גל רמות (33) מצוי במעגל הרחב של החברים שהקימו את נובה, ובמשך שנים לקח חלק במערך השיווק. גם למסיבה ברעים הוא היה אמור להגיע, אלא שצינור ביוב שהתפוצץ ב"ג’יה", בר המסעדה היפני הנמצא בבעלותו, ביום שישי בלילה – שעות בודדות לפני שאירע הטבח – אילץ אותו בצער רב לוותר על המסיבה.
בדיעבד, אולי הפיצוץ הזה הציל את חייו. “איבדתי מספר דו־ספרתי של חברים, קולגות, ספקים ועובדים", הוא משחזר. “הרבה אנשים יצאו מרוטשילד 19 לנובה ולא חזרו. חברת האבטחה שלנו עבדה בנובה, והרבה מהם נרצחו ונחטפו. מנהלת הכניסות שלנו נרצחה, מנהלת האירועים שניהלה את הברים בנובה וחברה קרובה שלי, לירון ברדה, נרצחה, מתן ליאור איש הסאונד, מתן קידו מנהל הבמה, האחיות תאיר והודיה דוד שהיו קרובות אליי וחברים רבים נוספים".
בעוטף מתנגדים לתוכנית הפיצויים של האוצר: "חבל ארץ שלם בתווית נכה ונזקק"
כמעט שנה אחרי, וגל ממשיך לקחת חלק בפעילות עמותת קהילת שבט הנובה ועושה כל שביכולתו כדי לעזור לאנשים שהיו שם, ולתמוך במשפחות של מי שכבר לא איתנו. בינתיים, מכורח המציאות, הוא מחויב להמשיך לחיות, לנסות לשמח את מי שנשאר, לחזק וכן, גם לשקם ולהשתקם – בחיים האישיים ובמקום שאולי הציל את חייו.
במעבר חד לימינו: האמת היא שלא חסרים מקומות קולינריים עם סושי מצוין בתל אביב. מה שכן חסר, זה סושי עם וייב. “ג’יה" (על שם דוגמנית־העל ג’יה קרנג’י), בשדרות רוטשילד, מספק אסקפיזם במינון הנכון. בקומה השנייה מצאנו חלל ארוך, חשוך למדי, נטול חלונות, עם די.ג’יי מתחלף מדי ערב המעניק אווירת צ’יל. “ג’יה" מעוצב בצורה מינימליסטית ומוקפדת, נותן כבוד לבר הגדול המואר, מסביב ממוקמים השולחנות וביניהם מתהלכים השותפים, מוודאים שכולם נהנים. יחד עם גל עובדים גם שני אחיו דור ונועם, וגם – הפתעה - תום חיימוב מ"האח הגדול" ש"הפך להיות אחד מאיתנו ומהמשפחה". חיימוב מופקד על המספרים ועל הצד הכלכלי, רמות על התפעול ועל הרומנטיקה. “האיזון בינינו הוא מה שמזיז את העסק קדימה בתקופה קשה זו בענף שלנו במדינת ישראל".
על האוכל מופקד אבנר עראג’י, בעל רזומה ב"פרונטו", “הרברט סמואל", “מול ים" ואחרות, שמביא טאץ’ מוקפד למנות. "אומה נורי" היא מנה שתדגים את ההקפדה: “חיפשנו אצה שתגיב נכון לתהליכים שאנחנו מעבירים אותה, דבר שלקח זמן", מספרים ב"ג’יה". “בדקנו מספר דו־ספרתי של אצות, עד שהגענו לזו עם מרקם וטעם הכי נכונים לנו". התוצאה: שלוש יחידות עם כמות נדיבה של ספייסי טונה, סלמון אפוי ופטרייה (135 שקלים). האצות מככבות גם בסלט עם מלפפון, אטריות ופופקורן אורז ברוטב פונזו (54 שקלים).
לצד מנות הסושי מוגשות שלוש פיפטות־ענק, שמחליפות את הבקבוקונים הקטנים, ובהן מצאנו רטבים שמוכנים בו במקום: טוסה סוי (סויית הבית), פונזו הדרים וטריאקי הום מייד. הסושי עצמו מהודק, קטן ממדים אך ממזרי. מי שגנבו את ההצגה מבחינתנו אלו דווקא שיפודי היקיטורי – פלפל פדרון ירוק מבושל בחמאה חומה ונאסו מיסו – חציל תאילנדי מתקתק (37 שקלים לשיפוד). יותר יפני מיפני.
“ג'יה", שדרות רוטשילד 19, תל אביב, 050-4944515 (לא כשר)
תנו ביס ותרמו לעוטף: מעכשיו אפשר להזמין את מוצרי “קפה עוטף" עד לבית
רשת “קפה עוטף" בתל אביב מתופעלת בידי מפונים, וכל הרווחים מועברים לטובת יישובי העוטף. וכעת, אפשר גם להזמין את המוצרים דרך “תן ביס", מבלי להגיע לבתי הקפה פיזית. באתר ובאפליקציה של "תן ביס" ניתן למצוא מגוון מוצרים תוצרת עוטף ישראל - דרום וצפון, החל מכריכים, מאפים, סלטים, ועד צנצנות דבש, ריבות, שמן זית וזיתים תוצרת יישובי העוטף, לצד חולצות, תיקים וכובעים. בנוסף לכך, בהזמנת משלוח מסניף "קפה עוטף רעים" ניתן יהיה ליהנות גם ממבחר שוקולדים שמייצרת רעות קרפ, אשתו לשעבר של השוקולטייר־קונדיטור דביר קרפ ז"ל שנרצח ב־7.10, ולהזמין גם גבינות של מחלבת בארי.
בירת זיכרון: הסיפור המרגש מאחורי הקעקוע המאויר
על גבי תווית הבירה "פלורה" של מבשלת הבוטיק “הגיבור" בכרמיאל מאוירת בחורה, שעל כתפה מקועקע המשפט “אין דבר כזה אי אפשר". מתברר שמאחורי התווית עומד סיפור מרגש של נעה וגידי חיאל מעמק יזרעאל, אחות ואח צעירים ומלאי הבטחה, שנרצחו בנובה. הקעקוע המשותף שחיבר בין בני המשפחה מבוסס על מילותיו של סבא גדעון מקיבוץ שריד.
ערן גרינוולד, הבעלים של המבשלה וחבר של המשפחה, הקדיש את הבירה לצעירים, יחד עם סדרת בירות חזקות ומרשימות, הקרויות על שם גיבורים: בירה בסגנון אייל בלגי, בסגנון סטאוט אירי, בירת חיטה בווארית מעוננת, והגיבור IPA – בירה שקנתה לה שם בקרב חובבי הנוזל המריר, בירה כשותית חזקה ומאתגרת.
16־14 שקלים לבקבוק, להשיג באתר של בירה הגיבור. www.giborbeer.co.il