חו"ל באמצע אזור התעשייה של רמת גן – כך הרגשנו כשנכנסנו למלון "אינדיגו", שמצליח לנתק אתכם מהחום הכבד, מהצעקות הברוטליות ומבעיות החנייה בחוץ. נכנסים ומרגישים לונדון. בריסל. ז'נווה. אתם תבחרו. צבעי חום ובז' אציליים סביב, אווירה מכובדת ורשמית, צוות מהודק ומעונב, לוק אנד פיל מגוהץ, במובן הטוב של המילה. מגוהצות גם כל החולצות של אנשי העסקים הממלאים את "בלקסטון", מסעדת המלון הצרפתית־ים תיכונית. כולם דוברים אנגלית, מלבד שני אנשי עסקים דתיים, שמדברים על הפועל באר שבע.
התפריט מבטיח יצירתיות ומקיים, עם מנות שלפחות על גבי הנייר נשמעות כמאתגרות, נועזות וכיפיות. ניסינו כמה מהן. שקדי עגל (72 שקלים) הם מנה לחובבי הז'אנר, האוהבים את חוויית הלעיסה. ללקוחות במסעדות יש נטייה להזמין שקדים, מפני שמנה כזאת נשמעת להם אקזוטית ושונה. בפועל, מי שלא מכיר את טעמם ואת חוויית הלעיסה האינסופית הנלווית אליהם, עלול להתאכזב; מי שמכיר ואוהב – ייהנה כאן. השקדים עשויים במדויק, מלווים בניוקי חביב ובפורט מתקתק.
פיצה סשימי טונה, מנת פתיחה מסקרנת נוספת, היא הרבה תיאורים אחרים – אבל פיצה היא לא. על גבי טורטייה עגולה מונחים נתחים נדיבים של טונה טרייה ומענגת עם ספייסי מיונז (62 שקלים). למעשה, זו הפיצה הכי לא שמנה בעולם, עדינה וכיפית, אפילו בריאה ונטולת פחמימות מיותרות.
המנות העיקריות נתנו לנו תחושה של ארוחת מלכים. לא רק בזכות המחירים הגבוהים, אלא גם בזכות הפרזנטציה היפהפייה וההקפדה על טעמים. שלוש צלעות הטלה (189 שקלים) עשויות כאן במדויק, עסיסיות ומלאות תבלון עדין, והן מוגשות על אורז בכמות מדודה ועניינית בל נשמין, שעליה פזורים שקדים וצימוקים. גם פילה העגל, מעבר להיותו יקר (179 שקלים), הגיע מדיום לבקשתנו, רך ומענג, ובסמוך לו צלוחית פורט, שכל ביס מהעגל נטבל בו בטרם לעיסה. גם מנה זו יפהפייה ומוקפדת – אומנם חסרת טוויסטים כלשהם, אבל גם בלעדיהם היא טעימה ומנחמת.
על הקינוחים אפשר לדלג - לא בגלל הקלוריות, אלא בעיקר מפני שאין בהם יצירתיות כפי שיש במנות שלפניהם. ועדיין, בואו. מקסימום תאכלו גלידה בדוכן שבחוץ.
"בלקסטון", אהליאב 5, רמת גן, 073-2753807 (כשר)
מקום טוב באמצע
אנחנו מחבבים את הוד השרון בזכות השקט, השלווה ומחירי הדיור הסבירים. נעים להגיע לעיר, שהיא כבר מזמן לא מושבה, ונעים גם להגיע ל"דלי אסייתי" - אופציה מרעננת לתושבי העיר. לא קטנה מדי ולא גדולה מדי, לא צעירה מדי ולא מבוגרת מדי, לא שקטה מדי ולא רועשת מדי. ככה באמצע - כיפית ונעימה, חביבה וטעימה.
כאלה הם זוג באנס העוף בחמישה תבלינים (35 שקלים), אווריריים ורכרוכיים לנגיסה, במראה שהזכיר יותר פיתה גמדית עם שווארמה ובתוכם נתח עוף שהגיע מעט יבש ועם מרינדה מתוקה שטשטשה את הפגם, מיונז, חסה ומלפפון כבוש. אנחנו חובבי באנים ידועים, וכבר טעמנו טובים יותר וטובים פחות, ועדיין, זו מנה שקשה להיכשל בה. כאן אין כישלון, אבל גם לא הצלחה. ככה באמצע.
למרות תחושה של בלגן, ערבוב חומרי גלם בלי קשר ביניהם, איכשהו סלט הסינטה הצרובה (49 שקלים) עבר את מבחן הטעם וחוסל. מה לא היה שם - אטריות אורז, בזיליקום תאילנדי, נענע, כוסברה, צ'ילי, שבבי שאלוט קריספי ועוד חומרי גלם שלא בטוח זיהינו. לא יודעים אם אפשר להמליץ עליו כמנה נועזת, חדשנית או טעימה במיוחד, אבל בסך הכל היא טעימה למדי.
במנת בקר סצ'ואן (79 שקלים) הקשיו השתלט על הצלחת. מעולם לא ראינו כל כך הרבה אגוזים במנה אחת. לצערנו, ולצערו של הקשיו, טעמו התערבב במליחות המוגזמת של הסויה, וזה השתלט על כל המנה ומנע מאיתנו ליהנות מהטעמים האמיתיים של חומרי הגלם - בצלי שאלוט, ברוקולי, פטריות, רצועות סינטה, בזיליקום תאילנדי וכוסברה. מנה טובה יותר היא קארי ירקות (49 שקלים, יש אפשרות לתוספת של עוף בעשרה שקלים) עם ברוקולי, שעועית ירוקה, כרוב, בזיליקום תאילנדי, כרוב סיני ברוטב קארי ירוק וקרם קוקוס, המוגשת עם אורז לבן מאודה ובוטנים קלויים. למרות עושר חומרי הגלם, מדובר במנה מונוטונית, וכל ביס ממנה זהה בטעמיו לקודמו. טעימה למדי, אבל לא יוצאת דופן. ככה היא באמצע.
"דלי אסייתי", הבנים 15, הוד השרון, 09-8992555