בעבר נהגנו לציין את יום האם. המועד נקבע לל' בשבט, יום פטירתה של הנרייטה סאלד, מייסדת ארגון הנשים הציוניות הדסה. היא נודעה בכינוי “אם עליית הנוער" בזכות הסיוע שלה לילדים שהגיעו לארץ לאחר מלחמת העולם השנייה. בשנות ה–90 המציאות החברתית והתרבותית הובילה לשינוי: יום האם הפך ליום המשפחה. השנה הוא יחול ביום שלישי, 9 בפברואר.
יום המשפחה הוא הזדמנות להתייחס לדינמיקה המשפחתית הנוצרת כשאחד מהילדים או יותר נמצאים בעודף משקל, ומילים כמו "דיאטה", "קלוריות" ו"ירידה" הן חלק מהשיח השגרתי.
מבוגרים המבקשים להשיל ממשקלם מוצאים את הדרך להשגת המטרה הקשה, לעתים גם המייסרת. גם השמירה על ההישגים אינה פשוטה. כשמדובר בילדים, האתגר הופך גדול עוד יותר, בשל כמה סיבות: לפעמים המוטיבציה לירידה במשקל אינה שלהם אלא של הוריהם; אצל ילדים הבנת התהליך וההנעה לפעולה מורכבות יותר; הם פחות מיומנים ומסוגלים לדחות סיפוקים; לא זוכים לתמיכה מהסביבה - לעתים אף להפך - אלא להתנכלות מצד חבריהם (בניגוד לאמפתיה כלפי מבוגרים, גם אם מקורה בנימוס).
כדי לא ליצור לילדים בעודף משקל חזית נוספת, אנו ממליצות לא לערב אותם בצורה ישירה במצב לפני גיל 13–12, אלא לצייד את ההורים בכלים להתמודדות איתו. לא נכון להעביר לילדים את האחריות לתהליך כשהם עדיין לא בשלים לכך.
חשוב לטפל בעודף משקל ובהשמנת ילדים. דאגת ההורים מובנת ומוצדקת, שכן להשמנה השלכות מזיקות בהווה ובעתיד על הבריאות הפיזית. סיכוי גדול יותר לפתח סוכרת, יתר לחץ דם, בעיות אורתופדיות, הפרעות שינה, מחלות לב וכלי דם. כל זאת במקביל להשפעה על הבריאות הנפשית: דימוי גוף נמוך וכתוצאה מכך פגיעה בביטחון העצמי.
אז איך מתמודדים עם עודף משקל של ילדים? להורים תפקיד מפתח, כיוון שקידום התהליך או עיכובו נמצאים בידיהם. במקרה של מתבגרים, כדאי לבדוק איתם בצורה ישירה ופתוחה עד כמה ירצו שאחד ההורים או שניהם יהיו מעורבים. ואם כן, איך היו רוצים לקבל את העזרה. לפעמים זו יכולה להיות רק הסעה לפגישות ייעוץ אצל הדיאטן, לפעמים קניות מסוימות ובישול, וייתכן שהעזרה תהיה “בלי עזרה", כלומר לא להעיר או להאיר את דרכם. בקיצור, להיות קשובים. לגבי ילדי הגן ובית הספר היסודי, המעורבות שלנו, ההורים, מחויבת המציאות.
מה כן לעשות
להבין את הסיטואציה. האם אכן הילד או הילדה זקוקים להתערבות לצורך ירידה במשקל. לא פעם הורים מבקשים ייעוץ עבור ילד שכלל לא סובל מעודף משקל. טווח המשקל התקין הוא רחב: ייתכן שילד הנראה שדוף יהיה במשקל תקין; כמו כן, ילד מעט עגלגל שגם הוא במשקל תקין. לחלק מההורים, במיוחד אלה שמשקל הגוף מעסיק אותם עצמם, משקל הילד ייראה בעיה - כשאין זו בעיה כלל. גם לא עבור הילד. על מנת לא לפתח בעיה שלא קיימת, כדאי להיוועץ באיש מקצוע במקרה של ספק, ולהבין אם אכן מדובר בעודף משקל ואם נדרשת התערבות. הצורך בהתערבות קטן במיוחד כאשר בחינה של התפריט מגלה שהילד אוכל נכון.
להאמין ביכולת ובסיכוי להצליח. לאחר בחינה והבנה שיש צורך בשינוי, חשוב להאמין ביכולת של הילד לעשות אותו. ולא פחות חשוב, להתמיד ולשמור על ההישגים לאורך זמן. הדבר מעצים את הילד ומעלה את הסיכויים שיטמיע את השינויים. חוסר אמונה בילד עלול להיות נבואה שמגשימה את עצמה.
להתמקד בדרך ולא בתוצאה. חשוב להתייחס למאמץ שהילד משקיע, וזה לא מובן מאליו. לא לחטט בסיבות למעידות פה ושם - לעתים אנחנו מחמירים מדי - אלא להתמקד בטוב. כמו שנוהגים בחוות דעת בצה"ל, לציין “נקודות לשימור ונקודות לשיפור". במקרה הזה כדאי להתרכז בשימור, במה שטוב.
יש על מי לסמוך. קורה שהילד עצוב, מתוסכל, חרד ומתנחם בזרועות המקרר. שימו לב ותהיו קשובים כדי שיפנה אליכם ולא למטבח. דאגו שיתנחם בזרועותיכם, שאתם תשמשו כבחירה הראשונה והעיקרית לתמיכה. חיבוק ומילה טובה עושים עבודה נהדרת.
המשפחה כנבחרת. אתם גרים יחד, מבלים יחד, מתרגזים יחד, פעילים יחד וגם אוכלים יחד. אוכלים יחד? קיימת חשיבות רבה לארוחות משפחתיות. הקניות, עריכת השולחן, הכנת האוכל (לא בהכרח בישולים מורכבים, גם חיתוך ירקות) ועד פינוי השולחן. ממחקרים עולה כי משפחות שנוהגות לאכול יחד זוכות ליתרונות בריאותיים: מפחיתות את הסיכוי לעודף משקל, להשמנה ולהפרעות אכילה. אחד ההסברים הוא שבארוחות משפחתיות התפריט איכותי ומגוון יותר.
ערוץ נוסף, חשוב לא פחות, הוא פעילות גופנית מהנה המשלבת זמן איכות לגיבוש המשפחה. טיולים בסופי השבוע, כמו גם פעילות בסביבת המגורים הקרובה: משחקי כדור בפארק הסמוך, שימוש במתקניו או רכיבה על אופניים.
להצטייד בהרבה סבלנות. בתקופה של גדילה והתפתחות, גם בלימה של העלייה במשקל עשויה במקרים מסוימים להיות המטרה. הסיכוי לשמור על תוצאות לאורך זמן גבוה יותר אם הירידה במשקל אטית ומתונה. הטמעה של שינוי, בכל תחום, דורשת זמן, התמדה וסבלנות.
להשקיע בתפריט טעים ומעורר תיאבון. נשמע מסובך אבל אין זה נכון בהכרח שזמן או כסף נדרשים על מנת לבשל אוכל טעים, מזין ודל קלוריות. תשומת לב וקצת יצירתיות - בהחלט כן. לאתרים ולרשתות החברתיות אינסוף פתרונות ורעיונות בתחום זה.
נאה דורש, נאה מקיים. הילדים מחקים את הוריהם. על ההורים לאמץ בעצמם הרגלי אכילה נכונים, תפריט מאוזן ומזין ותרבות פנאי המשלבת פעילות גופנית. לצפות להרגלים טובים ובריאים מהילדים על ידי הסברים, בלי לתת דוגמה, זה לא יהיה אפקטיבי בטווח הרחוק ואולי גם בטווח הקרוב.
מה לא לעשות
לא לפני הילדים. שיחות ודיונים (שלא לומר ויכוחים) על קלוריות, כמויות, דיאטות ומשקל עלולים ליצור מתח מיותר. התנהלות מסודרת עם האוכל, ארוחות בזמנים קבועים, הקפדה על אכילה בישיבה וללא גירויים נוספים (צפייה במסכים למיניהם) יקדמו אותנו הרבה יותר.
פיתויים קולינריים. במשפחות רבות יש פיצוצייה ביתית, כלומר מגירה או ארון עם ממתקים וחטיפים. חשוב לקנות את אלה באריזות אישיות ולא משפחתיות, גם אם כלכלית זה פחות משתלם. מזונות שאינם תורמים רכיבים תזונתיים חיוניים כמו מינרלים וסיבים מכונים “קלוריות ריקות". שימו לב לכך שאת "הקלוריות הריקות" הילדים לא יאכלו במקום אוכל. בתקופה של צמיחה יש חשיבות כפולה לאיכות המזון. יש ילדים בעודף משקל ובתת תזונה בגלל צריכה של משקאות קלים, מזון מהיר עתיר שומן, ממתקים וחטיפים דלים בחלבונים וויטמינים חיוניים.
כל אחד הוא יחיד ומיוחד. אנחנו נוטים לערוך השוואות בין הילד שבעודף משקל לאחיו, לאחייניו או לחבריו הרזים. לגנטיקה ולתורשה השפעה, אבל לא תמיד היא זהה אצל אחים. זכרו כי לכל אחד העדפות קולינריות שונות, תחומי עניין שונים (זה מעדיף משחק כדור, והאחר נגינה בגיטרה), יכולות וכישרונות אחרים. הדבקת תוויות לילדים בעודף משקל, “עצלנים", “חסרי אופי" וכו', עלולה ליצור תסכול כשהם לא מצליחים להגיע להישגים שמצופים מהם.
הורים הם לא שוטרים. אין מקום לביקורת. לפעמים הורים נדרשים לנשוך שפתיים על מנת להתאפק ולא להיות שיפוטיים כלפי ילדים בעודף משקל. למשל הערות כמו “אכלת מספיק?" או “למה אתה אוכל את זה?" הן מיותרות. הדבר נכון גם לגבי מבטים. הילדים שמים לב שאתם בוחנים את מה שיש להם בצלחת. מי שחווה ניסיונות ירידה במשקל בוודאי מכיר את ההרגשה. לא מומלץ.
ומשהו להורים רזים לילדים בעודף משקל. לכל אחד, ילדים כמבוגרים, קשיים משלו. אלה בעודף משקל מתקשים להתמודד עם אוכל (כמויות מזון, נשנושים ועוד). לאחרים קשיים אחרים (ארגון, למשל). לעתים להורים במשקל גוף תקין או רזים לא ברור “איך אי אפשר לאכול פחות" או “להתאפק". ניסיון להבין למה הילד לא מצליח לרדת במשקל עלול לתסכל אתכם. אל תנסו להבין. אתם כאן כדי לתמוך.