שגב משה, כמו סלבריטאים רבים, הוא כמו כוסברה: או שאוהבים או שלא. מצד אחד הוא הגבר המושלם – לא רק ביופי, אלא גם באופי. הוא תמיד נחמד, מחייך, מתעניין, מתכופף כדי לתת לגמדים ממנו תחושה של שיחה בגובה העיניים, יש לו זוגיות פוטוגנית ואישה בלונדינית, אומרים שהוא אב למופת ושחיין לא רע, ובשורה התחתונה, בואו נשים את הדברים על הכיריים, הוא באמת שף מחונן.



ומאידך, התדמית שלו זקוקה לריענון. לא ייתכן, אומר מי שאומר, שהוא כל הזמן מחייך. לא הגיוני שהכל מושלם אצלו. הוסיפו לזה את ספריו המגוחכים והזולים, את טעמו המפוקפק־משהו באמנות, וקבלו את הגרסה הגברית של אורנה דץ. סיי נו מור.



אבל על דבר אחד אי אפשר להתווכח: יודע שף שגב נפש לקוחותיו. בכל מסעדה שלו ארוחה היא לא רק מנה ראשונה, מנה עיקרית וסופלה שוקולד לסיום. אצלו כל ארוחה היא חוויה. יש בה משהו שונה, יש בה ערך מוסף, יש בה תמורה טובה לאוכל, ויש בה גם פינוקים על חשבון הבית. וזה עובר במסעדותיו כחוט השני – כמעט אין שולחן שלא זוכה בצ’ופר – פעם זה קינוח ופעם זו מנה ראשונה. כל אלה גורמים ללקוחות להגיע שוב ושוב ולהפוך אותו לאייקון פייסבוק ענקי ואהוב במיוחד: לא פלא שהעמוד שלו זוכה ל־112 אלף לייקים, הרבה יותר משפים מפורסמים אחרים (כמו אייל שני, אביב משה ומאיר אדוני). 
 

קחו למשל את מנות הפתיחה במסעדה שלו בהוד השרון, “שגב קיטשן גארדן”, שנפתחה לפני מספר חודשים. תמורת 25 שקלים בלבד לאדם בארוחה מקבלים 11 מנות ראשונות. אנחנו חוזרים: 11 מנות! כל מנה יכולה הייתה להימכר בקלות במחיר של 35־40 שקלים במסעדות אחרות. הפתיחים אומנם מזכירים בקונספט את אלו המוגשים ב”הזקן והים”, רק שכאן יש בהם מן הקלאסיות: פטה כבד, חומוס בצנצנת זכוכית, סלט כרובית עם פרמזן, מרק תירס פיקנטי (מעולה), סלט כרוב במיונז המשולב עם פרי ועוד. לא כל מנה צריכה להיכתב בפנתיאון האוכל, אבל המגוון מרשים והמנות טעימות, מקוריות ובהחלט ניתן לשבוע מהן.
 

דג מאודה עם ירקות וסטיקי רייס. צילום: אנטולי מיכאלו
המסעדה החדשה, כמו זאת שבהרצליה, נושאת קונספט. בעוד זאת שבפיתוח מתהדרת בחזות של גלריה לאמנות (לעניים), זאת שבהוד השרון נראית כמו משתלה: צמחים בכניסה, צמחים בצדדים, צמחים (לדעתנו מפלסטיק) גם בתקרה. נו שוין. אפשר להתנחם שזה יכול היה להיות גרוע יותר, כמו עצי הדקל הפזורים בחניית קניון שרונים הענקי הסמוך – כולם עשויים מפלסטיק. 

תפריט העיקריות אינו מחדש ואינו מרגש במיוחד, ויש בו בעיקר מנות שטאנציות כמו פיצה, פסטה, דגים ובשרים. בעצת המלצרים (המצוינים אחד־אחד), הזמנו מנות ייחודיות קצת יותר – דג מוסר מאודה בסיר במבוק עם סטיקי רייס וירקות מאודים ברוטב מיסו (99 שקלים). התנחמנו בנתח הדג – העשוי במדויק, רך, מענג ומתקתק במידה נכונה. הירקות הם ירקות, האורז הוא אורז. גם פילה הבקר (125 שקלים) עשוי במדויק ועסיסי במיוחד. אין בו טוויסט חדש – הוא פשוט טעים ברוטב היין האדום והדבלה הבודדת שנחה מעליו. זה בדיוק מה שהיינו צריכים.
 
כיאה לנדיבות השורה במסעדות שגב, זכינו בשתי תוספות במקום אחת (פירה משובח ובטטה אפויה), וכן בשלושה קינוחים (אף על פי שהזמנו שניים): כאן הם מוגשים בתוך עציצים, במגוון טעמים ובמחירים סבירים (35 שקלים). כפי שאמרנו: או שאוהבים את שגב משה או שלא. אנחנו – בואו נודה על האמת – די מאוהבים.
“שגב קיטשן גארדן”, מתחם שרונים, הרקון 2, הוד השרון, 077-4142025