מאז ומתמיד גבינות הוגשו עם יין, לפחות ככה לימדו אותנו שצריך. יין וגבינות נחשבים לשילוב הכי אלגנטי והכי נכון מבחינת טעמים. אבל זה לא תמיד נכון. בגלל שרוב היינות יחסית עדינים, הרבה גבינות משובחות מאפילות עליהם, ולא מעט פעמים אנחנו לא נהנים מטעמי היין כמו מהמשחק של ההתאמה והשואו.
שילוב מוצלח לא פחות וכזה שקשה לטעות בו, הוא דווקא בירות וגבינות. הכשות והלתת בבירות מעניקות עומק אגוזי ומתקתק שעובד מעולה עם רוב הגבינות והגיזוז של הבירה מנטרל טיפה את השומניות של הגבינה ומעדן אותה. שפע האופציות שעולם הבירות מציע היום, פותח יותר מקום גם לגבינות הכי פשוטות או הכי מסריחות שלא היינו מעיזים לשים ליד היינות, כמה יעקמו את האף כשיראואתכם שותים קברנה סוביניון עם בייגל קרים צ'יז?, מצד שני, לא תאמינו איך יעוף לכם הפה כשתקחו ביס של בייגל קריספי עם גבינת שמנת עשירה ושלוק מבירה עם טעמי כשות חזקים.
אז מה החוקים?
הייתי רוצה לומר שאין חוקים, כי שוב, יש משהו בבירות שמקליל את כל העניין והאווירה ותאמינו לי שכמעט כל שילוב יעבוד לכם, או לפחות לא יזיק. אבל למען הסדר הטוב, בואו ננסה לתת כמה טיפים.
● בירות עדינות וקלילות יתאימו לגבינות צעירות וטריות ולפירות.
● בירות כשותיות, מרירות יתאימו לגבינות עזות, חריפות, יותר מיושנות אבל במקביל יאוזנו על ידי גבינות שמנות.
● בירות כבדות ומתוקות יותר, בסגנון סטאוט, יתאימו לגבינות כחולות ולקינוחים.
● בירות חיטה יתאימו לגבינות עיזים יחסית צעירות לצד גבינות צהובות צעירות כגון תום עיזים וגאודה
● לאגרים יתאימו גם לגבינות שמנת אבל גם לגבינות עזות טעם רעננות כגון פטה כבשים או עיזים פחם
אז יצאנו לסופר והבאנו את הבירות המוכרות וגבינות של משק צוריאל וגד, קפצנו לביר בזאר להביא כמה בירות מעניינות שהם עושים ולמחלבת עיברי להביא כמה גבינות מיוחדות, הזמנו את החבר'ה, ערכנו שולחן, קיררנו בירות והתחלנו לשתות.
כיאה לשבועות התחלנו עם בירות החיטה, ווינשטפן הוצמדה לגבינת סנט מור מצופה פחם, החמצמצות הארומתית של הגבינה וטעמי החיטה המתובלת של הבירה איזנו אחד את השני. מצד שני (אמרנו שאין ממש חוקים), המנצ'גו הספרדית והפיקנטית נתנה פייט מעולה לטעמי החיטה. היינו אומרים לכם לבחור אבל למה כשאפשר את הכל.
בירת החיטה הצרפתית 1664 המאופיינת בטעם אשכולית פרחוני הוצמדה לקממבר צעירה יחסית שסיפקה טעמים אגוזיים קלים. בכל זאת שני צרפתים תמיד עובדים טוב יחד. חתול שמן של ביר בזאר - בירה בסגנון Pale Ale בהירה וקלילה, עם רמיזת אשכולית ומרירות עדינה ודודהשך - אמבר אייל אדמונית, עם מתיקות עדינה וסיומת מעט מרירה קיבלו את הכבוד לבייגל קרים צ'יז הראשון וההבנה שבייגל קריספי עם גבינת שמנת זה החיים ללא קשר לבירה.
את הבייגל קרים צ'יז השני קיבל הקרלסברג המוכר והידוע- מרירות של לאגר בהיר שמתאזנת עם קרירות וחמיצות של גבינה שמנה. הטובורג האדום עם הטעמים הקצת יותר עמוקים- אגוזיים החליק בגרון עם חתיכות של אמנטל לא צעירה ממש אלא כזו שיש בה עומק, אולי אפילו פיקנטיות עדינה.
הבאנו ברי ממחלבת עברי, השארנו אותה שעתיים בחוץ ונתנו לקרמיות שלה להתפרץ החוצה. גבינה כזו שיש בה חמאתיות אגוזית צריכה משהו מריר לאיזון השומניות כגון דרופ שופ של בירבזאר - בירה בסגנון אמריקאי עם 4 סוגי כשות שמיצרים טעם עז. הברי החזירה אותנו לקרלסברג שעבדה טוב גם פה בגלל אותה מרירות וגיזוז חזק שמאזנים את השומניות הרכה של הברי.
גולדסטאר מצאה את עצמה משודכת למשהו קצת יותר פיקנטי, גם המנצ'גו המחוספסת קלות וגם האמנטל העשירה חידדו את טעמי הלאגר ועבדו היטב.
שניה לפני הסוף אפשר כבר להבין שכל הרעיון הוא משחק, בירות מסתדרות עם הרבה גבינות והשילוש הקדוש של לחם (קרקרים, בייגלים)-שומן (גבינה)-אלכוהול (בירה), פשוט לא יכול להכשל. חלק מהגבינות יחדדו טעמי כשות וחלקן יאזנו וירכיבו מנעד טעמים אחר. פשוט תנסו ותראו מה עובד לכם.
לקינוח פתחנו את הסטאוטים- בירת גינס קרה כי אי אפשר בלי, ובלאק ג'ק של בירבזאר עם הטעם הקלוי המעושן. הסטאוטים מתנהלים לחלוטין כמו קינוח, המתיקות המעט קפאינית, הקלויה, המרירות הקלילה והמרקם הקרמי החלק לצד גבינה כחולה עשירה ישלחו אתכם למחוזות עינוג אחרים, הבירה ממש ממיסה את החמאתיות החריפה של הגבינה. אבל הופתענו שגם לצד מסקרפונה שמנמנה גדושה בתותים טריים, שתי הבירות עבדו מצויין ויצרו את הדג'סטיף האולטימטיבי.
מי צריך עוגת שוקולד כשיש סטאוט?