נפלאות השף: במסעדת "סנטיאגו" כל מנה שהגיעה סיפקה הפתעה ואושר

מאחורי שלט שעליו נכתב ״מסעדה בהרצה״ נתגלה מחזה מביש למדי: מסעדה ריקה. מלבדנו, אין בה איש. המסעדה השכנה, ״טייגר לילי״, מלאה עד אפס מקום, ופה - אפס סועדים. נחילים־נחילים של משפחות צועדות לעבר המסעדה האסייתית הבינונית ההיא, מביטים ברחמים - ספק בנו, ספק בצוות העומד דומם ומשווע בעיניו ללקוחות. צודקים. אולי לא היה צריך לצאת בהצהרות על אודות ה״הרצה״. אתם הייתם הולכים לרופא שיניים שעובר סטאז'? הייתם מזמינים אליכם הביתה בייביסיטר בסטאז' שתשמור על ילדיכם? לפעמים לא צריך לומר את כל האמת.
 

״סנטיאגו״ לא רק ריקה, אלא נראית גם קלישאתית בנוף רמת החייל, שם היא ממוקמת. אותו שטנץ המוכר לעייפה מבחינת עיצוב ונראות, עם טוויסט היישר ממסעדות התיירים באתונה: השולחנות כבר ערוכים, אפילו כוסות היין הגבוהות ניצבות איתן, חסר רק מלצר בעל חיוך מזויף שיעמוד בכניסה, יפנה לעוברים ושבים וינסה לשכנע אותם ליפול ברשת ולהיכנס.
 

למרבה הפלא, כל מה שקרה מאותו הרגע שבו התיישבנו ועד ליציאתנו משם יכול להילמד בבתי הספר למסעדנות תחת הערך ״מהפך״. כמעט כל מנה שהגיעה הייתה ההפך הגמור מהקלישאות הסובבות את רמת החייל וסיפקה הפתעה גדולה ואושר גדול.
 

ראשונה הפתיעה אותנו מנת הקרפצ׳יו סלמון (40 שקלים). לא רק בזכות בחירת הדג לצורך הכנת המנה, אלא גם, ובעיקר, בזכות הנפלאות שעשה השף למנה: הסלמון נפרס דק-דק, סביבו קילוחי מלפפון טרי, פלפל אדום חריף בוהק ובמרכז - גלידת לימונענע ביתית. וואו.
 

ערבובי טעמים של מלוח, חריף ומתוק, איזו הנאה. מנת הסביצ׳ה קיץ (49 שקלים) הפתיעה באותה עוצמה: כאן הדניס ממלא את משבצת הדג, והוא לא לבד.

יחד איתו מעורבבים קוביות מלון מתוק לצד שומר, שאלוט לצד ג׳ינג׳ר, ביצי טוביקו שחורות לצד יוזו, האתרוג היפני. סלט שכולו טריות, קלילות, קיציות. פאן זו לא מילה גסה. חיבבנו את הפרזנטציה של פלאפל הכרישה (31 שקלים): בתוך שקית אלומיניום מעוצבת הונחו עשרה כדורים שנראים כמו כדורי פלאפל רגילים ושמנמנים, אלא שבתוכם יש כרישה ולידם ציזיקי וקרם פלפלים. אחרי הטעמים העזים של שתי המנות הראשונות, זו נראתה לנו מעט אנמית ונטולת תבלינים.
 

המנות העיקריות המשיכו את המגמה המפתיעה, והן כללו הברקות קולינריות ותעוזה, שהופכות את המנות לייחודיות. מנות כאלה, היה אומר רושפלד, מנצחות בגמר ״מאסטר שף״. כזו היא גם מנת זאב הים (112 שקלים). הדג הוא אותו הדג, פילה בס; מה שקורה סביבו הוא זה שהופך אותו למסיבה הכי טובה בעיר. ארטישוק קריספי ופטריות שימאגי ועוד כמה ירקות, אבל מי שגנב את ההצגה הוא ניוקי החציל, שחור עז במראו ובטעמו. יחד עם קרם ערמונים בתחתית המנה - והרי לכם שלמות. ממש כך. גם פילה הסלמון הצרוב (97 שקלים) אינו כשאר הסל־ מונים הקפואים בעיר: כאן הוא משוח בחמאת אנשובי, וסביבו צלפי פרי ענקיים, ארטישוק, צ׳ילי ועגבניות שרי. עונג.
 

מאחורי המנות המסעירות מסתתר שף צעיר ולא מוכר בשם ארז מדינה, שעד כה בישל במקום שלא הכרנו הקרוי ״צוענייה״. פספסנו אותו שם, שמחים להכיר אותו פה ומשוכנעים שעוד נשמע ממנו רבות. 

סנטיאגו. הברזל 23, תל אביב, 03-6440277