מתברר שאחד ההבדלים בין תושבי תל אביב לפריפריה נמצא במראה החיצוני: לפי סקר של קופת חולים כללית, אחוז האנשים הרזים הגבוה בארץ נמצא בגוש דן, וככל שמרחיקים מהמרכז כך משמינים.
כשמגיעים לקדימה, ההבדל בין התל־אביבים למקומיים דווקא מתבטא בלבוש. במקום הג'ינס ההדוק והשמלה החושפנית - ג'ינס רופף, קפוצ'ון ומעילים שהכי מזכירים דובון. כמה טוב להגיע למקום כזה שבו לא צריך להכניס את הבטן. הנה, אפילו מכון הכושר הסמוך למסעדה שבה אכלנו נמצא בתוך מרכז שנקרא "בית רולדין". היש יותר סימבולי מזה?
בגזרת האוכל, בדרך כלל קיימים פערים בין המסעדות התל־אביביות לאלו הרחוקות - הן ברמת היצירתיות והן מבחינת איכות השירות. זה לא נובע מיהירות, וממש לא באנו לייצג את התל־אביבים, אבל כנראה שפים שרואים עולם, שניזונים מהשפעות קולינריות שונות ובעיקר שניזונים מתחרותיות, מצליחים להיות טובים יותר ולהסעיר ולחדש יותר. 

נדירות הפעמים שמסעדה מחוץ לתל אביב נחשבת בעינינו למוצלחת ממש. בראשן, אגב, "המטבח של רמה" בנטף, שנשרפה בגל השריפות האחרון. והנה, מופיעה "טאיה", צנועה ונטולת פוזה, ובכל זאת מביטה בגובה העיניים לטובות שבמסעדות תל אביב. 
קחו את סלט צ'ינטה כמשל: מחירו סביר לגמרי, 34 שקלים, והוא מכיל חומרי גלם פשוטים למדי – חסה, עוף, מלפפון, גזר, נבטים ובצל ירוק; אבל התיבול הדומיננטי של ויניגרט בוטנים הופך אותו לעסיסי, עוקצני וכיפי. הדיוק במרכיבים, יחד עם הפרזנטציה החביבה, הופכים אותו למנה שכמוה נשמח לאכול פעמיים בשבוע.
כחובבי באנים, אהבנו את הבאן בורגרס (44 שקלים לזוג), שאמורים להיות מנה ראשונה, אבל הם לחלוטין יכולים לשמש כעיקרית. קציצת הבקר עשויה במידה מדויקת, עם איולי וכוסברה, ובצד רוטב ברביקיו. טעים ואוורירי. לו־מיין אינדונזי (54 שקלים) הן אטריות ביצים שבהן נתחי עוף קטנים, והשוס - חזה אווז מעושן בעל ריח ממכר ודומיננטי. מנה קלאסית, עשויה טוב. רק ממנת הסטייק הקוריאני התאכזבנו: הן ממחירה (70 שקלים) והן מהתוצאה: פרוסות הסינטה הדקות הגיעו מעט יבשות, והתיבול לא הורגש. איפה קים ג'ונג־און כשצריך את ההשפעות שלו.
יצאנו מקדימה ונסענו אחורה, לתל אביב, שם חיכו לנו חיפושי החנייה והאנשים האלה שמצליחים להכניס את הבטן ועדיין לדבר באופן רציף. עוד נחזור. 
"טאיה", האופה 1, קדימה, 09-7728878
סיבה למסיבה
  
איזו טעות להגיע ל"ויקי כריסטינה" בלי להזמין מקום מראש. סליחה, בעצם הזמנו, אבל המארחת אמרה בטלפון "תבואו, יהיה בסדר, אני לא רושמת אתכם, אבל מקסימום תחכו חמש דקות”. בסוף הובלנו כלאחר חוסר כבוד לדלת צדדית, שהובילה לחדרון אפלולי, שם מצאנו בר קטן עם שישה מקומות חסרי סקס אפיל. הרגשנו כמו הילדים הלא רצויים במסיבה. הבקשות מהמארחת לדאוג לנו למקום יחד עם כולם, במרפסת המקורה, עם נגן הגיטרה, השמחה והאנשים היפים, נותרו באוויר. זהירות, מארחות מתנחמדות ולא מקיימות עלולות להרוס לכם את הערב.
בכלל, רצינו לחגוג. הגענו לכבוד פסטיבל הפאיות שנחגג במקום במשך פברואר: עשרה סוגי פאיות בתפריט - טבעוניות, על בסיס דגים, פירות ים ועוף - במחירים הנעים בין 46 שקלים ל־72 שקלים. בחרנו בזולה מכולן, עם שלושה סוגי עדשים וכבדי עוף, שלא תובלו כהוגן, ומעליהם קרם פרש שבעינינו לא התחבר למנה; ובמנה הטבעונית (49 שקלים), שדווקא הצטיינה בתיבול ובעושר של דלעת, זוקיני, ערמונים ופטריות שימאג'י, ושימחה אותנו מאוד אף שאנחנו בכלל קרניבורים. 

פאייה טבעונית ב"ויקי כריסטינה". שמחנו למרות הקרניבוריות. צילום: שני בריל
המנות מוגשות במחבתות מיניאטוריות בעלות תכולה שלא מספיקה על מנת להשביע. מצד שני, מי בכלל מגיע לטאפאס על מנת לשבוע. על מנת גם ליהנות וגם לשבוע, נהנינו מאוד מהמיני־המבורגר, שעולה רק 17 שקלים, אבל גודלו בהתאם - 45 גרם בלבד. להגנתו ייאמר שהוא מתקתק במידה ועשוי היטב. גם פילה הבקר (51 שקלים) מתגלה כמנה מדויקת וטעימה, ואפילו לא היו לנו יותר מדי טענות לגבי גודלו.
יתר המנות שטעמנו נעו על הגבול שבין סתמיות לבינוניות, בהן כרובית מטוגנת עם איולי שום (23 שקלים) שהייתה קשיחה מדי ולא בושלה מספיק; ונתחי סלמון קרים המונחים על קרם פרש (39 שקלים), מנה סתמית שאפשר להכין בבית.
"ויקי כריסטינה" היא מקום כיפי להביא אליו אורחים מחו"ל, מקום מצוין לחגוג בו יום הולדת עם חברים, מקום אידיאלי לשתות וליהנות, אבל בואו נודה על האמת - קולינריה מעולם לא הייתה הצד החזק שלה. 
"ויקי כריסטינה", מתחם התחנה, תל אביב, 03-7367272
סופר שף
אוהבים גוג'י ברי, זרעי צ'יה ואצת ספירולינה? אם כן, האייטם הזה מיועד לכם; אם לא, האייטם הזה גם כן מיועד לכם, כי הגיע הזמן שתכירו. מועדון "חבר" משיק פרויקט חדש בשם: SUPER "חבר". במסגרת הפעילות השף עומר מילר והמועדון מזמינים את העמיתים לאכול יותר מזונות על, להכיר את יתרונותיהם ולהשתתף באופן פעיל על ידי שליחת מתכוני מזון על. המתכונים יעברו סינון ובחירה על ידי ועדה ויאוגדו לספר דיגיטלי, שיופץ לעמיתים ולציבור הרחב. מאחורי המהלך עומדת תמי גורמן־כהן, סמנכ"לית השיווק ב"חבר".