שינוי מהותי עובר על מפת השווקים של תל אביב בפרט והארץ בכלל. אם פעם, המילה "שוק" הייתה מעלה אסוציאציות של שיטוט בסמטאות מלוכלכות והומות אדם, עם סוחרים שצורחים מחירים מכל עבר בגרון ניחר, בתחרות נואשת על תשומת הלב של הצרכן – הרי שבשנים האחרונות צצים כפטריות אחרי הגשם שווקים מזן חדש, בניחוח אירופי מובהק. כאלה עם מראה יותר מעוצב ומוקפד, עם פירות אורגניים וארוזים למשעי (ובמחיר תואם) במקום תוצרת עם שאריות רגבי אדמה שנקטפה הרגע מהשדה, עם חנויות ממותגות ומתחמים מודרניים ונקיים, שנבנו, כמובן, בהשקעות עתק של
עשרות מיליוני שקלים.
שוק הצפון, של היזמים מיכל אנסקי ורועי חמד, שנפתח בשבוע שעבר בקומת הקרקע של מגדל משרדים במתחם העסקים ההומה של רמת החייל בתל אביב ומשתרע על פני 1,600 מ"ר, הוא התוצר הכי עכשווי של הטרנד – שלטוב ולרע, מסמל את שיאה של חזרת הקהל לדבר הזה שנקרא "שוק", גם אם המשמעות של שוק בשנת 2016 שונה לחלוטין ממה שהכירו הורינו באמצע המאה שעברה.
בהקמתו של המתחם הקולינרי החדש הושקעו כ־25 מיליון שקלים. בשוק, שממוקם ברמת החייל, בצומת הרחובות הברזל והנחושת, יפעלו כ־30 חנויות, דוכנים ומסעדות מכל תחומי המזון. במקום כ־500 מקומות ישיבה, בתוך שוק מקורה ובישיבה חיצונית. מנהלי המקום מוסרים כי "בדומה לשווקים מקורים בולטים בבירות אירופה והעולם, ול'אחיו' הגדול בנמל תל אביב, שוק צפון החדש שם לו למטרה להוביל את התרבות הקולינרית באזור צפון תל אביב, תוך הנגשת תוצרת טרייה וחומרי גלם משובחים לקהל בצמוד לבתי העסק של השפים המובילים בישראל - והכל תחת קורת גג אחת". בשוק ניתן יהיה למצוא תוצרת של מסעדנים מובילים, ביניהם השפים יובל בן נריה ("טאיזו") ודיוויד פרנקל ("פרונטו"), אשר פותחים לראשונה שלוחות למסעדות השף שלהם.
"שוק הצפון מביא לשיא את הידע והניסיון שצברנו בפתיחת שוקי איכרים במהלך שבע השנים האחרונות", מסרו יוזמי השוק, אנסקי וחמד, עם פתיחתו. "תמהיל בתי העסק שאליו הגענו בעבודת חיפוש מעמיקה מסב לנו גאווה ואנחנו אסירי תודה לשותפים שלנו על כישרונם ועמלם הרב. קהל שכונות הצפון מוזמן להפוך את המקום לביתו וליהנות מאוכל טרי, איכותי ועדכני".
בזכות הרטרו
"אנחנו מזהים כבר תקופה ארוכה את הטרנד הזה של חזרה לשווקים; טרנד שאגב לא התחיל בתל אביב, אלא כבר משוק מחנה יהודה בירושלים, לפני בערך עשור", אומר תמיר בן שחר, מנכ"ל חברת "צ'מנסקי בן שחר", שלחברתו ניסיון רב שנים בייעוץ לפיתוח נדל"ן, מסחר וקמעונאות. "זה קורה לא אחת בזכות אנשים שחזרו מחו"ל, ראו שווקים מקורים ומוצלחים בברצלונה, בברלין ובלונדון וזיהו את הפוטנציאל שיש לזה גם לקהל הישראלי".
לדבריו, "את השווקים אפשר לחלק למספר סוגים: כאלה שאנחנו באים אליהם כדי לצרוך את מוצרי המזון לצד קניות השלמה של דברים שאינם מזון. בקטגוריה הזאת ניתן למצוא למשל שווקים עירוניים כמו בבאר שבע, שוק תלפיות בחיפה, כאלו שמוכרים גם קוסמטיקה, ביגוד ומוצרי חשמל קטנים, שאפשר למכור לקהל בדוכנים. בנוסף יש שווקים חלקיים, ארעיים, שעובדים בימים ספציפיים בחודש, באשקלון ובראש העין, שהסוחרים הם כאלה שנודדים משוק לשוק. ואז יש הטרנד החדש, שמיועד לא רק למי שבא לצרוך את המוצרים השוטפים שלו לבית, כי את זה כבר יש היום בכל סופר, אלא מחפש ערך מוסף לקנייה, חוויה שהיא מעבר".
איך בעצם התרחשה האבולוציה לסוג השווקים החדש הזה?
"פעם הכל היה בשוק, אחר כך הקימו את המכולת, המינימרקט והסופרמרקט, ועד שהגענו לעידן של רשתות הענק שאנחנו חווים היום, כשיש כל מגוון הפירות, הירקות והבשרים, והרכישה אצלם יותר משתלמת, כי יש להם כוח קמעונאי יותר גדול מול היצרן לעומת הבסטיונר הבודד. כל זה התרחש בנוסף לתופעה שקרתה כשהרשויות המקומיות הזניחו את השווקים שלהן ואת מרכז העיר. פתאום לשוק הישן והמסורתי לא היה מה שהסופר מציע: הוא לא היה מקורה, לא הייתה חניה, הוא לא היה נקי, והמחירים היו יותר יקרים. נוצר מצב שהאוכלוסייה שעדיין הלכה לשווקים האלה הייתה אוכלוסייה קשת יום, ורוב מי שיכול היה להרשות לעצמו היגר לסופרמרקטים החדשים".
ומה השתנה בשנים האחרונות?
"קודם כל כי יש תופעה של רטרו, של דברים שאנחנו רוצים לחזור אליהם. אבל למה אנחנו רוצים לחזור? כי למרות הכל, יש משהו חזק בחוויית הקנייה בשוק. לסופר הולכים מצורך או הכרח, לשוק הולכים בשביל חוויית קנייה. בנוסף, קיימת מגמה שאנחנו מפנים יותר ויותר כסף כדי לאכול מחוץ לבית, שזה משהו שהשוק החדש יכול לספק לנו".
מה זה בעצם השוק החדש הזה? אתה יכול לתאר אותו במילים?
"זה מקום שהוא טרנדי, צבעוני, שכל החושים נמצאים שם, אבל יש שם חניה, הוא מקורה, קל להגיע לשם – והכי חשוב: הוא מספק גם קניית מזון, אבל גם חוויה של בילוי והסעדה מחוץ לבית. מרבית האנשים שהיום חזרו לשוק, יותר כיף להם לעשות גם את הקנייה ואולי גם את צריכת ההסעדה במקום כיפי, נעים, טרנדי ומרוכז. נוצרו שני סוגים של שווקים: אחד עירוני, שהוא בדרך כלל שוק ישן שמשודרג מתישהו על ידי הרשות המקומית, או לחלופין כוחות השוק – כלומר הדיירים עצמם – יוצרים בו את המהפכה. טרנד שני הוא כל מיני שווקים מפונפנים שיוצרים חוויית קנייה אחרת של שוק והסעדה באזור שהוא בין כה הומה ויש בו בלאו הכי הרבה מאוד אנשים שיש להם הרבה כסף להוציא. הטרנד הזה תפס, אבל הוא לא מוגבל רק לתל אביב: יש גם תכנון לפתוח שוק כזה במתחם גלובוס מקס החדש בכפר סבא, משפחת גינדי מתכננת שוק כזה בקניון הזהב בראשון לציון, ויש גם כוונה להקים כזה בחיפה. כלומר, יש מגמה שלא מוגבלת לתל אביב, אלא גם בערים אחרות שבהן יש אוכלוסייה צרכנית של השוק החדש. בישראל כמו בישראל, כרגע זה מוצר חם על המדף וכולם רוצים אותו, אבל כנראה שבקצב הזה – כשיזמים לא בודקים והרשות המקומית לא עושה דבר כדי לבדוק אם זה נדרש בכל מקום – אנחנו עשויים להגיע למצב שבו יהיו לנו כמה שווקים יותר מדי, והם יישארו מיותמים".
נכון לעכשיו רואים קריסה כמו שאתה מתאר באופק?
"כרגע לא. שרונה מרקט זו הצלחה מדהימה, וכמות האנשים שמגיעה לשם מלמדת שזה מוצר נדרש ומצליח, והשוק בנמל תל אביב הוא עדות נוספת לכך. הטרנד הזה גם זולג לשווקים היותר מסורתיים: למשל, בשוק הכרמל נפתחות יותר ויותר מסעדות על חשבון הדוכנים של מוכרי הירקות של פעם. השפים למיניהם רואים שזה יותר טרנדי, יותר חי, לא מפריע להם שלא כל כך נקי מסביב, ולכן הם מגיעים לשם בהמוניהם. אני יכול להעיד על עצמי: אתמול הייתי בשוק לוינסקי בלילה ופתאום ראיתי באזז חדש במקום הזה, של עשרות מסעדות, בתי קפה, פאבים וחמארות, שמייצרים חוויית קנייה חדשה וטרנדית במקום".
"החיים קשים"
אבל לא כולם שותפים לחוויה של בן שחר. אפילו בשוק הכרמל אין קונצנזוס לגבי המקום שאליו השוק צועד. שם בעיקר מחכים הסוחרים לרגע שבו עיריית תל אביב, באמצעות החברה העירונית "עזרה וביצרון", תסיים את פרויקט קירוי השוק, מהלך שלטעמם יעזור להחזיר קהלים שנטשו את השוק הוותיק ברבות השנים.
"לי אישית קשה עם מיזמים כמו של מיכל אנסקי", אומר רפי מזרחי, מוועד שוק הכרמל, בעל דוכן פירות וירקות ותיק הפועל במקום כבר יותר מ־35 שנה.
לדבריו, "כל דבר כזה שנפתח בתל אביב פוגע בנו, הסוחרים הוותיקים. זה מושך את הלקוחות שעוד איכשהו מגיעים לשוק למקומות אחרים. איפה שיש מקומות מקורים יותר, עם חניה. ולנו אין עם מי ואיך להתמודד ואנחנו נשארים בעיקר עם קומץ של לקוחות שתמיד באו ותמיד יבואו אלינו. נכון להיום, חוץ מיום שישי, אין לך מה לחפש פה בשוק. אם תבוא לכאן ביום חמישי, למשל, אתה אולי תשמע מוזיקה, אולי תראה תיירים שבאים להצטלם עם האוכל ולא לקנות, אבל לקוחות ממש אתה לא תראה פה. מה לעשות, החיים קשים".
והישראלים לא קונים?
"קונים בעיקר בימי שישי, אם בכלל. תבוא באמצע השבוע, אין נפש חיה. אין ברירה. צריך לעשות קירוי ולהיות מודרנים. רק ככה הקהל יחזור". ד