הנהדר (69 שקלים עם צ'יפס), כל כך התרגלנו לשניצל עוף ששכחתי את טעמו של המקור, השניצל מגיע כבר פרוס, בציפוי קראנצ'י ולא שומני אלא כזה שמפרגן לנתח ולא משתלט עליו והכי כיפי לנשנש אותו ביד.
לעומת ההמבורגר שמגיע חף מתוספות , הקריספי צ'יקן (69 שקלים עם צ'יפס) מגיע שמנמן ועסיסי ממש עם תועפות של סלט כרוב במיונז יפני ומתגלה כמנה מטורפת, משביעה וטעימה במיוחד. בהמשך לבשרניות יש גם נתחים משתנים מהקצביה ושיפוד של וואסיו עם חמאת קצבים.
לקינוח פשוט זללנו כל אחד פחזניה אחת, אחת שתעיף לכם את החך, פחזניה שמנמנה מלאה בקרם פטיסייר ונילי מבצק דקיק ונמס. אחת בלבד שסגרה לנו את הפינה ושלחה אותי הביתה הרבה יותר אופטימית.
זו הייתה הפעם הראשונה שהרשיתי לעצמי לצאת, לשים אודם, להתלבש יפה ולצאת כביכול "לבלות" ואתם יודעים מה , זה כן עשה לי יותר טוב, המחשבות עדיין לא ורודות אבל יש רצון לאופטימיות.
לכו, תהנו. כי זו הדרך שלנו להיות חזקים - לא לוותר על הנורמליות.
הלל הזקן 12, תל אביב, 03-6317773, ראשון-שבת, 12:00-23:00