מי אתם, ישראלים שמשחקים גולף? האם אתם חיים בסרט? בביקור במסעדה “מריפוסה”, הממוקמת במרכז הגולף בקיסריה וממרפסתה אפשר לצפות בשחקנים כשהם חובטים בכדורים לבנים ומפספסים את הגומות בעשרות מטרים, ניתנת התשובה: הם לא חיים בסרט, אלא בסדרה. “שושלת”, אם לדייק. בלי אלכסיס ובלי קריסטל, אבל עם בלונדיניות (צבועות) בקארה ועם נשים שמשקל היהלומים שעל תנוכיהן מאיים לתלוש את אוזניהן מהמקום. גם אנחנו חלמנו פעם להיות עשירים חסרי מנוח, אבל לפני זמן לא רב מדי החלטנו להפסיק את המינוי החודשי למפעל הפיס.
למרבה ההפתעה, לא רק נשות אוליגרכים ברכבי יגואר (בחניה מצאנו שתיים) מגיעות לכאן. גם עמך ישראל, נשות כדורגלנים, נשות קבלנים וגם כדורגלנים וקבלנים בעצמם. ובאופן מפתיע אף יותר, המחירים כאן באמת זולים - באופן חלקי - גם מהממוצעות שבמסעדות תל אביב. פתחנו בפרעצל חם ומטבלים (18 שקלים) - שמן זית, טחינה ולימונים כבושים. מנה פשוטה ולא שווה הרחבה, אבל לפחות זולה. סשימי דג ים (היום זה מוסר) מצליח להתבדל ממנות תל־אביביות דומות: כאן הוא מוגש כשהוא חתוך לנתחים גדולים־גדולים ושוחה בתוך רוטב סויה עם לימון, סילאן, בוטנים, ג’ינג’ר וצ’ילי (56 שקלים) - מנה מרעננת ועוקצנית.
כדי לאזן אותה, המליצה המלצרית על ברולה כבדי עוף - גם היא שונה מאחיותיה: ורודה ומבריקה, ועליה קראמבל תבלינים מטריף וממכר, שמצליח לשדרג מנה כזו באופן שבלוני פחות (51 שקלים). איזו פתיחה נהדרת, 2:0 לגולפאים נגד הגומות.
בקטגוריית העיקריות לא מצאנו חדשות מרעישות, אבל כן מנות מוקפדות וטעימות דיין. הסלמון ורדרד ועשוי במדויק, טבול במרינדה אסייתית משגעת הכוללת קרם גזר וחלב קוקוס, וכמה חתיכות (מעטות מדי) של ניוקי בחמאה שרופה (84 שקלים). בתל אביב, מנה כזו הייתה מתומחרת, גם במסעדות בינוניות, ביותר מ־100 שקלים. פילה מוסר בחמאת לימון, שום ועגבניות (114 שקלים) היא מנה שכבר זהה בתמחורה ובטעמיה, והאמת היא שגם בנועזותה, ליתר המסעדות המציעות מנות דומות: טעימה וסטנדרטית, אבל אם כבר הגעתם עד הלום, עדיף להמר על מנה אחרת.
בלי גלאם ובלי כוכבים בהתרסקות כמו טייגר וודס, “מריפוסה” מצליחה להישאר בגובה העיניים ועדיין אטרקטיבית, גם לתושבי האזור וגם לתל־אביבים שחולמים יום אחד לזכות בפיס ולשחק גולף כל היום.
“מריפוסה”, מועדון הגולף בקיסריה, 04-6265000 3.5/5
מלך העופות
כלל מספר 2 במסעדות: אל תזמינו עוף (כלל מספר 1, אגב, הוא לכו לשירותים ובדרך הציצו במטבח. אם הוא נראה לכם לא נקי, זה הזמן להתעופף משם בלי לעורר פרובוקציות). עוף הוא אולי חומר גלם פופולרי, אבל כמה שלא ישחקו איתו ואיזה רוטב שלא ישימו עליו – עוף הוא עוף הוא עוף, וטעמו כמעט זהה בכל התצורות.
והנה, הזמנו משלוח מ־KUKURIKU, מיזם הרוטיסרי מבית השף רן שמואלי, והעוף שונה. זאת אומרת, זה אותו העוף שכולם מכירים, אבל עצמותיו הוסרו, הוא עסיסי ושמנמן כפי שחזה עוף אמור להיראות, ובכלל נדמה שזה עוף שאכל יפה ופונק היטב, עד שהגיע לקופסת הקרטון המשופעת בריח משגע ובתפוחי אדמה כיפיים.
לצד העוף מוגשים רטבים לבחירה כמו צ’רשי, סלסת פלפלים, איולי שום קונפי ולימון כבוש. לא לכולם התחברנו; או שנכון יותר לומר: לא לכולם העוף מתחבר, אבל הגיוון והיציאה מהמרובעות של קטשופ או טחינה ומלפפון חמוץ - מבורכים, ואנחנו מקווים שבעתיד הקרוב יוגשו אופציות נוספות, והתפריט ישוכלל.
המחיר יקר מעט, 130 שקלים לארוחה לשניים עד שלושה אנשים, אבל חובבי העוף מוזמנים להתפנק אחת לשבוע, ואם תחלקו את המנה בין כמה סועדים, המחיר כבר הופך לכדאי.
KUKURIKU, שרונה מרקט, רחוב קלמן מגן 3, תל אביב, 03-5275275 4/5
במעבה היער
כמה עורכי דין אתם מכירים שהפכו לשוקולטיירים? הכירו את יערה קלמנוביץ’, שהקימה את “יער הקקאו” המתמחה בפרלינים. כדי לממש את החלום, היא פנתה ל"קרן שמש" - ארגון ללא כוונת רווח ששם לעצמו מטרה: לעודד יזמים להקים עסקים חדשים ומפרנסים בישראל, כדי לקבל הכוונה ועצות לפיתוח העסק.
בעסק של קלמנוביץ’ אפשר למצוא עולים מפולין, מגרמניה ומאוסטרליה. והפרלינים? כמו של פעם: בעלי מילויים עשירים ומלאי הפתעות. האהוב במיוחד עלינו הוא הפסיפלורה. קלמנוביץ’ אף מעבירה סדנאות למקומות עבודה ולאנשים פרטיים.
חפשו בפייסבוק: “יער הקקאו"