מאחורי מסעדת "רג'ינה", הפועלת במתחם התחנה בתל אביב כבר 14 שנה, מסתתר איש חב"ד שחלם כל חייו "לפתוח מסעדה שתחבר יחד חילונים ודתיים". זהו כנראה איש חב"ד היחיד שבבעלותו מסעדה - לבטח בתל אביב.
"כשרכשתי את מסעדת 'רג'ינה' היא כבר הייתה בכשרות רבנות, ואני כאדם חרדי ורב לשעבר בתפוצות שגדל על ערכי חינוך חב"ד, רציתי להמשיך את המסורת, להפוך אותה לכשרות חב"ד, ובכך להנחיל את ערכי התנועה שדוגלת בעובדה ש'אין יהודי חילוני'. כל יהודי קדוש באשר הוא, גם אם הוא לא מקיים תרי"ג מצוות. זהו בדיוק המוטו שמנחה אותי מאז ומתמיד בחיי", מספר אברהם ארבוב.
כשרואים את ארבוב (35) מסתובב במסעדה, מוזג כוסות יין שאבלי צרפתי לכוסות, מוציא נתח אנטרקוט או מקבל סועדים חרדים לצד חילונים, קצת קשה לעכל או להבין שהוא הבעלים שלה ולא משגיח הכשרות שלה.
"זרם חב"ד מאוד פרגמטי. הוא לא נוהג להתבדל ולהיות סגור כמו קהילות וזרמים אחרים בדת היהודית, אלא ההפך, הוא רוצה לפרוץ קדימה, החוצה. צריך להבין שכשרות מהודרת, לרבות חב"ד, היא מאוד מחמירה והמון פרודוקטים שאני רוצה להכניס חסרים בגלל הכשרות, אך עם כל זאת אני רוצה שיבואו אנשים לא רק בגלל הכשרות אלא גם בגלל האיכות, הטעם והשירות", הוא מספר.
ארבוב הוא יליד תל אביב אשר התחנך וגדל בעיר שרחוקה שנות אור ממקום מגוריהן של קהילות חרדיות בארץ. לפני שהגיע למסעדה, ב־2017, ארבוב דווקא היה עמוק בשליחות ובהפצת תורתו של הרבי מליובאוויטש בתפוצות. ב־2009 למד תורה בחצר הישיבה של הרב בארצות הברית, ולאחר מכן יצא לשליחות בארגנטינה.
ב־2013 יצא לשליחות חינוכית בברזיל יחד עם רעייתו, ושם שימש כרב של ישיבה. בשנת 2017 חזר לארץ עם מטרה אחת שקיננה בו כבר הרבה זמן: לפתוח מסעדה שתחבר יחד חילונים ודתיים, ולפתוח צוהר חדש לקהל החרדי.
מסעדת "רג'ינה", הממוקמת במתחם התחנה השומם למדי בדרומה של העיר, ממוקמת בתוך בניין שעבר שימור ושחזור. התפריט מתבסס על פיוז'ן ישראלי ומנות גריל, לצד מנות מעדות ישראל המשקפות את רוח התקופה של המבנה והמתחם. וכך דרים להם בשולחן אחד מנת דג בנוסח מרוקאי לצד פטה כבד עוף וריבת בצל בסגנון פולני.
ארבוב אירח שגרירים, ראשי ממשלה והמון תיירים. הוא לא מנסה להסתיר את האווירה החילונית או המוזיקה המערבית שמושמעת, אלא להפך, לחבר בינן ובין הקהל החרדי שפוקד את המסעדה. הוא מעסיק כ־30 עובדים מכל המגזרים: דתיים, חילונים, ערבים ומהקהילה הגאה, כי זה הרעיון שהביא למסעדה. לחבר בין כל קצוות הקשת.
כש"רג'ינה" הוקמה, היו חלומות גדולים לגבי מתחם התחנה ונפתחו שם מקומות קולינריה רבים. כמעט כולם נסגרו והמקום כבר לא שוקק חיים – ובכל זאת, "רג'ינה" עובדת וקיימת, כבר 14 שנים. איך אתה מסביר זאת?
"בחמש השנים האחרונות, 'רג'ינה', כמו מסעדות רבות, חוותה קורונה, סגרים, והיום מלחמה. מאז ועד היום, החלטתי שאני משדר יציבות ואחידות. המנות בתפריט קיימות עוד מאז 'רגי'נה' בסגנון הקודם שלה, מה שמעיד על ביקוש ורצון של הסועדים לחזור ולאכול אותן שוב ושוב. מאידך, בשלוש השנים האחרונות נכנס שף חדש, ולאחרונה אף הושק תפריט חדש עם מנות חדשות ומרעננות, לצד המנות שבתפריט מאז הקמתה. אני ער לביקורות ושואף ומשתדל לשפר תמיד את חוויית הסועד".
מה עם תיירים?
"עד לפני המלחמה, תיירים קבועים מחו"ל היו מזמינים כבר חצי שנה מראש. אך היום, מפאת המלחמה, לצערי אין תיירים בארץ, ולכן הם לא פוקדים את המסעדה. לעומת זאת, אני רואה תנועה חדשה, של לקוחות חדשים, גם חרדים, גם כיפה סרוגה וגם חילונים. קהל הסועדים במסעדה הוא מגוון מאוד, סך הציבור הדתי־חרדי הוא 30%. מטרתי, מזמן פתיחת המסעדה מחדש, הייתה לאחד בין הקהלים. בין הדתיים לחילונים, ליצור כור היתוך קולינרי כדי שכולם יוכלו למצוא את מקומם וטעמם במסעדה".
מהי המנה הטובה ביותר לדעתך?
"המנה הכי טובה לדעתי ושמככבת כבר מאז פתיחת המסעדה היא פטה כבד עוף עם ריבת בצל וטוסטונים, והמנה האהובה והמוזמנת ביותר מהתפריט היא תבשיל אסאדו – ברוטב ציר בקר וסילאן, מוגש לצד אורז".
