החדשות על הסינגל מאלט, הוויסקי הישראלי הראשון שיצא ממזקקת "מילק אנד האני" התל־אביבית, ריגשו את חובבי האלכוהול בארץ. לטובת מי שפחות בענייני האלכוהול, נבהיר כי מדובר בהיסטוריה. שכן, עד לפני עשור בכלל חשבו שבגלל החום של הלבנט אי אפשר לייצר בארץ וויסקי. אבל אז, כשאוהבי המשקה התחילו לבדוק וללמוד, הם גילו שמזג האוויר החם מאפשר לייצר וויסקי מהר יותר מאשר במדינות הקרות, שם מוצאו.
לכן, אם וויסקי סקוטי צריך לשכב בין עשר ל־21 שנה בחביות כדי להפוך לעגול ולרדת חלק בגרון, וויסקי ישראלי יסתפק בחצי מזה. "במדינת ישראל אין רגולציה מסודרת לגבי הגדרה של מהו וויסקי, לכן אנחנו עובדים על פי החוקים של הרגולציה הסקוטית, שלפיה וויסקי חייב לשבת מינימום שלוש שנים בחבית", מספר איתן עטיר, מנכ"ל "מילק אנד האני".
המזקקה הוקמה ב־2014 בידי שישה שותפים, ובמהלך השנים, כמו מזקקות צעירות אחרות ברחבי העולם, הם הוציאו מהדורות שמבוססות על סינגל מאלט אך ללא היישון, מה שמכונה בעגה מקצועית "ניו מייק". מדובר בוויסקי שכלל לא נכנס לחביות, והוא בסיס מצוין לקוקטיילים, למשל.
ועכשיו כאמור, הסינגל מאלט וויסקי הראשון בישראל. החודש החלה מכירה ראשונה של 391 בקבוקים במחיר 449 שקלים לבקבוק. זה הנוזל שהפיקה החבית הראשונה של המזקקה לאחר שלוש שנות יישון, שבמזג האוויר החם של בארץ סייעו לוויסקי להגיע לבגרות מהירה ולטעמים מורכבים חרף גילו הצעיר.
אז איך הטעם? וויסקי צעיר נוטה בדרך כלל להיות "קשוח", כזה שלא יורד בקלות בגרון, כזה שקצת שורף לך. כשהוויסקי קשוח, זה אומר שאו שהוא צעיר וזקוק ליותר זמן התיישנות, או שהוא פשוט זול. היות שאני מלווה את המזקקה כמה שנים ויודע שהם לא חוסכים בכלום ועושים הכל כמו מקצוענים, אני מייחס את היותו קשוח לגילו הצעיר. כי למרות מזג האוויר החמים, שמזרז את תהליך הבשלות של המשקה, עדיין אין תחליף ליישון ארוך, בטח כשמדובר במשקה הזהוב.
ואיך אני יודע שמדובר בוויסקי משובח? את זה האף מספר. כשמריחים את הוויסקי של "מילק אנד האני" האף נפתח ולוקח אותך למחוזות רחוקים. זה אומר שאומנם יש עוד מקום לשיפור, ושצריך עוד כמה שנים וסבלנות, אבל בהחלט מדובר בבשורה אמיתית עבור שוק האלכוהול הישראלי. אל תשכחו איפה תעשיית היין הישראלית הייתה לפני 20 שנה.
דרך היין
זורי היין באלזס שבצרפת, לה ריוחה בספרד או קאחתי בגיאורגיה מושכים תיירים רבים, שנהנים מהמראות והטעמים. ואם הם יכולים, למה לא בישראל?
מתחם התיירות "גליליון" מרים את הכפפה ומוציא סיורים רומנטיים בין יקבים ומחלבות באזור הגליל והגולן. חובבי היין מוזמנים לערוך סיורים במבחר יקבי בוטיק באופן עצמאי וחופשי. למשל, ביקב הבוטיק "רמות נפתלי", הממוקם בעמק קדש. היקב הקטן מציע סיור, הממחיש את שלבי הכנת היין: גידול הענבים בכרם הביתי, תהליך הייצור, תהליך היישון בחביות העץ וקבלת היין הסופי.
ביקב אסף, שהוקם בידי משפחת קדם וממוקם במושבה קדמת צבי ברמת הגולן, מוצעים סיור במרכז המבקרים, השוכן במבנה היסטורי עתיק, וטעימות יין המלוות בסיפור המשפחה. הסיור ביקב פלטר, שהוקם בידי האחים טל וניר פלטר מקיבוץ עין זיוון ברמת הגולן, כולל גם טעימה מתוצרי מזקקת האלכוהול, המייצרת סינגל מאלט ישראלי, ברנדי, ג'ין וערק. דרך היין הישראלית כוללת גם את יקב הר אודם, יקב רמת הגולן, יקב בזלת הגולן והמחלבות של משק קורלנדר במושב בית הלל ומשק עין כמונים.
מתחם "גליליון" מציע עד סוף יוני לינה וארוחת בוקר באמצע השבוע, סדנה קולינרית של יינות, טעימת גבינות וסיורים ביקבים ב־980 שקלים.
בירה עם בשר
קורה של בירת אייל (Ale) באנגליה של המאה ה־18. כשהמלחים בספינות הסחר היו זקוקים למשקה שירווה את צימאונם במהלך השייט המייגע מיבשת ליבשת, יצרן בירה לונדוני ושמו ג'ורג' הודג'סון חשב על פתרון עבורם: בירה המבושלת מלתת שעורה ושמרי בירה, שתוססים בטמפרטורה של 15־24 מעלות. בחום כזה השמרים מייצרים כמות גדולה של אסטר, ולכן הבירה מתוקה וגופה מלא ופירותי. כדי לאזן את המתיקות של הלתת, מוסיפים לו כשות, המאופיינת במרירות מתונה.
מבשלת הגולן ומרינדו - הבשר מהגולן, רשת קצביות ומסעדות בשר, החליטו לשתף פעולה כדי לייצר יחד את "מרינדו אייל", בירת אייל שתשתלב עם כל מנה בשרית. הבירה מיוצרת בכמויות קטנות ובהכנה ידנית ולא תעשייתית. לשמירת איכותה, ממליצים במרינדו לאחסן את הבקבוק בעמידה במקום קריר ומוצל ובטמפרטורה יציבה.
מחירים: 18 שקלים ל־330 מ"ל, 34 שקלים ב־750 מ"ל. להשיג בסניפי רשת מרינדו.