הפגישה של שלומי אשורי עם רופאו הייתה מטלטלת. הרופא הביט בנתוני בדיקות הדם במבט חמור סבר והודיע שעם הערכים הגבוהים של הסוכר, שלא התאזנו גם עם שלושה כדורים ביום, אין מנוס ממעבר לאינסולין בזריקות ואולי גם ניתוח לקיצור קיבה. ״חזרתי הביתה בדיכאון וכמו תמיד, הלכתי לחפש משהו לאכול כדי להתנחם״, הוא אומר. ״אחר כך ישבתי מול המחשב וחיפשתי טיפולים טבעיים למצב שלי״.
השיטוט הוביל אותו להתוודע לשיטה שנראתה לו מוזרה: תזונה פליאוליתית, המבוססת על אורח החיים הקדמוני. ״קראתי בלוג של בחור בשם דעאל שלו, שאמר שאם תאכל הרבה בשר ושומן הגוף ירפא את עצמו״, משחזר אשורי. ״זה הרי בדיוק הפוך ממה שאמרו לי. הייתי בדיאטה של קופת חולים שגרמה לי לאכול הכל לייט, לוותר על בשר ולהוריד את העור מהעוף. אחרי שסיימתי לצחוק המשכתי לחפש והגעתי לאתרים פליאוליתיים נוספים, שהיו להם קישורים למחקרים רפואיים״.
אשורי (42) הבין שאין לו מה להפסיד והחליט לאמץ את כל ערכי התזונה של השיטה: ״לקחתי את פירמידת המזון האמריקאית ופשוט הפכתי אותה. למעלה מ-60% מהתפריט שלי מקורו בשומן מהחי, השאר חלבון ומעט ירקות״. אחרי שלושה חודשים הוא ערך בדיקת דם והתוצאות הפתיעו, לא רק אותו.
״החלבון המסוכר ירד במחצית וערכי הסוכר ירדו בשליש״, הוא מתלהב. ״השבוע, שנה וחודש אחרי שהתחלתי בפליאו, הערכים נשארו כשהיו, לחץ הדם התאזן וכך גם הכבד השומני. ממידה 60 ירדתי ל-48. ההבדל ויזואלי, אבל בעיקר פיזי. לפני שהתחלתי לטפל בעצמי נעזרתי בעגלה של התינוק כמו הליכון. הייתי מתנשף ומזיע. כיום קל לי לנשום, כיף לי לשחק עם הילדים״.
שלומי אשורי לפני ואחרי. צילום: אסף רונן
נכון, רבים חשבו שהפליאו היא תופעה חולפת, לא יותר מטרנד. אבל מתברר שההפך הוא הנכון. השנה החולפת הובילה עוד ועוד אנשים לאמץ את עקרונות השיטה - שכוללת שומן מהחי, ביצים וגבינות שמנות, מזון לא מתועש, נקי מכימיקלים, ללא דגנים וללא סוכר. כיום מוערכת קהילת הפליאו בכ-30 אלף איש. בעקבות הצורך ב״אוכל אמיתי״, כפי שחסידי השיטה מכנים אותו, הקים אוהד רוט את שוק הפליאו הראשון בארץ. מחר ייערך בתל אביב שוק חגיגי במיוחד לציון שנה להקמתו, עם עשרות מציגים, הרבה אלכוהול ובשרים במעשנות ומוזיקה.
״המחירים של חומרי הגלם שבהם אנחנו משתמשים יקרים״, הוא אומר. ״קמח שקדים יקר מקמח רגיל, סירופ מייפל יקר מסוכר לבן, בשר מהקצבייה יקר מבשר מעובד מהסופר. הבאנו את היצרנים הקטנים להבין שיש פוטנציאל ללקוחות שמוכנים לשלם ושכדאי להם למצוא פתרונות עבורנו. אחד מיצרני הגלידות הכין עבורנו גלידה ממותקת בדבש, אחר הכין פיצות מקמח טפיוקה. אבל כדי להשפיע הקהילה צריכה להמשיך לגדול, כדי שיהיה מנוף חזק ונוכל להוריד מחירים. מלבד זאת השוק הוא מקום מפגש חברתי. אנשים מגיעים מכל הארץ ורואים שהם לא המשוגעים היחידים לשיטה״.
לאכול כדי לחיות
לא סתם משתמש רוט במילה ״קהילה״. אנשי הפליאו רואים עצמם קבוצה ייחודית ומובחרת. ״יש תחושה של חלוציות ושל גילינו את אמריקה, ולא תמצאי אף איש פליאו שלא ידע לספר על אנשים שנכנסו לזה בעקבותיו״, הוא אומר. ״כולנו שותפים להרגשה שחבל שלא ידענו על כך קודם, כי סבלנו והיינו יכולים לשנות לעצמנו את החיים. אנחנו רוצים לספר לאחרים. בלי לחפור או לקדוח. אני מקווה שלא יספרו עלינו את הבדיחה 'איך יודעים שמישהו טבעוני? הוא סיפר לנו'. אנחנו לא באים ממקום של צדקנות או ניסיון לחנך ולא ממקום של לחץ. יש המון סקרנות וזה מאוד מדבק״.
אפשר להניח שהטבעונים לא ממש מחבבים אתכם.
״פליאו היא תנועה סובלנית. את יכולה להיות צמחונית ופליאוליתית. לאכול גבינות שמנות, ביצים ודגים, אבל אני מודה שלטבעוני יהיה מאוד משעמם להיות פלאוליתי. לפני שנכנסתי לפליאו הרגשתי שמן ומוזנח וחיפשתי פתרון. הסתכלתי על טבעונות כאופציה, אבל פסלתי אותה כי אני אוהב בשר והרגשתי שאחיה חיים אומללים ומשהו יהיה לי חסר. תתפלאי לשמוע שבפליאו יש אחוז של טבעונים לשעבר, אנשים שהגיעו לטבעונות שלא מטעמי מוסר, ולא נתווכח על זה, אלא מטעמי בריאות ומצבם הידרדר. תנגודת האינסולין שלהם עלתה, הם הפכו לעייפים ושמנים והפליאו החזיר אותם לחיים״.
אני מניחה שמאוד קל לכם למכור את השיטה הזו.
״התשובה היא כן. זה מסתדר אינטואיטיבית עם איך שהגוף שלנו עובד. לא לכולנו יש אותו גוף ולא על כולנו השיטה עובדת אותו דבר. אנשים פוחדים לאכול שומן כי זה יגרום להם להתקף לב. הפחד הוא תולדה של אלו שלימדו אותנו במשך שנים שיש דברים לא בריאים עבורנו״.
אם מעיפים מבט על התפריט היומי של ענת סלמי (38) שבו היא מתמידה כבר שנה וחצי, מאז שעברה לפליאו, קצת קשה להבין איך ערכי בדיקות הדם שלה מעולים כל כך. ״בבוקר אני יכולה לאכול חביתה משלוש ביצים עם תרד, סלמון או טונה, ירקות עם שמן זית וגבינות שמנות. את הקפה אשתה עם שמנת וכפית של שמן קוקוס״, היא מפתיעה. ״אחרי ארוחה כזו גדולה סביר להניח שלא אהיה רעבה בצהריים. הרי שומן מתפרק במשך 12 שעות ותחושת השובע ארוכה, לעומת מי שהתזונה שלו מורכבת מפחמימות וסוכרים, שמתפרקים תוך שלוש שעות. בערב, בסביבות חמש, אוכל סטייק גדול עם הרבה שומן וירקות״.
עם כל כך הרבה שומן, חייבים לשאול מה לגבי הכולסטרול. ואכן, כשהרופא של אשורי בחן את ערכי הכולסטרול שלו, שעמדו על 250, אחרי המעבר לפליאו, הוא נחרד. אבל הפציינט הוא זה שהרגיע את הרופא. ״אמרתי לו שכולסטרול בשבילי הוא רק מספר״, הוא אומר בנחרצות. ״ביצעתי בדיקה באופן פרטי שבודקת את רמת חומצת האמינו בדם ומאתרת סיכון לטרשת עורקים ולהתקף לב. כשהגיעו התוצאות הרופא אמר שמבחינתו אין בעיה שאתייחס לכולסטרול כמספר״.
אשורי מבין שיש אנשים שצריכים להסיר חסמים רבים בדרך לשיטה: ״פליאו זה לא 'תאכלו הרבה בשר'. אני באופן אישי לא אוכל יותר בשר מאז שעברתי לפליאו. יותר שומן כן, אבל לא בשר. במשך תקופה ארוכה אכלתי עוף מכובס, המון עלים ולחם פומפרניקל ועדיין הייתי עם כדורים. ברגע שהורדתי מהתפריט את הג'אנק, את הפחמימות הריקות, הגוף מאבד את הקרייבינג. ברגע שהגוף מקבל שומן או חלבון, הוא מחפש פחות את הפחמימות והכמויות קטנות בארוחה״.
דע את גופך
סלמי, שמתחזקת את הבלוג ״אוכל אמתי״, מבקשת להדגיש שלפליאו אין סדר יום מערבי שכולל שלוש ארוחות ביום. ״אנחנו אוכלים כשרעבים״, היא אומרת. ״נשנושים זה לא הקטע שלנו. אחרי שעוברים את האתגר, לומדים להכיר טוב יותר את הגוף שלנו. כיום אם אוכל פרוסת לחם יכאב לי נורא בקיבה. גיליתי, למשל, שאם אני אוכלת אפונה אני מתנפחת. הגוף ממש מדבר אלי״.
החיבור שלה לפליאו היה טבעי ומהיר: ״חברה סיפרה לי על השיטה וכשהיא נתנה לי כמה עקרונות בסיסיים, זה התחבר לכל מה שדגלתי בו עד עכשיו וענה לי על השאלות ששאלתי את עצמי כמו: מה זאת אומרת לא לאכול חביתה עם שלוש ביצים או למה להוריד את השומן של הסטייק. הסבתות הרי היו מטגנות עור של עוף וכולם אמרו שזה משמין אבל לא, אפשר לאכול את זה וזה טעים ובריא. מאז שנכנסתי לפליאו השינוי מדהים: רזיתי עשרה קילו ושתי מידות בהיקפים, הצלוליטיס נעלם וגם סימני המתיחה. הפכתי להיות ערנית וממוקדת, יותר אנרגיות, וחזרתי לגוף של גיל 20״.
הפליאו נקרא גם תזונה קדמונית. איך זה מסתדר לכם עם העובדה שהאדם הקדמון הלך לעולמו בגיל 30?
״הם מתו מהכשת נחש או זיהום, אבל בבדיקה של העצמות שלהם, הקדמונים היו מאוד בריאים. ועדיין, עבורי התזונה הקדמונית זה לא לגעת באוכל מעובד, בקמח לבן, בסוכר לבן. פה, אגב, אנחנו והטבעונים תמימי דעים״.
אבל להיות פליאו זה לא רק לשנות את התזונה, אלא את אורח החיים כולו. הם מאמינים בשינה טובה בלילה, לפחות שמונה שעות, ומקפידים על פעילות גופנית. ״אנחנו לא מאמינים בריצות ארוכות, אלא באימונים אינטנסיביים ובספרינטים לריצות קצרות״, אומר עוז קרון, בעל דף הפייסבוק ״הקבוצה הלא מצונזרת״, שבו חברים למעלה מ-11 אלף איש. ״אפשר ללכת בערב לטייל אבל לא לרוץ מרתון. יש לזה סיבות ביולוגיות, ריצות ארוכות פוגעות במסת השריר, אז מה זה שווה?״.
קרון (34) הגיע לפליאו לפני כחמש שנים בעקבות הספורט. ״הבנתי שהריצות לא עשו לי טוב ועברתי להרים משקולות והבנתי שאני צריך תזונה שתפצה על העומס ותספק לי את החלבון שאני זקוק לו לשם האימונים״, הוא אומר. ״אנחנו כמו אריות בטבע. תראי ילדים שמשחקים בכדור בפארק, הם ירוצו אחרי הכדור ואז ינוחו קצת ושוב ירוצו. זה טבוע בנו לעשות אינטרוולים וספרינטים ולא לרוץ שעתיים ברצף״.